בזמן שבבורסה הישראלית מנסים למשוך חברות טכנולוגיה וביומד לבצע הנפקות בארץ, רבות מהן רודפות אחר החלום האמריקאי כבר שנים ארוכות. עבור לא מעט חברות, ההנפקה בארה"ב מקרבת אותן אל הגשמת החלום, ולא פחות מ-127 חברות ישראליות נסחרו בארה"ב בשנה האחרונה.
נתון זה הוביל לכך שבתחילת 2015 השיקו "גלובס" וחברת פרומתאוס ייעוץ כלכלי את מדד החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב, אשר פותח על-ידי מחלקת הייעוץ הכלכלי של פרומתאוס בהובלת אינג' אייל שבח, שותף מייסד ומנהל מחלקת טכנולוגיה והיי-טק בפירמה. מלבד המספרים היבשים, מעניין לבחון את המגמות העולות מהמדד.
"בסיכום שנתי, בלטה במיוחד תנודתיות חדה בשווי החברות במדד", אומר שבח. "קרוב ל-40% מהן סיימו את השנה עם עליות או ירידות חדות של 30% או יותר במניותיהן. העובדה שרוב החברות הישראליות המונפקות בארה"ב הן חברות טכנולוגיה, וחלקן אף חברות טכנולוגיה צעירות, משפיעה על המגמה".
בסיכום כללי, רשם המדד (הכולל כיום 121 חברות בעלות שווי שוק מצרפי של מעל 180 מיליארד דולר) תשואה שנתית שלילית של 3.9%. מדדי ההשוואה דווקא רשמו תשואה חיובית: מדד נאסד"ק רשם תשואה נאה של כ-5.7%, ומדד ת"א 100 הוסיף כ-2.1%.
שנת 2015 הייתה תנודתית מאוד. בשמונה החודשים הראשונים, עד לשלהי חודש אוגוסט, רשם המדד תשואות נאות של כ-11% במצטבר. לאחר מכן, בעקבות גל של ירידות שהחל עם נפילות בסין במהלך אוגוסט, חלה ירידה מצטברת של כ-15% במדד, בדומה למגמה במדדי ההשוואה. ברבעון האחרון ראינו תיקונים קלים, אולם בסופו של דבר, המדד לא הצליח לסכם שנה חיובית ואיבד כאמור 3.9% בראייה שנתית.
שיאנית המדד השנה הינה אלביט מערכות ראייה (אלביט ויז'ן) שזינקה ביותר מ-120%. עם זאת, גם לאחר העליות הגיע שווי השוק שלה ל-27 מיליון דולר בלבד. החברה, המפתחת מערכות בדיקה ויזואליות לתעשיית הטקסטיל, עדיין רחוקה מהשיאים אותם רשמה בימי בועת הטכנולוגיה.
בצד השלילי, היו גם לא מעט חברות שהציגו ירידות, לעתים חדות, בשווין במהלך השנה. השמות הבולטים ביותר הם: סטרטסיס, שהשילה מעל 70% משוויה וירדה משווי של כ-4.3 מיליארד דולר בתחילת השנה לשווי של כ-1.25 מיליארד דולר בסופה; אלון רבוע כחול שאיבדה יותר מ-80% על רקע הקשיים במגה; ומי שחוותה את הירידה המשמעותית ביותר מבין חברות המדד היא אינספייר MD, שירדה בכ-90% במהלך 2015, לאחר שעצרה ניסוי שלב III בארה"ב ופיטרה חלק ניכר מעובדיה.
גיוסים ומחיקות
גם ב-2015 נמשכה הנהירה של חברות ישראליות, בעיקר מתחומי ההיי-טק ומדעי החיים, לוול סטריט. שמונה חברות הונפקו לראשונה בנאסד"ק: קורנית דיגיטל, סטדימד, כיאזמה, כיטוב פארמה, אינטק פארמה, צ'ק קאפ, סולאראדג' וביונדווקס. החברות, אשר גייסו סכום מצטבר של כ-368 מיליון דולר, צורפו כמובן למדד גלובס פרומתאוס.
בהנפקות משניות גייסו הישראליות כ-5.5 מיליארד דולר מתחילת שנה. בסיכום שנתי, גייסו הישראליות בארה"ב (כולל הנפקות ראשונות) סכום מצטבר של 5.9 מיליארד דולר. לשם השוואה, בבורסה בתל אביב גויס סכום של 1.1 מיליארד דולר באקוויטי (ללא הקצאות פרטיות) באותה התקופה.
במקביל, ב-2015 נמחקו מהמדד שש ישראליות: בורדרפרי, שנמחקה ממסחר בנאסד"ק בעקבות מכירתה ל-Pitney Bowes תמורת כ-450 מיליון דולר; סימטרון, שנמחקה ממסחר בעקבות רכישתה בידי 3D Systems האמריקאית; קליקסופטוור, שנמכרה לקרן פרנסיסקו פרטנרס תמורת 440 מיליון דולר; קומברס שנמחקה מהמסחר לאחר שמכרה את חטיבת הבילינג שלה לאמדוקס ב-272 מיליון דולר (ובכך נחלשה הזיקה שלה לישראל, ולפיכך למדד הכולל חברות ישראליות); לומניס שנמכרה לקרן הפרייבט אקוויטי XIO תמורת 510 מיליון דולר; וחברת עמיעד מים.
ירידות חדות בתת-מדד מדעי החיים
בין החברות הכלולות במדד גלובס-פרומתאוס ניתן למצוא 42 חברות המתמחות במדעי החיים. חברות אלו, המרכיבות את תת-מדד גלובס-פרומתאוס למדעי החיים, רשמו ירידות חדות של 5.6% במהלך החודש האחרון של השנה, ירידות שגררו את המדד לתשואה שנתית שלילית מצטברת של 3.8%.
לעומת זאת, מדד נאסד"ק ביומד (NBI) עלה בדצמבר בכ-1.2% (והשלים זינוק של 11.4% מתחילת השנה) ומדד ת"א ביומד רשם חודש חלש מאוד עם תשואה שלילית של כ-5.1% (וירידה של 24.9% מתחילת שנה). ההבדל בין התשואה הגרועה בישראל לתשואה הטובה בארה"ב נובע בחלקו מירידות שנבעו מכישלונות בניסויים של חלק מהחברות הישראליות הצעירות.
מבין חברות תת-מדד גלובס-פרומתאוס בלטו חברות התרופות אורמד ואלקוברה, שהציגו עלייה של 88% ו-68% בהתאמה, והן נציגות הפארמה הצומחות ביותר במדד במהלך השנה. שבח מציין כי אלקוברה ידעה תהפוכות גדולות במהלך חייה כחברה ציבורית. "בספטמבר 2014 הודיעה החברה על תוצאות לא מובהקות בניסוי לטיפול במבוגרים עם הפרעות קשב. מניית החברה לא התאוששה מאז - היא עומדת על כ-6.2 דולרים בסוף השנה לעומת כ-25 דולר בשיא", הוא אומר. "עם זאת, ניכר כי החברה עשתה כברת דרך בבניית תשתית, ועם המזומנים בקופתה ושווי שוק כולל של 170 מיליון דולר, יתכן בהחלט שהיא תפתיע בעתיד".
הכוכבת של המדד, אורמד, מפתחת אינסולין בבליעה אשר אמור להקל את חייהם של מיליוני חולי סוכרת. ב-2015 טיפסה מנייתה והחברה והגיעה לשווי שוק של 100 מיליון דולר, לאחר שאנליסטים העניקו לה המלצות קנייה ומחירי יעד של עד 30 דולר למניה, בעקבות תוצאות מעודדות בניסויים קליניים מוקדמים. במקביל, נחתם השנה הסכם השקעה בחברה מצד משקיעים סינים.
חברה נוספת שבלטה לטובה היא טבע, שנסחרה השנה במחירי שיא, וזאת על רקע התמודדות מוצלחת עד כה עם תפוגת הפטנטים של הקופקסון ויישום אסטרטגיית צמיחה.
בפרומתאוס מציינים כי בין החברות שהציגו את הירידות החדות ביותר במדד גלובס-פרומתאוס כולו, נמנה מספר לא פרופורציוני של חברות בתחומי מדעי החיים, אשר לרוב איבדו עשרות אחוזים משוויין בעקבות כישלונות קליניים. ברשימה זו ניתן לציין בין היתר את חברת הסטנטים אינספייר MD, חברת ריפוי הפצעים מקרוקיור שצללה ב-83%, וכן החברות פוטומדקס, סטדימד, צ'ק קאפ, פלוריסטם ופרוטליקס, עם ירידות בשיעורים דו-ספרתיים במניותיהן.
דצמבר חלש לטכנולוגיה
תת-מדד גלובס פרומתאוס טכנולוגיה, המורכב מ-51 חברות המתמחות בתחומי הטכנולוגיה השונים, רשם חודש דצמבר חלש, עם ירידה של 5.4% שהובילה לתשואה שנתית שלילית של 5%.
אשר למדדי ההשוואה, מדד נאסד"ק 100 טכנולוגיה (NDXT) רשם חודש שלילי עם ירידה של 2.6%, שהובילה לתשואה שנתית מצטברת שלילית של 2.3%. גם מדד ת"א טכנולוגיה הציג החודש תשואה שלילית של 2.9%, אולם המדד סיים את 2015 עם תשואה חיובית נאה של 7.4%, בזכות העליות החדות שהיו במדד בחודשי השנה הראשונים.
בין חברות תת המדד בולטת אלביט מערכות עם עלייה של 48% במנייתה ב-2015. "אמנם לא מדובר בעלייה הגבוהה ביותר בקרב החברות במדד, אך שוויה של אלביט כפול מהשווי המשותף של כל שאר החברות בעשיריה הפותחת של החברות שהציגו את הצמיחה הגבוהה ביותר במדד", מציין שבח, "ובתום השנה היא רושמת שווי מכובד של כ-3.8 מיליארד דולר".
הצמיחה בשוויה של אלביט מגיע בתקופה בה השווקים הביטחוניים אינם צומחים וממשלות רבות אף מקצצות בהוצאות. "על רקע זה, העלייה הכמעט רציפה ברוב הפרמטרים התפעוליים, ובהם ההכנסות, הצבר והרווח הנקי, מרשימה אף יותר", אומר שבח. "ייתכן שכניסת אלביט לתחום הסייבר עם רכישת חטיבת הסייבר של נייס מערכות, תרמה לעלייה בשוויה, שכן בשונה מסגמנטים רבים בשוק הביטחוני, תחום הסייבר מציג צמיחה דו-ספרתית, אם לא למעלה מזה".
חברה אחרת שבלטה בתת-מדד טכנולוגיה היא סולאראדג', המפתחת מערכות לבקרה ומקסום של הפקת אנרגיה סולארית. החברה השלימה את ההנפקה הראשונית לציבור במארס 2015, ומאז רשמה עלייה מרשימה של 57% (אם כי לאחר תנודתיות במניה). שווי החברה בסוף השנה עמד על 1.1 מיליארד דולר. "חשוב לציין כי במהלך השנה נגעה החברה בשיאים מרשימים אף יותר, אולם מאז היא ירדה בכ-30%", אומר שבח. "ההחלטות שהתקבלו במהלך חודש דצמבר בוועידת פריז, בדבר הפחתת ההתחממות הגלובלית על-ידי הרחבת השימוש באנרגיות חלופיות, יעודדו להערכתנו את תעשיית הסולאר כולה, ובהחלט יתכן שסולאראדג' תהיה מהנהנות מכך. בטווח הקצר, המנוע מאחורי צמיחת החברה היה הסכם אספקת רכיבים למערכות הסולאר הביתיות של טסלה, אשר עשויות להתגלות כמנוע המשמעותי ביותר להמשך צמיחת החברה".
עוד מניות בולטות ב-2015 היו אינטרנט זהב, מקבוצת שאול אלוביץ', שמחזיקה בשליטה בחברת בי.קומיוניקיישנס אשר שולטת בחברת התקשורת בזק. שלוש החברות הציגו צמיחה (בזק איננה חלק מהמדד אך אינטרנט זהב ובי.קומ הדואליות נכללות בו), כאשר בזק, בי.קומ ואינטרנט זהב צמחו בכ-20%, 40% ו-63% בהתאמה. בפרומתאוס מציינים שהחברות במעלה הפירמידה מהוות סוג של אופציה על מניית בזק, וכי העלייה היא חלק מהתאוששות כללית בשוק התקשורת המקומי, לאחר שנתיים של ירידות חדות בהובלת מגזר הסלולר. עם זאת, בפרומתאוס מציינים שהעליות של שנת 2015 רחוקות מלקזז את הירידות של השנים האחרונות.
מתודולוגיה
ניירות ערך הנסחרים בבורסות שונות בעולם נכללים לעתים רבות במדדים המשקפים את רמת המחירים הממוצעת של הניירות המשתייכים אליהם.
מדדים המרכזים עניין רב מצד משקיעים, מהווים בנצ'מרק לביצוע השקעות ומשמשים בסיס למעקב על-ידי תעודות סל וקרנות מחקות. העניין הרב, והעובדה שהמדדים השונים משמשים כלי חשוב למשקיעים, הם שעומדים מאחורי מדד גלובס ופרומתאוס ייעוץ כלכלי לחברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בארה"ב. המדד, שהורכב על-ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות שנרשמו ברישום כפול.
חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. בדומה למקובל במדד ת"א 100, משקלי החברות יעודכנו ב-1 בכל חודש. במועד העדכון, תיגרענה מהמדד חברות שאינן עומדות בתנאי הסף ומניות שנמחקו ממסחר, ויתווספו חברות העומדות בתנאי הסף.
אחת לרבעון יבוצע עדכון לכמות המניות הצפה, והוא ישקף הן את השינוי בכמות המניות המוחזקת בידי הציבור והן את ההשפעה שחלה על כמות המניות בעקבות הנפקות משניות והצעות מכר. יש לציין שהשפעות על מחיר המניה כתוצאה מהנפקת זכויות או הנפקה משנית מתואמות בהתאם למדיניות הנהוגה בזירת המסחר של כל מניה.
ב-1 בינואר 2015 נקבעו המשקלים של חברות המדד, בהתאם לשווי השוק של החברות באותו יום. נציין כי שווי השוק מורכב מהכמות הצפה של המניות כפול מחיר עסקה אחרונה שנצפתה עד ליום זה.
פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות
מדד גלובס
מדד גלובס כללי
מדד גלובס מדעי החיים
כתבות
ני"ע
