הדרמה הגדולה בכלכלה הגלובלית בשנת 2015 הייתה צניחת מחירי הנפט בכ-35%. זאת, בניגוד למרבית התחזיות המוקדמות של גופי ההערכה המרכזיים, אשר צפו עליית מחירים מתונה של הנפט.
נזכיר, כי מחירה של חבית נפט מסוג ברנט צנח בשנת 2014 ב-48%, וחתם את שנת 2014 במחיר של 58 דולרים לחבית, ולפיכך תסריט של קריסה נוספת במחיר הנפט, נראה היה ערב שנת 2015 כתסריט בעל הסתברות נמוכה.
למרות ההפתעה העצומה שבצניחת מחירי הנפט, ואגדות העם שלפיהן צניחת מחירי האנרגיה היא קונספירציה משותפת של ארה"ב וערב-הסעודית המיועדת להחלשת הציר הרוסי-איראני, או לחלופין מזימה סעודית לחיסול תעשיית הפצלים בארה"ב, ראוי לומר כי צניחת מחירי הנפט בעולם לא התרחשה במנותק מהכוחות הכלכליים הבסיסיים של היצע וביקוש.
מצד ההיצע - תחרות מחירים קשה בענף האנרגיה העולמי אשר נגזרת מאסטרטגיית נתח שוק אגרסיבית של אופ"ק, בצוותא עם מהפכת האנרגיה בארה"ב שהקטינה את צורכי יבוא הנפט של ארה"ב; גידול ניכר בתפוקה של תעשיית הנפט בעיראק; תנאי מזג-אוויר גלובליים נוחים יחסית; דולר חזק, ופתרון בעיית הגרעין האיראני בכלים דיפלומטיים, עמדו בבסיס החדשות הרעות מצד ההיצע. מצד הביקוש - במקביל לגידול המהותי בהיצע הנפט העולמי, חלה צמיחה גלובלית איטית מהחזוי בשנת 2015, שפגעה בביקושים לנפט. התוצאה - צניחה חדה במחירי הנפט בעולם, בניגוד לתחזיות.
בינתיים, התחלפות השנה הקלנדרית בלוח השנה, משנת 2015 לשנת 2016, אינה משנה דבר מאותם גורמים אשר הביאו לקריסת מחירי הנפט בשנתיים האחרונות. הצמיחה העולמית השנה צפויה להאיץ באופן סמלי, אסטרטגיית המחיר של אופ"ק אושררה בפגישת החברות בדצמבר 2015, וסעודיה אינה מאותתת כי בכוונתה לשנות אסטרטגיה. הדולר צפוי לשמור על עוצמתו, הנפט האיראני צפוי לזרום בקצב מוגבר לשווקים, כך שתנאי הבסיס אינם תומכים בתיקון חד כלפי מעלה במחיר הנפט.
יחד עם זאת, ניכר קיטון חד באסדות הנפט, בשל הירידה באטרקטיביות של הפקת נפט, דבר אשר צפוי להשפיע על היצע הנפט העתידי. הבסיס להיפוך מגמה בשוק הנפט הוא שינוי אסטרטגיה של אופ"ק ו/או אירוע גיאופוליטי שלילי רחב היקף. תרחיש של צמיחה גלובלית מואצת בכלכלה הגלובלית עשוי להגדיל את הביקושים לנפט, אולם זה לא יקרה בקרוב ומדובר בתרחיש בעל הסתברות נמוכה.
נציין, כי רבים ממנהלי קרנות הגידור ומנהלי ההשקעות שליליים ביותר, כלומר, חלקם סבורים כי המחירים ירדו עוד יותר, ואחרים חוששים לקחת את סיכון התנודתיות, ולפיכך נמנעים מהשקעה בתחום. לגבי תוואי המחירים העתידי של הנפט, שינוי מגמה חד כלפי מעלה, עשוי לגרור תגובה חדה של המשקיעים הפיננסיים על מנת להתכסות על פוזיציית החסר, וכך להאיץ תיקון חד במחיר הנפט כלפי מעלה. כי לא מעט מנהלי התיקים קנו "שורטים" ו"גידורים" לתיק ההשקעות.
צניחת מחירי הנפט טומנת בחובה בשורה מצוינת, לכאורה, לכל מי שאינו מתפרנס ישירות או בעקיפין מענף האנרגיה. מדינות המייבאות נפט בהיקפים גדולים, דוגמת סין, הודו ויפן, נהנות מקיטון חד בעלויות האנרגיה. מחירי נפט נמוכים מקטינים את חשבון הוצאות האנרגיה והתחבורה של הצרכן, ומותירים משאבים רבים יותר בכיסו של הצרכן, ובכך מאפשרים לצרכן להגדיל את הצריכה הפרטית, ולתמוך בהאצת הצמיחה הכלכלית.
ירידה חדה מדי עלולה להביא יותר נזק מתועלת
עלויות אנרגיה מופחתות מקטינות את עלויות האנרגיה של הפירמות, ותומכות בגידול ברווחים של הפירמות. אולם נציין כי במרבית העסקים מרכיב הוצאות האנרגיה מסך ההוצאות אינו גדול ביחס למרכיבי הוצאה מרכזיים אחרים, ולפיכך התרומה של אנרגיה זולה לשורת הרווח צנועה יחסית.
לצד היתרונות האינטואיטיביים של צניחת מחירי האנרגיה, קיים חשש כי המשך צניחה מהירה של מחירי הנפט, למחירים של 20 דולר לחבית, כפי שכלכלנים מסוימים מנבאים, תביא עימה לטלטלה של השווקים הגלובליים. מדובר באחד האיומים הפוטנציאליים הגדולים ביותר על יציבות הכלכלה הגלובלית בעתיד הקרוב. מדינות וחברות מוטות אנרגיה לא יוכלו להתייעל ולהיערך תפעולית להמשך התמוטטות מחירי הנפט.
מדינות-יצואניות נפט בולטות, כמו רוסיה, ברזיל, ונצואלה ועוד, אשר תקציבן הלאומי מבוסס על ההכנסות ממכירת נפט, חוות הידרדרות בחשבון השוטף, והן עשויות להיקלע למשבר כלכלי, ולסבול מפיחותי מטבע חריפים. חלק ממדינות אלו עלולות להגיע לסף של הסדר חוב. לדוגמה רוסיה - היות שהכנסותיה של רוסיה מגז ומאנרגיה, מסתכמות בכ-75% מכלל הכנסות המדינה ממסים; על-פי הערכות, ירידה של מחיר הנפט לרמה הנמוכה מ-30 דולרים לחבית, תאיים על יציבותה הכלכלית.
ובעולם - במציאות כזו סקטור האנרגיה העולמי צפוי לקצץ דרמטית בהשקעות הוניות, ולפטר מאות-אלפי עובדים. תעשיות שלמות של אנרגיה חלופית יידרשו לבחון את עתידן. אנרגיה חלופית היא אנרגיה שמקורה אינו ממחצבים כמו דלק מאובנים (נפט, פחם, גז טבעי). להבדיל מאנרגיה ירוקה/מתחדשת שנועדו להקטנת זיהום, אנרגיה חלופית מתייחסת לבעיית התלות בנפט המתכלה וביצרניו.
ירידה כה דרסטית במחירי הנפט תביא עימה לירידה חדה בתמריץ להשקעה באנרגיות חלופיות, דוגמת מכוניות חשמליות. חברות אנרגיה ממונפות צפויות לקרוס, ובנקים אשר הלוו הלוואות ענק לסקטור האנרגיה, ייפגעו ויידרשו לבצע מחיקות ענק. השקעות הוניות עצומות יבוטלו, שרשרת האספקה של ענף האנרגיה צפויה להיפגע, וחברות תעשייתיות רבות יינזקו. הרווח המצרפי של החברות הנכללות במדד ה-S&P 500 צפוי להתכווץ שנה נוספת.
צניחת מחירי הנפט לשפל של 20 דולר לחבית, תביא עימה לצניחה נוספת באינפלציה העולמית, ועלולה לגרור את העולם המפותח לדפלציה, שכן הצרכנים יעדיפו לדחות החלטות רכישה. מציאות כלכלית כזו תחייב את הבנקים המרכזיים בעולם לחשב מסלול מחדש בכל האמור למדיניות המוניטארית שלהם.
אף שהאינטואיציה של כולנו היא לשמוח כאשר מחירי האנרגיה יורדים - ירידה חדה ומהירה מדי במחירי האנרגיה, מהרמות הנוכחיות, עלולה להביא עימה יותר נזק מתועלת.
הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.