פרופ' שמואל האוזר מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת בתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך. כהונתו הראשונה, אותה החל במאי 2011, תסתיים בעוד חודשים ספורים. ככל הידוע, שר האוצר משה כחלון לא החליט בנושא, אשר "בכלל לא הגיע לפתחו", לדברי גורם בסביבת האוצר. ברשות ני"ע לא מתייחסים לנושא. בכל מקרה, כהונתו הראשונה של האוזר עומדת בפני סיום, והמשכה לא יהיה מהלך תקדימי.
מה שמוביל כנראה את האוזר ברצונו להישאר בתפקיד עוד מספר שנים קשור ישירות לאופן שבו הכהונה הראשונה שלו נתפסת ולמטרות שהציב לעצמו, שעליהן הוא רחוק מאוד מלסמן 'וי'. כמעט חמש שנים לאחר שנכנס לתפקיד, האוזר מרגיש כי הוא צריך עוד זמן כדי שיוכל להשלים מהלכים שיזם וקידם, על מנת להשאיר אחריו מורשת משלו.
לצד ההתנהלות "השוטפת" של הרשות, וכן מהלכים כגון החקירה והגשת כתב האישום כנגד נוחי דנקנר או פיתוח שוק קרנות הנאמנות ושינוי ההתייחסות לתעודות הסל, האוזר מוביל שני מהלכים שהוא שם עליהם את יהבו: החייאת הבורסה בתל אביב והחזרתה למרכז הבמה כאפיק מימון וצמיחה אפקטיבי עבור החברות הישראליות; ושינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל, תוך חיזוק רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים והחלשת הפיקוח על הביטוח והוצאתו מהאוצר.
לגבי המטרה הראשונה, האוזר פעל במספר היבטים. הראשון היה הדחת המנכ"לית והיו"ר הקודמים של הבורסה, אסתר לבנון וסם ברונפלד, והחלפתם באנשים לפי בחירתו - המנכ"ל יוסי ביינארט והיו"ר אמנון נויבך. זאת במטרה להביא לזעזוע בבורסה, שלתפיסתו (ולתפיסת רבים אחרים) הייתה רדומה ונינוחה מדי.
המנכ"ל ביינארט הובא על ידי האוזר לאחר קריירה ארוכה במסחר ובפלטפורמות מסחר בחו"ל, בתקווה שיקדם ויפתח את הבורסה המקומית לאפיקים חדשים, יגדיל את מחזור המסחר בה ויהפוך אותה קורצת מעט יותר למשקיעים, כולל מעבר לים. נויבך היה אמון על מטרה נוספת - שינוי מבנה הבעלות של הבורסה והפיכתה לחברה פרטית שלא בשליטת חברי הבורסה והמערכת הבנקאית.
השינויים תקועים או לא כ"כ מצליחים
ומה קרה מאז? הבורסה אכן יזמה שינויים, אבל לא תמיד בראש אחד עם הרשות, ולא תמיד בהצלחה (ע"ע הפיאסקו של הנפקת מנקיינד), ויש המעריכים כי הדבר העכיר את היחסים בין ראשי הבורסה החדשים לרשות שהביאה למינוים.
לצד נפח המסחר בבורסה, שרחוק מלהגשים את ציפיותיו של האוזר, הוא תולה תקוות רבות בתאגוד הבורסה, שגם כן רחוק מלהפוך למציאות. מצד אחד, נויבך הצליח לספק מתווה שמוסכם בין חברי הבורסה (כשהוא עדיין צריך לעבור את משוכת העובדים בבורסה). אבל, מהצד השני המבנה החקיקתי שנועד לאפשר את שינוי מבנה הבעלות תקוע כבר זמן רב באוצר, והאחריות בהיבט זה היא כולה על האוזר, שבינתיים לא מצליח לקדם את החקיקה שהוא רוצה ושכה חשובה לו.
גם בשינוי מבנה הפיקוח הפיננסי במשק, האוזר לא יכול לסמן הצלחה. הוא קרא ליצירת פיקוח דו ראשי בישראל, ועל אף שבימים אלה מדובר על הוצאת הפיקוח על הביטוח לרשות עצמאית, זה לא באופן שהאוזר מעדיף, והמהלך שהוא יזם אינו מוביל את השיח בנושא.
אם כן, להאוזר, שקשוב לשוק, אין עדיין את ההישגים שרצה, אבל הוא בכל זאת קידם מספר היבטים, בראשם הסרת רגולציה והפחתת הכובד שלה על חיי התאגידים המפוקחים על ידו. זה טוב וראוי, אבל לא מספיק - כשבשני הנושאים שהציב לעצמו כיעד הוא עדיין רחוק מלספק תוצאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
