לקרוא לילד בשמו

סכסוכים סביב שם המשפחה שיישא הילד אינם זרים לבתי המשפט לענייני משפחה. מאחר שנהוג להעביר את השם מדור לדור, שם המשפחה נושא עימו מטען חשוב, מבטא את הקשר של הילד למשפחות המוצא שלו ופעמים רבות גם את התרבות אליה נולד. לאור זאת, התפיסה המקובלת היא שאין לזלזל בהחלטה על רישום שם המשפחה, ושלא מדובר בשאלה טכנית בלבד.

כשההורים נשואים אך נושאים שמות משפחה שונים, ברירת-המחדל היא שהילד יקבל את שם המשפחה של אביו - אלא אם ההורים הגיעו להסכמה אחרת.

מאידך, כאשר ההורים אינם נשואים, החוק נותן בידי האם את הכוח המלא לבחור בשם המשפחה של הילד, וגם אם אביו של הילד ידוע, ברירת-המחדל החוקית היא שהילד יקבל את שם המשפחה של אימו. 

כוחה של אם לא נשואה לבחור באופן בלעדי בשם המשפחה שלה או של האב כשם משפחתו של הילד מוגבלת רק לרישום הראשוני של התינוק במשרד הפנים עם הולדתו. אם האם בחרה באחד השמות, ולאחר מכן התחרטה, היא כבר תיאלץ לפנות בתביעה לבית המשפט, שיבחן אם השינוי המבוקש תואם את טובתו של הקטין.

פסק דין שניתן השבוע עוסק בבקשתה של אם לילד שנולד מקשר ללא נישואים, להוסיף את שם משפחתה לשמו של הילד, בנוסף לשם משפחתו של האב. בעת הכרות ההורים האם הייתה גרושה ללא ילדים, ואילו האב גרוש 3 פעמים עם 4 ילדים מנישואיו השונים.

האב, המגדיר את עצמו כחרדי, הכיר בתחילה בילד, ולכן האם בחרה בשם משפחתו כשמו של הילד, אך עם השנים הסתבר כי האב מסרב לקיים עם הילד כל קשר.

האב התנגד לבקשת האם, בטענה כי הוספת שם משפחתה של האם לשמו של הילד ייצור פירוד בינו לבין הילד, במיוחד לאור אורח חייו החרדי, ולכן פנה בית המשפט למסלול המקובל של קבלת חוות-דעת מרשויות הרווחה בשאלה מהי טובתו של הילד.

העובד הסוציאלי מטעם רשויות הרווחה תמך בעמדת האב והמליץ לדחות את בקשת האם. לעמדת רשויות הרווחה, הוספת שם משפחה נוסף על שמו של האב אכן תחליש את מעמדו של האב בחיי הילד, ולכן מוטב לאם להתרכז במציאת דרכים לקרב בין האב לילד, במקום להרחיקו מהאב באמצעות שינוי שמו.

בית המשפט דווקא קיבל את עמדת האם, שהוספת שם משפחתה יטיב עם הילד. אם הילד יישא שם משפחה זהה לשמה של האם, יהא בכך הקלה בתקשורת ובמגעים אל מול הרשויות השונות, מוסדות החינוך וכיוצא בכך גורמים שונים, וחשוב מכך - יימנע הצורך של הבן לתת הסברים באשר לשוני בין שם משפחתה של אמו לשם משפחתו שלו.

כמו כן, בית המשפט דחה את עמדת רשויות הרווחה, שהטילו על האם אחריות לניתוקו של האב מחיי הילד, למרות שלא היה לכך כל בסיס במציאות, וכן את טענתם כי הוספת שם המשפחה של האם ירחיק את הילד מהאב וממשפחת המוצא שלו.

בית המשפט תהה אם נכונה הטענה כי שם המשפחה של הילד יוצר קשר בינו לבין משפחת המוצא, מדוע שלא יישמר קשר כזה גם למשפחת המוצא של האם על-ידי הוספת שם משפחתה.

פסק דין עדכני זה תואם את מגמת בתי המשפט לענייני משפחה לנהוג ברוחב-יד כלפי בקשות להוספת שם משפחת האם בנוסף לשם המשפחה של האב, בפרט אם שם המשפחה של האב נותר בתור השם הראשון אחרי שמו הפרטי של הילד, ולכן כשם השימושי יותר.

לעומת זאת, רק לעיתים רחוקות יאשרו בתי המשפט למחוק לגמרי את שם משפחת האב ולהחליפו בשם משפחת האם. כך לדוגמה תביעה כזאת אושרה באופן יוצא דופן בשנת 2008, כאשר נקבע כי טובתו של ילד, אשר גדל אצל דודתו לאחר שאביו רצח את אימו, היא למחוק את שם משפחת אביו הרוצח משמו ולאפשר לו לאמץ את שם משפחת האם, שהוא שם המשפחה בה הוא גדל. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il