"ירידת מחירי הגז בשוק העולמי מעלה שאלות מהותיות לגבי כדאיות היצוא", כך מודה עדי ברנדר, ראש אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, במכתב שהשיב לפנייתה של ח"כ יעל כהן-פארן. פארן ביקשה לקבל לידיה את תחשיב תקבולי המדינה מהגז הטבעי שערך הבנק.
"ככלל, ככל שמחיר היצוא יורד בהווה, ובהנחה שערכו העתידי של הגז ואו עלות היבוא ואו התשואה הצפויה על התקבולים ופרמיית הסיכון לא משתנים, כך פוחתת כדאיות היצוא בהווה", טען.
מכתבו של ברנדר נשלח בחודש שעבר, ומאז ירדו מחירי האנרגיה עוד יותר.
ואולם, לטענת ברנדר ירידת המחירים בשוק העולמי לוותה גם בירידה לא זניחה בעלויות ההובלה של הגז הנוזלי, רכיב שהוא "מרכזי בחישוב כדאיות היצוא", כתב.
בתשובה לשאלתה של פארן בנוגע למוכנות של אירופה לרכוש גז ישראלי במחיר גבוה יחסית, בעוד שהמחיר אצלה רק יורד, ענה ברנדר כי הבנק לא הביא זאת בחשבון.
"להבנתנו, בשלב הנוכחי מדובר על חוזי יצוא דרך חברות הפועלות במצרים והמחיר נקבע מולן ולא ישירות מול השוק האירופי", השיב. "לכן חישובינו מתמקדים ישירות במחירים הפוטנציאליים בחוזים מול חברות אלה, ובניכוי עלויות ההולכה למצרים".
חברות הגז חתמו על מכתבי כוונות עם שתי חברות אירופיות המחזיקות במתקן הנזלת גז במצרים. כפי שחשף "גלובס", שותפות לוויתן מתכוננת לחתום על חוזה מחייב עם אחת מהן - חברת BG, כבר בשבועות הקרובים.
ירידת מחיר הנפט תרמה לעליית התוצר של ישראל
לצלילת מחיר הנפט יש גם השפעות חיוביות על הכלכלה העולמית כמו גם על ישראל. לטענת פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, ירידת מחיר הנפט מפחיתה את האינפלציה, משפיעה באופן חיובי על הפעילות המשקית, ומשפרת את מאזן התשלומים.
"עם זאת, יש היום פחות תמריצים להשקיע בתחליפי נפט כמו הגז הטבעי", טען ליידרמן בכנס תחזיות האנרגיה שהתקיים בחודש שעבר, והוסיף כי הדבר המשמעותי ביותר שגרמה צלילת המחירים הוא הירידה בערך הדולרי של יבוא אנרגיה לישראל.
בעוד שהמדינה הוציאה ב-2014 כ-12.7 מיליארד דולר על יבוא מוצרי אנרגיה, ב-2015 עמד הסכום על 7.5 מיליארד דולר.
"זו ירידה דרמטית מאוד", טען ליידרמן. "ירידת המחירים בשילוב עם המעבר לגז טבעי מיתרגמים ל-2% תוצר. זו בוננזה אמתית. זה מעלה את העושר העולמי".
לטענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החשבון השוטף של מאזן התשלומים, הכולל את חשבון הסחורות והשירותים (כולל יבוא ביטחוני), חשבון ההכנסות מהשקעות ומעבודה וחשבון ההעברות השוטפות עם חו"ל השתפר לעומת שנה שעברה, בין היתר לאור צלילת מחיר הנפט. בעוד שב-2015 הסתכם העודף ב-14.3 מיליארד דולר, בשנה שלפני כן עמד העודף על 11.2 מיליארד דולר. העודף בחשבון השוטף ב-2015 היווה כ-4.9% מהתמ"ג, לעומת העודף ב-2014 שהיווה 3.7% מהתמ"ג, טוענים בלשכה.
■ דעה: המדינה צריכה להפנים שנובל לא תפתח את "לוויתן" - ולפעול
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
