מבחן התוצאה: אלפי יחידות של יונדאי טוסון החדש כבר הוזמנו

המושג "התפשטות ויראלית" מוכר לרבים מעולם הרשתות החברתיות, אולם הוא קיים בצורה מאוד מוחשית גם בעולם שיווק הרכב הישראלי. ניקח למשל את יונדאי טוסון החדש. בתוך פחות משלושה חודשים, ועוד בטרם החלו הכלים הראשונים לנוע על כבישי ישראל ולצבור ניסיון, הוזמנו על-פי הערכות בענף יותר מ-3,500 יחידות של הרכב. נזכיר שאנחנו מדברים על רכב פנאי שמחירו מתחיל בכ-143 אלף שקל ונוסק עד אזור ה-180 אלף שקל. חיצונית, קל להבחין בגורם המשיכה של הטוסון החדש: זהו כלי גדול פיזית. יש לו רוחב רציני עם "כתפיים" שריריות, גובה לא מבוטל, חרטום מהודר עם גריל מאסיבי, פנסים רחבים וזנב, שעיצובו מזכיר מאד את יונדאי "סנטה פה" היקר יותר. ביחד עם חישוקים גדולים ונאים ולא מעט כרום מקבלים סטטוס כביש משודרג.

אחרי ה"שואו-אוף" של העיצוב החיצוני, תא הנוסעים של דגם הבסיס מדבר בטון שקט וצנוע יותר. עמדת הפיקוד טיפוסית לרכב תוצרת קוריאה עם לוח מחוונים שמרני, מערך פיקוד מאורגן היטב והגה נאה עם מתגי בקרה מקובלים. כל זה עטוף במשטחים נרחבים של פלסטיק, קשיח ברובו, בגוונים שונים של אפור, שמשתלבים הגוונים של ריפוד הבד העמיד.

איכות הייצור סולידית, כמקובל כיום אצל יונדאי, בידוד רעשי החוץ מצוין ויש שפע מערכות בטיחות, אבל רמת האבזור התקנית של דגם ה-1.6 הבסיסי מעידה על הורדת עלויות אינטנסיבית. אמנם מקבלים מערכת מולטימדיה (מהתקנה המקומית) שהיא כמעט הכרח כיום, אבל אין פתחי מיזוג נפרדים ליושבי המושב האחורי, אין גג שמש, השליטה במערכת האקלים היא מכאנית ואת מושב הנוסע אי אפשר לכוונן לגובה.

כפיצוי התחושה בתא מרווחת, עם שפע של מרחב כתפיים וראש ליושבים מאחור ומרחב ברכיים סביר. תנוחת הישיבה גבוהה, וסף הכניסה ממקום בגובה שמאפשר כניסה ויציאה נטולות מאמץ.

התנהגות הכביש ידידותית מאוד עבור רוב המשתמשים, כפי שהתרגלנו לצפות מיונדאי. ההגה לא מבודד לגמרי את הנהג, נוחות הנסיעה בעיר נעימה ולא נוקשה מדי והתנהגות הכביש בטוחה וצפויה, ללא נטיית יתר של המרכב בפניות. יכולת השטח מוגבלת כצפוי, אך לרכב אין בעיה לדלג על מדרכות גבוהות ולצלוח אגני בוץ. ב-143 אלף שקל מספק טוסון 1.6 ליטר תמורה מכובדת בהחלט למשדרגים פרטיים ומוסדיים. הוא מרווח, נוח, בנוי היטב ובעיקר נראה יקר מכפי שהוא באמת, בקיצור. עם המכירות אי-אפשר להתווכח.