חתמתם ערבות בהלוואה? אתם בסכנת "סימון"

בנק ישראל הורה לבנקים להתחיל לאגור נתונים לקראת הקמת מאגר נתוני האשראי, שיהווה נדבך חשוב מאוד בהגברת התחרות בבנקים. מטיוטה שהעביר בנק ישראל לבנקים בשלהי דצמבר, שהגיעה לידי "גלובס", עולה כי במאגר "יסומנו" לווים שפיגרו בתשלומים רק חודש אחד בלבד - וגם הערבים שלהם.

הטיוטה מפרטת את סוג הנתונים שייכללו במאגר, אופן הדיווח של הבנקים ועוד. כך, למשל, לא ייאספו נתונים על קטינים או מיופי-כוח ונאמנים בעסקאות. בשדות הדיווח של הבנקים לא ייכללו תארים או הודעות כגון "הורה של", "ילד" ועוד.

הנתונים יכללו פרטים רבים על היסטוריית ההלוואות, כמו למשל ייעוד ההלוואה, ביטחונות, תדירות תשלומים, מסגרת אשראי וניצולה ע"י הלקוח, היסטוריית תשלומים, פיגורים (אם היו) ומועד אי-פירעון הראשון ושלל נתונים רבים נוספים.

בין שלל הפרטים, נדרשים הבנקים לדווח על "סוג הקשר לעסקה", כלומר מה הקשר של הלקוח המדווח לעסקה, האם מדובר בחייב ראשי יחיד, חייב ראשי משותף, או ערב בערבות מלאה או מוגבלת. במילים אחרות, המאגר יכלול נתונים לא רק על לווים, אלא גם על ערבים ללווים, וכך יכול להיווצר מצב בו ערבים ללווים עלולים להיתקל בקשיים בקבלת הלוואות במידה ואותם לווים להם הם ערבו לא עמדו בהחזרי ההלוואות.

כמו כן נדרשים הבנקים לפרט בדיווח לבנק ישראל, שיפקח על מאגר נתוני האשראי, על המצב העדכני של ההלוואה ("קוד סטטוס עסקה"), כלומר האם הוגשה בקשת הלוואה והאם הבנק נענה לה, האם ההלוואה נפרעה במלואה או לא, האם ההלוואה הסתבכה בהליכים כמו עיקול, פיגורים והליכים משפטיים, וכן פרטים נוספים. לפי הטיוטה, הבנקים נדרשים לדווח על לווים שפיגרו בתשלומי ההחזרים ב-30 יום בלבד, והאם ננקטו נגדם צעדים.

מאגר נתוני האשראי אמור לקום עד יוני 2018. המאגר ירכז את כל נתוני האשראי המצויים היום בידי הבנקים ואמור לשפר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים. כאמור, הדיון בשלב זה מתקיים סביב השאלה מאילו מקורות ייאספו הנתונים, כאשר ישנו חשש מאיסוף מידע שלילי על הציבור מרוב המקורות, מה שיפגע בעיקר ביכולתם של הלווים מהשכבות החלשות.

בתוך כך, ועדת הכלכלה המשיכה לדון היום (ה') בהצעת החוק להקמת מאגר נתוני האשראי והכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אמר השבוע שהכנת הצעת החוק תסתיים עד סוף פברואר. הדיון נסוב גם סביב השאלה האם לאגור נתונים חיוביים מחברת החשמל ותאגידי המים, וזאת על מנת להקל על אוכלוסיות מודרות אשראי - בעיקר ערביי ישראל.

בינתיים סיכמה הוועדה עקרונית לחייב גם גופים חוץ-בנקאיים להעביר מידע למאגר, ומסתמן כי נגידת בנק ישראל תעביר לוועדה תוך שנה מיום פרסום החוק תקנות שיגדירו אילו גופים חוץ-בנקאיים יחויבו בהעברת נתונים.

בינתיים, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ממשיך לקדם צעדים לעידוד התחרות בענף. כך, למשל, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הורתה לבנקים להקדים בשנה את הגשת תוכניות ההתייעלות שלהם, והם נדרשים לעשות זאת עד סוף השנה. כזכור, לאחרונה הודיעה בר על הקלות בדרישות ההון שיינתנו לבנקים בתמורה לצעדי התייעלות, כאשר הכלל שקבעה ברור: כעומק ההתייעלות, כך עומק ההקלות. מטרתה היא לשפר את יחס היעילות התפעולית של הבנקים ולצמצם פערים מול מערב אירופה.

אך בר לא מסתפקת רק בכך. היום היא פרסמה טיוטת היתר לבנקים ובה מתן אישור לפתוח סניפים ניידים כדי לתת מענה ללקוחות הנמצאים ביישובים מרוחקים מהסניפים הרגילים של הבנק, או ללקוחות מוגבלים. מדובר בסניפים שיכולים להיות ממוקמים בחדר עם שילוט מיוחד או אפילו ברכב נייד. אותם סניפים יספקו שירותים חלקיים ולטענת הפיקוח על הבנקים היתר זה ייטיב עם הבנקים הקטנים, שיכולת פריסת הסניפים שלהם מוגבלת.