"היינו כמו חנות מכולת קטנה אבל עכשיו הדברים מתחילים לזוז", אומר יצחק קשת, ראש מועצת חריש, חודשים ספורים לפני שמאות משפחות חדשות באות לגור בעיר. קשת יכול לרשום הישג משמעותי, לאחר שהממשלה אישרה לפני שבועות אחדים להקצות כספים ומשאבים בצורת מענקי הקמה. עוד בראיון שנתן ל"גלובס" בנובמבר 2014 הסביר קשת עד כמה הדבר נחוץ: "ב-2010 קיבלה הממשלה החלטה להקים את העיר ואז דיברו על למעלה מ-1.2 מיליארד שקל, סכום שהיה תוצר עבודה מאומצת של מי שקידם את חריש כעיר חרדית. לאחר שהתברר שבסופו של דבר עיר היא תהיה, אבל חרדית כנראה שלא, גורמים מסוימים שלחצו על דוושת הגז בשיא הכוח במשך שנים, עזבו אותה בפתאומיות".
לדברי קשת, ההחלטה עברה רק לאחר שהצליח להביא את ראש הממשלה ושריו הבכירים לחריש, כדי שיראו במו עיניהם מה קורה בשטח: "הביקור נדחה כמה פעמים עד שב-3 לנובמבר זה קרה. ראש הממשלה היה כאן עם שר האוצר, שר השיכון ושר התחבורה. עשו סיור ביישוב וגם ישיבת ממשלה סגורה. רק אז סוף סוף נפל האסימון שהבהיר מה אנחנו מנסים לדחוף. ניצלתי את ההזדמנות בישיבת הממשלה לדבר לפני כולם, ואז שר האוצר הכריז שלחריש לא תהיה בעיית תקציב. הביקור שינה את התמונה, ראש הממשלה התחייב שתהיה החלטת ממשלה וכך היה. לפני ביקור ראש הממשלה לא היה כלום. לא החלטה ולא תקציב. קיבלנו פירורים. התקדמנו בלי אוויר לנשימה, בלי ידיעה אם אפשר יהיה לקדם את העיר הזו למקום טוב. ראיתי את ממשלה הולכת וחותמת הסכמי גג במיליארדים עם ערים על דירות שעוד לא התחילו להיבנות, בעוד שכאן בחריש הבניינים כבר עומדים".
"רואים בי אחראי"
קשת, למרות גילו הצעיר (36) וניסיונו הקצר בפוליטיקה מקומית, יודע שאת מה שקיבל עכשיו צריך לנצל כמה שיותר מהר, ושמעכשיו הוא צריך להתפנות לבעיות אחרות, כדי שבעוד חמש שנים כשמענקי ההקמה ימוצו העיר תוכל לתפקד בכוחות עצמה. "הגענו לשלב העשייה. השלטון המקומי אחראי, לא הממשלה, והתושבים רואים בי את האחראי לכל מה שקורה ביישוב. אני מרגיש את העומס על שתי הכתפיים ואני לא רוצה להוריד את המעמסה, אלא לעזור ולהצליח. אבל זה לא סוף הסיפור - אנחנו צריכים עוד הרבה כסף.
"בעקבות החלטת הממשלה האחרונה החובות של המועצה התאפסו ואני מרגיש שהפסקתי ללכת עם כדור ברזל קשור לרגל בשרשרת, אבל יש עוד עבודה לפנינו. יש לי אוויר לכמה שנים קדימה בעקבות החלטת הממשלה, אבל מה הלאה? אנחנו צריכים להמשיך ולנשום גם אחרי. ובשביל זה אנחנו צריכים מוקדי תעסוקה".
כמו כל עיר אחרת, גם חריש לא יכולה לחיות רק מארנונה למגורים. היא חייבת שטחי מסחר ותעסוקה שיזרימו כספים הנחוצים לפעילותה השוטפת. קשת יודע שאם לא יצליח להגדיל את שטחי התעסוקה והמסחר, העיר תהיה בבעיה בהמשך הדרך: "יש לנו רק את המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של העיר שיש בו כ-150 אלף מ"ר שצפויים להיבנות. זה לא מספיק. כמה אני צריך? אני צריך לפחות מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר. בנוי. זה הדבר הכי חשוב עכשיו לדעתי. העיר לא יכולה להישען רק על מגורים כי זו ארנונה גירעונית".
קשת לוטש עיניים מעבר לשטחים שבשטח השיפוט של העיר החדשה. הוא רומז על ועדת גבולות "לאיתור אזור תעסוקה לעיר", ככל הנראה בשטח המועצה האזורית מנשה. "אני יודע שיהיה מאבק על כך", מסכם קשת, "אבל מאבק צודק".
81% זוגות נשואים
מקרב 2,000 משפחות שרכשו דירה בחריש עולה כי רובם המכריע (80%) זוגות נשואים עם ילדים בגילאי 25 עד 44. 65% אקדמאים, מתוכם כ-20% בעלי תואר שני ומעלה. 71% מהתושבים עובדים, מתוכם 16% בתפקידי ניהול בכירים ו-10% עצמאיים. עוד עלה מהמפקד כי 50% מתגוררים כיום במרכז, 20% מירושלים והסביבה, 8% מאזור חיפה ו-7% מאזור חריש.
64% מהרוכשים, אגב, דיווחו שהם מעוניינים להתנדב ולהיות מעורבים בנעשה בעיר.
מלכודת הזוגות הצעירים
בוני חריש משקיעים תשומת לב רבה בסגנון הבינוי, בשאיפה שלא לחזור על טעויות שנעשו בערים אחרות. ברוח זו למשל הצהיר בעבר מהנדס העיר כי לא יקים בחריש קניון ענק, אלא ישאף לפיתוח רחובות מסחריים. זו גם תכלית הכוונות להקים תשתיות לתחבורה מתקדמת שתעודד ניידות פנים-עירונית באופניים וברגל, ויוזמות לניהול תחבורה שיתופית לתנועה אל העיר וממנה.
אפשר שבהיבט הבינוי הוטמעו בחריש לקחי איוולת העבר, אבל עיר אינה רק בנייניה. כשכבשו הפרסים את אתונה בשנת 480 לפני הספירה, התקבלה במועצת העיר החלטה מוזרה: לאסוף את התושבים ולגלות מרצון לאתר זמני באי סלמיס. מאחורי המהלך עמדה תפיסת המנהיג: אם רוצים להגן על "עיר", לא צריך להתבצר בחומותיה, אלא לעבור איתה למקום אחר. עיר אינה בתי המגורים, לא הרחובות, ואפילו לא הכיכר המרכזית, כי אם התושבים שגרים בה.
מפקד התושבים לעתיד שנעשה בחריש מציג תמהיל אחיד: זוגות בעשור השני והשלישי לחיים, בעלי השכלה אקדמית ועם ילדים. ראשי ערים אוהבים (כמובן) "זוגות צעירים", ולא מבחינים במלכודת שטמונה בהם. עבור עיר שכל אוכלוסייתה כזו, המשמעות היא יציאה המונית לעבודה בבוקר, חזרה המונית בין ערביים הישר אל ארוחת הערב, מקלחות, השכבות ואפיסת כוחות מול הטלוויזיה. אורח חיים כזה ל-80% מתושבי העיר גוזר על חוצות העיר ריקנות משמימה, להוציא כמה רגעי נחת בשעות אחר הצהריים המוארות בגני השעשועים.
מסחר עירוני ממושך זקוק לאנשים ברחוב שצורכים מגוון שירותים לאורך כל היום. זה לא יקרה אם כל תושבי חריש יהיו משפחות וילדים. לשם כך צריך להביא אליה פנסיונרים ורווקים. גם בשביל הזוג הטרוד בדרך כלל, כשסבתא הגרה סמוך באה לעשות בייביסיטר.
נתוני האוצר: 31% מהדירות - להשקעה
על פי משרד האוצר, מאז החל שיווק הדירות ברבעון שני 2013 ועד רבעון שלישי 2015, נרכשו בחריש 1,454 דירות. המספר לא כולל את חברי קבוצות הרכישה הרבות והגדולות, שמספר הרוכשים בהן נע סביב 3,000 איש, כך שלמעשה יש 4,500 רוכשים בסך הכל.
על פי האוצר, מתוך כל הרוכשים מקבלנים, 779 הם רוכשי דירה ראשונה, והם הרוב - 54%. המשקיעים (מי שזו אינה דירה יחידה עבורם) רכשו 457 דירות מאז החל השיווק, והם 31% מקרב רוכשי הדירות. "משפרי דיור", רוכשים שהעידו כי ימכרו את דירתם הקיימת תוך 12 חודשים משיכנסו לדירה החדשה, קנו 218 דירות בסך הכל, 15% מכלל הרוכשים. כאמור, גם בקבוצות הרכישה מדווחים על היקפים דומים כך שעיקר הרוכשים הם רוכשי דירה ראשונה בעוד כ-30% מהרוכשים מחזיקים בדירה נוספת, ויש מעט משפרי דיור.
אבל התמונה כמובן מעט שונה. "המשקיעים החדשים" הם מי שקונים דירה ראשונה במקום שבו הם יכולים להרשות לעצמם, אבל מתכוונים לגור ביישוב אחר, בתקווה להשכיר את הדירה החדשה. מי שרכשו דירה בחריש במטרה להשכיר אותה עלול לגלות שלא יקבל את המחיר שציפה לו, בגלל היצע גדול של דירות להשכרה.
במועצה המקומית לא מודאגים מהנתונים "המגמה היום היא רכישת דירות למגורים, לא להשקעה", אומר קשת, "אני שומע גם על רבים ששינו את דעתם במשך הזמן. כבר היום יש המון אנשים שמחפשים דירות להשכרה ביישוב. רוצים להיכנס ברגע שיהיה טופס 4 לדירות להשכרה, עד שהדירות שלהם יהיו מוכנות. הבנתי שיש מגמה של סגירת חוזים עוד לפני שיש דירות".
גורמים אחרים בשוק הנדל"ן באזור מסמנים את פרדס חנה-כרכור הסמוכה כמקור אפשרי למשכירים פוטנציאליים, כי נכון להיום ההיצע של דירות להשכרה בפרדס חנה-כרכור מתקשה לענות על הביקוש.
רכישת דירות חדשות בחריש
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.