בנק ישראל: החזרי המשכנתאות לא חונקים את משקי הבית

דוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי של בנק ישראל מצביע על עלייה בסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית בישראל, וכעת שני הסיכונים העיקריים הם ירידה בשווי נכסים (לא רק הדירות) וכן משבר פיננסי עולמי שידביק את המשק הישראלי. בבנק מזהירים לראשונה מהמשבר בסין וטוענים כי רבע מהיצוא הישראלי מקורו במדינות החשופות באופן ישיר למשבר בסין (כולל סין עצמה). כזכור, היצוא בישראל מהווה כ-45% מצמיחת התמ"ג.

"המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים", נכתב בדוח. עם זאת, בהמשך צוין כי "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה במחירי הנכסים כתוצאה מעלייה בתשואות, אם זו תנבע מעלייה בפרמיית הסיכון או תלוּוה בצמיחה חלשה מההערכות המוקדמות. בפרט ממשיכה להוות סיכון החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות".

בדוחות האחרונים הדגיש בנק ישראל כי הסיכון העיקרי למערכת הפיננסית נובע מהמשכנתאות, ואילו כעת מודגש כי הסיכון הוא לא רק מירידה אפשרית במחירי הדירות אלא גם כאמור מירידה בשווי נכסים אחרים (בעיקר אג"ח). את הסיכון הזה יצרה כידוע הריבית הנמוכה במשק, ובנק ישראל מכיר בכך: "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים. עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים".

באמירה זו מתכוון בנק ישראל בעיקר לחברות הביטוח, וטוען כי "עליית השווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיות ובהון העצמי" שלהן.

הסיכון העיקרי: מחירי הדירות

כאמור, בדוח ממשיך בנק ישראל להזהיר מהחשיפה המוגברת של הבנקים לשוק הנדל"ן (משכנתאות ואשראי ליזמים), בעוד יותר מ-45% מתיקי האשראי של הבנקים חשופים לנדל"ן. בבנק ישראל מציינים כי ההגבלות שהוטלו על המשכנתאות הובילו ל"שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור", אך ממשיכים להזהיר כי "המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות - דרך ההחזקה בנכסים אלה - והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים".

בדוח חוזר בנק ישראל על האזהרה לפיה ירידה חדה במחירי הדירות בשילוב עם הידרדרות בשוק העבודה תפגע ביכולתם של משקי הבית לפרוע את המשכנתאות: "הגידול המהיר יחסית של האשראי למשקי הבית בשנים האחרונות, ובפרט של האשראי לדיור, לצד העלייה המהירה של מחירי הדירות בשנים אלה יוצרים סיכונים, שעלולים להתממש במקרה של ירידה חדה במחירי הדירות - אם זו תלווה בהרעת המצב הכלכלי, ובפרט בפגיעה בתעסוקה ובשכר. אם תרחיש כזה יכלול גם עלייה בריביות, למשל עקב עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, משקי הבית יתקשו עוד יותר לפרוע את האשראי שלקחו, ובכללו את האשראי שלא לדיור".

בנק ישראל לא מקל ראש בסיכון הנשקף משוק הנדל"ן ומכנה אותו "סיכון יציבותי". זאת, כיוון שמחצית מנכסי הציבור הם בנדל"ן והמינוף משמעותי. "השקעה בדירות מלווה בדרך כלל בנטילת משכנתא ברמת מינוף לא מבוטלת, ולכן העלייה של מחירי הדיור לוותה בעליית האשראי לדיור", נכתב בדוח.

אחרי זינוק של 100% במחירי הדירות מאז מאי 2007, בנק ישראל מצביע על השיא שנרשם לאחרונה ביחס שבין מחירי הדירות לשכר הדירה ומציין כי "עלייתו של יחס זה מהירה מאוד". במילים אחרות, מחירי הדירות עלו יותר מדי. בבנק ישראל מודים כי הריבית הנמוכה היא הסיבה לכך, כאשר בדוח נכתב כי העלייה החדה ביחס האמור "מתיישבת עם הירידה החדה של רמת התשואות במשק".

ההתייחסות של בנק ישראל לשיא שנרשם אשתקד במשכנתאות - 64 מיליארד שקל - נכתבת בדוח במשפט הממצה הבא: "מדדי הסיכון של המשכנתאות החדשות נותרו יציבים ברמות נמוכות יחסית לעבר". לפי נתוני הבנק, השיעור הממוצע של ההחזר החודשי של המשכנתא היה 26% מההכנסה החודשית, ושיעור המימון הממוצע (LTV: Loan to Value) היה 52%. סך האשראי לדיור עלה בשנה החולפת ב-10% לשיא של 284 מיליארד שקל.

מסין תיפתח הרעה?

בנוסף בנק ישראל מזהיר מ"הידבקות" במשבר עולמי שיכול לנבוע מכמה גורמים - בין אם מדובר בהאטה כלכלית בסין ובין אם במפולת בשוק הסחורות. נראה כי סין מטרידה יותר את בנק ישראל מגורמים אחרים. כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם ואחראית לכ-15% מהתפוקה העולמית. החשש העיקרי בבנק ישראל הוא ממשבר בסין שיפגע בשותפות הסחר שלה ויגרום לייסוף מהותי של השקל מול המטבעות של אותן כלכלות.

"התגברו הסיכונים הנובעים מהטלטלות שעובר המשק הסיני, מהירידה המתמשכת במחירי הסחורות, ומהמאזן של משקים מתעוררים בעלי חוב גבוה במט"ח", נכתב בדוח. "שורת הבדיקות המוצגות בדוח מובילה למסקנה שמשבר אפשרי כתוצאה מסיכונים אלה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי. מצאנו כי מנקודת המבט של המשק הישראלי יש משמעות רבה יותר למשבר בסין שידביק את המדינות הקשורות אליה בקשרי מסחר. מבין ערוצי ההדבקה הפוטנציאליים שבחנו נראה שמערוץ היצוא נשקף הסיכון הרב ביותר, בפרט אם משבר במדינות החשופות לסיכון ילוּוה בפיחות משמעותי של מטבעותיהן ביחס לשקל".

יתרה מזאת, בבנק ישראל מדגישים כי החשיפה של ישראל ל-20 המדינות החשופות ביותר למשבר בסין מסתכמת ב-24% מסך היצוא הישראלי. החשיפה העקיפה - כלומר למדינות שלא קשורות באופן ישיר לסין אך עלולות להיקלע למשבר בשל המפולת בשוק הסחורות או בשל החובות הגבוהים שלהן - מסתכמת ביותר מ-40% מהיצוא. "לפיכך", מזהירים בבנק ישראל, "משבר בסין שיתגלגל למדינות
שהיצוא שלהן לסין הוא חלק משמעותי מתוצרן עלול לפגוע ביצוא הישראלי פגיעה משמעותית".

להערכת בנק ישראל, למרות שהסיכון לכלכת סין עלה, הסיכויים ל"נחיתה קשה" במשק הסיני עדיין מתונים. בבנק מציינים גם שהטלטלה בשווקים מגבירה את חוסר הוועדות בנוגע להעלאות הריבית בארה"ב. ביחס לאירופה נכתב בדוח כי הסיכון המיידי שם "ירד משמעותית", בעיקר בגלל ש"אירועים אחרים ממקדים אליהם את מרב תשומת הלב".

למפולת בשוק הסחורות יש דווקא השפעה פחותה יותר על המערכת הבנקאית בישראל. בדוח צוין כי החשיפה של 5 הבנקים הגדולים בישראל ל-20 המדינות החשופות ביותר למחירי הסחורות נמוכה מ-0.5%, והחשיפה ל-5 הכלכלות החשופות ביותר לשוק הסחורות נמוכה מ-1% מסך החשיפה של הבנקים לחו"ל.

גורם סיכון נוסף עליו מצביע בנק ישראל, כמו בדוחות קודמים, הוא שוק האג"ח הקונצרניות, שם המרווחים בין תשואות האג"ח הממשלתיות לקונצרניות נותרו "ברמה נמוכה היסטורית". הבנק מדגיש כי המרווחים הללו לא משקפים נכונה את הסיכונים וממשיך להזהיר מהנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה בת"א: "המשך המגמה של הנפקות אג"ח על ידי חברות זרות בשוק המקומי מעלה את החשש כי הסיכונים בשוק אג"ח החברות בישראל עדיין מתומחרים בחסר".