אנליסטים: לא מאמינים שיישום שוק סיטונאי על הוט יחולל תחרות

בעקבות פרסום השימוע הציבורי בעניין שימוש בתשתיות הוט לטובת מתחרים חדשים שיחכרו ממנה קווים, נדמה כי עמדות האנליסטים נשארות פסימיות. משרד התקשורת פרסם בשבוע שעבר את המחירים להחכרת קווים מהוט, כפי שעשה עם בזק, אך נדמה כי בקרב ספקיות האינטרנט הגדולות אין הרבה התלהבות, ובכלל נראה שהשוק לא מאמין גדול ברפורמה שהמשרד מוביל אליה, רפורמה שהובילה להפחתה של 20-30 שקל במחיר האינטרנט לבית אב. 

ומה אומרים האנליסטים לגבי הסיכויים ליישום שוק סיטונאי על הוט והאם לדעתם המתכונת החדשה ליצירת תחרות על בסיס תשתית שנייה נוספת יכולה לעבוד?

לדברי ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, התשובה המוחלטת היא לא.
"אני הולך צעד אחד אחורה לשוק הסיטונאי על בזק, ושם אנחנו רואים ירידה מסוימת במחירים אבל מבחינת הצרכן חופש הבחירה והחדשנות והתועלת שהוא מקבל למעט 30 השקלים שחסכו לבית אב, היא לא גבוהה. 

בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לתוצאות הרבעוניות ולמעשה מקבלים את התלונות של מנכ"לי פרטנר וסלקום עוד לפני כן בהודעה לעיתונות שאי אפשר להרוויח מהשוק הסיטונאי, ואז מסתכלים על התוצאות של בזק ורואים מי מרוויח ממתכונת השוק הסיטונאי במתכונת הקיימת, אז אתה מבין שמכאן ללכת ולנסות לעשות את אותו הדבר על הרשת של הוט אני לא רואה בזה תוחלת ולא תועלת". 

- תסביר. 

"הסיבות הן טכנולוגיות כלכליות קודם כל. המודל הטכנולוגי שמוצע כאן על בזק הוא מודל שהולך ונעלם. ברמה הטכנולוגית אי אפשר ליישם אותו על חברת כבלים, וזה לא כלכלי. זה בלתי אפשרי. וללכת ולקבוע להוט תעריפים כמו שקבעו לבזק אז הוט תפשוט את הרגל אם זה יצליח. מישהו יפשוט את הרגל כי המודל הטכנולוגי לא נכון לחברת כבלים". 

- ומה לדעתך המודל הנכון?

"המודל הנכון הוא WLR (Wholesale line rental) שמשמעותו בסופו של דבר שהשחקנים החדשים רוכבים באופן מלא על התשתית של חברת הבזק, מה שאנחנו מכירים מעולם המפעילים הווירטואליים והחיוב על מודל כזה צריך להיות בתחשיב של ריטייל מינוס ולא בקוסט פלוס. אין השקעות כבדות למפעיל שרוצה להיכנס ולכן יש סיכוי שהוא ישרוד אבל זה מודלים זמניים עד להשקעה של מי שרוצה להיות בעל תשתית ופה אנחנו נכנסים לסיפור העצוב של אנלימיטד. מודל חכם היה הולך למודל של שנתיים-שלוש של רכיבה מלאה על בזק ועל הוט שבאותן שנתיים שלוש סלקום ופרטנר היו הופכות להיות המשקיעות באנלימיטד וזה היה כולל את שינוי המודל העסקי, חשיבה על הטכנולוגיה היקרה שבה הוא משתמש מחדש ועידוד רגולטורי שמשתף את הציבור והמוסדיים במימון והקמה של תשתית נוספת בישראל. צריכה להיות ראייה מערכתית של איך רוצים לראות את שוק התקשורת כולו לא מופרד לסגמנטים ואז לעשות הנדסה לאחור ולקבל החלטות נכונות כבר היום". 

לגבי המחירים שקבע המשרד והאם הם עשויים לייצר תחרות בין שתי התשתיות,אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות, אומרת כי "התעריפים שקבע משרד התקשורת עבור שוק סיטונאי להוט דומים בחלקם לתעריפים שנקבעו לבזק ובחלקם יקרים יותר, בסה"כ התעריפים עבור השימוש ברשת האינטרנט צפויים להיות די דומים: התעריף הבסיסי בבזק נמוך יותר בהשוואה להוט אך התעריף המשתנה גבוה יותר, כאשר משקללים את שניהם לא קיים פער מהותי בין התעריפים. מלבד הפערים בתמחור חשוב לציין כי קיים פער באיכות התשתיות ובפריסה שלהן. הפריסה של הוט מוגבלת ולחברה אין פריסת תשתית בפריפריה כאשר איכות התשתיות שלה הינן נחותות ביחס לתשתיות של בזק".

לדבריה, "השימוש בתשתיות הוט היה יכול אולי להפיח במשהו חיים בשוק הסיטונאי אם כי יש לקחת בחשבון שפערים במחירים, גם אם לא מהותיים יכולים להטות את הכף במיוחד כאשר לצד זה הרשת של הוט איכותית פחות מזו של בזק, אין לה פריסה בפריפריה ושירות הטכנאים שלה הינו בעייתי". 

- ולפיכך מה את מעריכה?

"אני מעריכה לנוכח זאת כי החברות סלקום ופרטנר יעדיפו להעביר את הלקוחות בשוק הסיטונאי לרשת בזק הן בשל נוחות השימוש, הן לנוכח החשש מתקלות עתידיות, בעיות תפעוליות והצורך לעבוד עם שתי חברות במקביל (בעיקר נוכח העובדה שלא ניתן ליישם שוק סיטונאי בהוט בפריפריה). כל אלה גם עשויים לפגוע במוניטין הראשוני וביכולת שלהן לצבור נתח שוק".