הזדמנות, תיקון או קריסה? אל תתרגשו מהנפילות בתחילת השנה

המשקיעים בשוקי ההון חווים בימים אלה פתיחה שלילית לשנת 2016 בשוק המניות הגלובלי. בוול סטריט המדדים המובילים התרחקו מהשיאים ההיסטוריים שנקבעו אשתקד. עבור מדד דאו ג'ונס, שבוע המסחר הראשון השנה הוא הגרוע בתולדותיו, בהשוואה לשבועות הראשונים בשנים קודמות. בסין, מדד המניות המרכזי, שנחאי, ירד בכ-14.7%, ירידה שלוותה בשתי עצירות מסחר יומיות כתוצאה מנחשול המוכרים. מדד ניקיי בטוקיו נחתך ב-7%, בעוד שמדד האנג סאנג בהונג קונג השלים ירידה של 10%. באירופה מדד דאקס הגרמני בלט לשלילה, עם ירידה של 8.5%, והמדד האזורי יורוסטוקס 600 איבד 7% מערכו.

מה הלאה? אם עד לפני שבועיים אנליסטים ומנהלי כספים היו עסוקים בלספק תחזית בנוגע לשנת ההשקעות שבפתח, כעת השאלה הבוערת, אשר לה כולם מחפשים תשובה, היא עד מתי ועד כמה יימשכו הירידות החריפות בשוקי המניות.

מיותר לציין שהמשקיעים לא אוהבים ירידות בערך השקעותיהם. אולם בחיים - וכך גם בשוק המניות - מחזוריות היא חלק בלתי נפרד מהדרך. תמיד ניאלץ לנווט אל עבר התשואה החיובית בין עליות לירידות. עליות לא נמשכות לנצח, ובאותה נשימה גם ירידות לא נמשכות לנצח.

נציג בסקירה זו תזכורות, אמיתות ועובדות בנוגע להתנהגות השווקים בשנים עברו, כדי להכניס לפרספקטיבה נכונה את התנהלות השווקים לאחרונה. לצורך כך בחנו כיצד מדד S&P 500, המדד הגדול ביותר בעולם, לצד מדד ת"א 100 הישראלי, התנהגו בכל אחת מ-16 השנים האחרונות.

להלן הממצאים: בין 2000 ועד 2015, שני המדדים הנ"ל חוו בכל אחת מהשנים שוק דובי שנמשך מספר חודשים (ראו טבלה מצורפת). את השוק הדובי הגדרנו כמסגרת זמן שנתית שמתחילה ברמת שיא ומסתיימת ברמת שפל בכל אחת מהשנים הנ"ל. לרוב, שוק דובי נמשך בכל אחת מהשנים כמספר חודשים, שבמהלכם סנטימנט המסחר הוא השלילי ביותר שנמדד.

דמיון לשנת 2003

עוד עולה מהנתונים כי ב-11 שנים מתוך ה-16, מדד S&P 500 חווה שוק דובי דו-ספרתי, ומדד ת"א 100 חווה שוק דובי דו-ספרתי ב-13 שנים מתוך ה-16. אולם באותה נשימה נציין כי בסופו של דבר, מדד S&P 500 סיכם 11 שנים מוצלחות מתוך ה-16, עם תשואה שנתית חיובית, בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה חיובית שנתית ב-12 שנים. ניקח את שנת 2003 כדוגמה, שנת היציאה מ"משבר הדוט.קום" שזעזע את השווקים בשנים 2000-2001.

במידה מסוימת שנת 2003 מזכירה את השנה הנוכחית, לפחות בהקשר של עיתוי השוק הדובי. ניתן לראות מנתוני הטבלה, כי מדד S&P 500 התממש ב-14%, החל מחודש ינואר ועד חודש מארס. לאחר ירידה חדה שכזו ניתן להניח, כי מרבית המשקיעים התקשו להיות אופטימיים, ובוודאי התקשו לחזות תשואה שנתית בשיעור של 26.4%.

גם שנת 2010 יכולה לשמש דוגמה טובה (ראו גרף מצורף), שכן השנה נפתחה בירידות חדות של כ-6.8%, שהחלו בינואר ונמשכו עד פברואר. במהלך פברואר - ללא הכנה מוקדמת - הגיע התיקון המהיר והחד, שנמשך עד אפריל. עד כאן הכול נראה טוב, אולם החל מאפריל ועד יולי 2010 מדד S&P 500 איבד כ-16%, וירד לרמה נמוכה מזו שבה שהה בתחילת 2010. גם הפעם המשקיעים לא האמינו שהמדד יסיים את השנה בתשואה כוללת של 12.8%.

לסיכום, בגלל העובדה שהשנה האזרחית תמיד מתחילה בינואר ומסתיימת בדצמבר, והתשואות נמדדות בהשוואה משנה לשנה מדי שנה, ירידות שערים הן חלק נורמלי ובריא משוק המניות, והעיתוי שלהן לאו דווקא מסונכרן עם לוח השנה. המסקנה המתבקשת היא שלא תמיד נכון לעקוב בתדירות גבוהה אחר ביצועי המדדים, שהרי בסופו של דבר, לאורך השנים ועל אף הטלטלות, שוקי המניות עולים בטווח הבינוני והארוך.

הכותב הוא אנליסט בכיר באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 פרקי זמן דוביים