מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ושל היחידה הכלכלית של מכון היצוא קובע: פוטנציאל היצוא של ישראל בתחום התוצרת הטרייה הוא בגידול וביצוא של מוצרי פרימיום, בריאות ו"סופר פודס"- מוצרים שמבטיחים ערכים תזונתיים גבוהים בכמות מזון פחותה.
דוגמה לתוצרת חקלאית המשתייכת להגדרה זו הם רימונים, תמרים ואבוקדו. עורכי המחקר סבורים כי יש לחזק את היצוא של מוצרים אלה בשווקים הקיימים בעולם ולפתח עבורם שווקים חדשים.
את המחקר הוביל הפרופ' אמיר היימן מהאוניברסיטה העברית, ושותפים לו גם מועצת הצמחים ומשרד החקלאות.
במחקר מובאת ההמלצה להקים בישראל קואופרטיבים חקלאיים שינהלו את היצוא ואת שיווק התוצרת בחו"ל, באופן שישפר את כושר המיקוח של היצואנים ויאפשר להציע ללקוחות בעולם סל מוצרים מגוון.
עוד ממליצים עורכי המחקר לקובעי המדיניות החקלאית בישראל לגבש אסטרטגיה חדשה שתאפשר לחקלאי הישראלי לשוב ולהתבסס בשוק של מערב אירופה, לחדור לשוקי הגוש המזרחי, לפנות אל העשירונים העליונים ברוסיה, ובמקביל להרחיב את היצוא החקלאי לארה"ב, טייוואן, סינגפור והונג-קונג. שוקי המזרח, כך עולה מהמחקר, בשלים למוצרים ישראליים, וקיימת בהם נכונות לשלם עבור מוצרי פרימיום.
שוק יעד נוסף שעורכי המחקר סבורים שיש להתייחס אליו ברצינות הוא השוק הקנדי, שמוכן לשלם מחירים גבוהים עבור תוצרת טרייה שהוא מייבא - מה שמצדיק את ההובלה שלה מישראל.
מהמחקר עולה עוד כי על החקלאי הישראלי לגוון את המוצרים שהוא מייצא לאירופה, בייחוד לגרמניה, לצרפת ולבריטניה, תוך שימת דגש על מוצרי איכות ומוצרים מבודלים: מהמחקר עולה כי יצוא הפלפל ותפוחי האדמה מישראל לשווקים אלה, שנמשך כבר שנים ארוכות, יוכל להימשך לתקופה מסוימת, אך היצמדות אליו אינה פותרת מהצורך לגוון את היצע המוצרים.
במקרה של סין והודו, עורכי המחקר מצאו כי היצואן הישראלי נעדר יכולת להתמודד עם יצוא מוצרים שאינם מוצרי פרימיום. עורכי המחקר המליצו שלא להתחיל ביצוא של תוצרת חקלאית באיכות סטנדרטית לשווקים אלה.
"אני משוכנע שבעבודה ממוקדת ונכונה ניתן יהיה להחזיר את היתרון היחסי בתחום החקלאות בשווקים רבים בעולם", אמר אתמול (ג') מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס. "בשנים האחרונות החקלאות הישראלית עומדת לפני אתגרים רבים, שחיקה ברווחיות וקיטון בהשקעות, וזאת לצד שחיקה במעמדה של ישראל כיצואנית של מוצרי איכות".
היקף היצוא של התוצרת הטרייה מישראל הסתכם בשנת 2015 בכ-1.1 מיליארד דולר. ב-2015 חלה ירידה של 18% ביצוא התוצרת הטרייה לעומת 2014. כמחצית מיצוא זה מופנה לאיחוד האירופאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.