בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת שימוע בעניין אסדרת מחירי השירותים הסיטונאיים ברשת הוט. כזכור, בתחילת אסדרת השוק הסיטונאי חויבה הוט להציע שירותים אלה, אולם לא נקבע מחיר שימוש מפוקח, ומשרד התקשורת איפשר להוט לקבוע את התעריפים בעצמה.
בפברואר אשתקד פרסמה הוט את מחירי השימוש, אולם מחירי השימוש היו כה גבוהים, עד שלא צורף ולו לקוח אחד לשוק הסיטונאי על רשת הוט. בעקבות זאת החליט המשרד להתערב, וכאמור, לאחר כשנה פרסם את מחירי השימוש המרביים, כפי שנגזר מניתוח עלויות שבוצע על-ידי חברת פרונטיר.
המחירים אותם קבע המשרד נמוכים בעד 50% מהמחירים שקבעה הוט בעצמה. יחד עם זאת, בנושא אחד - מחירי הטלפוניה - בחר המשרד שלא להתערב ולקבל את המחירים שקבעה הוט.
במסגרת המחירון שפרסמה הוט, היא קבעה כי הוספת שירות טלפוניה על גבי שירות אינטרנט סיטונאי יחויב ב-3.5 שקלים לקו לחודש בתוספת אגורה לדקה. המחיר הנגזר מכך לחבילה של 300 דקות עומד על 6.5 שקלים לחודש.
על מחירי טלפוניה אלה אומר המשרד כי "הם מבוססי עלות ולכן מהווים חסם עליון לתעריפים שעשוי היה המשרד לקבוע", ומוסיף כי הם סבירים ומאפשרי תחרות.
רק לאחרונה פרסם המשרד לשימוע את המחירים שקבע למכירה חוזרת של חבילות הטלפוניה של בזק. על-פי מחירון זה, לדוגמה, תעלה חבילה של 300 דקות למעלה מ-28 שקל - יותר מפי 4 מהמחיר שנקבע כסביר ברשת הוט, וגם על המחיר שנקבע לבזק אומר המשרד כי הוא סביר ומאפשר מרווח למפעילים.
כיצד זה ייתכן? איך יכול להיות שמחירים לאותו שירות בפער של 400% יכולים להיחשב סבירים? ברור שרק אחד מן השניים אפשרי: או שהמחירים שנקבעו להוט נמוכים להחריד - או שהמחירים שנקבעו לבזק גבוהים באופן קיצוני; אבל אצל משרד התקשורת כנראה שהכול טוב וסביר. המשרד לא השיב לפניית "גלובס" בנושא.
משרד התקשורת מסר: "אין תגובה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
