ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (ד') לדון בהצעת הממשלה לתקן את חוק התקשורת, כדי להסדיר את הרגולציה על השידורים המסחריים בישראל ולאחד את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין לגוף רגולטורי אחד.
איחוד המועצות הוא רעיון שהמדינה מסתובבת סביבו כבר שנים ארוכות, ורק בשל סיבות פוליטיות ובירוקרטיות המיזוג לא בוצע. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הזכירה כי מדובר בהצעה שנדונה בעבר, ואמרה כי היא "סוף-סוף מגיעה לכאן בסיבוב שלישי", אחרי שהוגשה לראשונה ב-2012 על-ידי שר התקשורת דאז משה כחלון ובכנסת הקודמת על-ידי שר התקשורת הקודם גלעד ארדן.
עו"ד נויפלד הסבירה כי "תחום השידורים מאופיין בריבוי מאסדרים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין, שכל אחת מהן עובדת לפי חוק נפרד ומערכת כללים אחרת. ההצעה שופכת לתוך גוף אחד את סמכויות שני הגופים, לא נוגעת למהות ההסדרה ולא באה לשנות את המצב הקיים".
סמנכ"לית הרגולציה של yes, מיכל רפאלי-כדורי, אמרה כי החברה תומכת בחקיקה, ובלבד שתהיה רלוונטית להתפתחויות החדשות. "החוק לא מתייחס לפיראטיות שתגמור פה כל חלקה טובה". אמרה.
רפאלי-כדורי הוסיפה כי yes מתנגדת לתשלום אגרה לגוף שיפקח עליה ואמרה: "אם מדינת ישראל רוצה שהרגולטור שלי יפקח על אורך פרק של 'קופיקו', אז שתשלם על זה".
עו"ד נועה גבע, שייצגה את yes, אמרה כי האגרה היא בעצם להכניס את התמלוגים שבוטלו בדלת האחורית.
יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, הביעה גם היא תמיכה עקרונית בהצעה, אך גם היא ציינה כי היא נעדרת התייחסות לתוכן. גם היא התייחסה לכך שעולם השידורים משתנה, ואין לכך מענה בהצעה.
מיכל ריבלין, מנהלת אגף תוכן, ערוצים ורגולציה בהוט, קראה בדיון לפקח על הפלטפורמות האינטרנטיות כמו שמפקחים על הוט ו-yes. בכך למעשה קראה לפיקוח שווה לא רק על סלקום, אלא גם על נטפליקס.
לדברי ריבלין, "הדיון הוא טכני, אבל הסמכויות הן גם עניין טכני, ולכן צריך לקבוע על מי הגוף הזה מפקח. הדיון התמקד בסמכויות הפיקוח, ולכן צריך להחליט מי יהיה מפוקח על-ידם. גופים שמשדרים על פלטפורמות אינטרנטיות הם בהחלט חלק מהגופים שצריכים להיות מפוקחים. לא התייחסו לפלטפורמות החדשות שקמו, ויש לכך חשיבות קריטית להמשך קיומה של תעשיית הטלוויזיה בישראל, הן החוקיות והן הפיראטיות. חשוב להציף גם את עניין סמכות הרשות המאוחדת לטפל גם בפלטפורמות אחרות.
"לעניין האגרות - היום החברות לא מממנות את הרגולטור הקיים, ואין סיבה לשנות את זה".
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין אמרה בדיון כי היא מברכת על ההצעה, והוסיפה כי אין הצדקה לשני רגולטורים. עם זאת, גם היא התייחסה לשינויים בעולם השידורים ואמרה: "הכניסה של נטפליקס, למשל, זו דרמה בסדרי גודל משמעותיים, ולכן אי-אפשר יהיה להתייחס להצעת החוק מבלי לדון בנושאים המהותיים".
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הוסיף כי שוק התקשורת כבר השתנה, והצעת החוק הזו צריכה להיות שזורה בהסדרת הענף כולו, על כל הכוחות החדשים שנכנסים אליו.
היועצת המשפטית של איגוד המפיקים, עו"ד לידיה מנדלבאום, בירכה על הצעת החוק, אך ציינה כי צריך לנצל את ההזדמנות ולהגביר אכיפה.
היועצת המשפטית של הרשות השנייה, עו"ד הילה שמיר, אמרה כי דיברו על החוק בנוסטלגיה, אך היא " מרגישה שזה כבר ממש ארכיאולוגיה. הצעת החוק הוגשה לראשונה ב-2002 על-ידי שר התקשורת דאז, שהיום הוא נשיא המדינה, ראובן ריבלין".
היא הוסיפה כי צריך לבדוק שפרמטרים של עצמאות ומקצועיות מקבלים ביטוי בהצעה, בהם מינוי אנשי מקצוע בהליך שקוף, טיפול בסמכויות אכיפה ובנושא התקציב.
עו"ד נויפלד ממשרד התקשורת התייחסה לטענות בעניין הרגולציה על השוק שהשתנה ואמרה כי את הבחינה הזו עושה ועדת פילבר. לדבריה, "העיקרון המנחה הוא של חופש שמאפשר התפתחות גורמים חדשים וגם חופשי ביטוי".
נציגת yes, רפאלי-כדורי, אמרה בתגובה כי שידורים באינטרנט זה לא עניין רומנטי של חופש ביטוי - אלא של טכנולוגיה ותשתית. "לא ביקשנו לפקח על טוקבטים אלא על שידורים", אמרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.