מסתמן: דיסקונט והבינלאומי יצטרכו להיפרד מכ.א.ל

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ושר האוצר, משה כחלון, קרובים להסכמה על הפרדת חברת כרטיסי האשראי השלישית, כ.א.ל, מבעלותם של דיסקונט והבינלאומי - כך מעריכים גורמים בירושלים. לפי הערכות, פלוג תסכים להפרדת חברת כרטיסי האשראי השלישית בתנאים מסוימים. בבנק ישראל אמרו היום כי "אין שום שינוי בעמדת בנק ישראל בנושא הפרדת כ.א.ל".

המגעים בין פלוג וכחלון מתנהלים מאחורי הקלעים בעוד שוועדת שטרום נערכת לשימוע הציבורי על המלצות דוח הביניים שלה, שהוגשו לשר האוצר ב-14 בדצמבר 2015. נקודת המחלוקת העיקרית היא בשאלת סמכויות הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן.

דוח הביניים של ועדת שטרום המליץ כי הפיקוח וההסדרה של פעילות חברות כרטיסי האשראי יוותר בידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אך כחלון כבר הודיע כי הוא אינו רואה עצמו מחויב לקבל את המלצות הוועדה שמינה.

לכחלון, נזכיר, יש התחייבות מפורשת בהסכם הקואליציוני של סיעת "כולנו", לפיה "סמכות הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי תוקנה לשר האוצר".

תוכניתו של כחלון להוצאת אגף שוק ההון מהאוצר ולהקמת רשות נפרדת לפיקוח על גופים מוסדיים וגופי אשראי מבוססת במידה רבה על הרצון לייצר מנגנון שיוכל לפקח על חברות כרטיסי האשראי.

"פגיעה בלתי מידתית"

בדוח הביניים המליצה הוועדה להגברת התחרותיות בין הבנקים כי השליטה בחברות כרטיסי האשראי שבבעלות בנקים גדולים תימכר בתוך שנתיים והיתרה בתוך שנה נוספת. לגבי חברת כרטיסי האשראי השלישית כ.א.ל, נאמר בדוח, כי בתוך ארבע שנים תבדוק ועדת היישום להמלצות הדוח אם יש צורך גם בהפרדתה מבעלות הבנקים הבינוניים, "בשים לב להתפתחות התחרות בשוק".

החרגת כ.א.ל, בבעלות משותפת של דיסקונט והבינלאומי, מחובת ההפרדה נעשתה לדרישת נציגי בנק ישראל בוועדה - המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג ומנהל חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן - למרות התנגדותם של ארבעה חברי ועדה אחרים.

זוסמן ובודו-טרכטנברג התנגדו עקרונית ליצירת מצב, שבו לא תהיה בישראל אף חברת כרטיסי אשראי בבעלות הבנקים - בנימוק שאין תקדים לכך בעולם. התעקשותם על כ.א.ל נומקה ברצון למנוע "פגיעה בלתי מידתית" בבנקים הבינוניים ובדרך זו גם ביכולתם להתחרות מול הבנקים הגדולים.

כ.א.ל מעמידה כיום מעל שליש מהאשראי הצרכני הכולל שמעמידות חברות כרטיסי האשראי, המהווה בסך הכול כ-5% מכלל האשראי הצרכני, שלא לדיור. כ.א.ל נחשבת ליקרה ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי בהשוואת העמלות שהיא גובה מלקוחותיה ומבעלי העסקים.

זוסמן ובודו-טרכטנברג ציינו כי הוצאת חברת כרטיסי האשראי תפגע קשות ביכולתם של דיסקונט והבינלאומי להתחרות בשוק האשראי הבנקאי הרגיל, משום שכ.א.ל תורמת חלק נכבד מהרווח של הבנקים - המתורגם להון המשמש בסיס להעמדת אשראי.

להמלצה להחריג את כ.א.ל התנגדו בוועדה נציגי האוצר, נציג הציבור פרופ' אבי בן בסט והרשות להגבלים עסקיים. בחוות דעת מיעוט מטעמם שצורפה לדוח ציינו שלושת הגורמים, כי "הפיכת כ.א.ל לגוף חוץ בנקאי, יחד עם שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות, יאפשר למקסם את התועלת התחרותית מהמהלך, וליצור בטווח הזמן הקצר והבינוני שלושה גופים מפוקחים, פעילים בהיקפים משמעותיים, מחוברים למערכות התשלומים ובעלי מותג מוכר, אשר מתחרים בבנקים".

"מנגד", נאמר בחוות דעת המיעוט, "השארת כ.א.ל בידי הבנקים תצמצם את השפעת המהלך ועלולה להשפיע על התנהגות שאר חברות כרטיסי האשראי באופן שעשוי לשמר את שיווי המשקל המתואם בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי".

במסמך, שכונה על ידי פלוג "הדוח האלטרנטיבי" ואשר תוכנו נחשף ב"גלובס", כתבו נציגי האוצר בוועדה - הממונה על התקציבים אמיר לוי וסגניתו יעל מבורך - כי "אי-הפרדת כ.א.ל, כאשר שתי חברות כרטיסי אשראי האחרות מופרדות מהבנקים, מייצרת יתרון תחרותי משמעותי לטובת כ.א.ל, הן ביכולת גיוס מקורות הון והן מבחינת נגישות ללקוחות.

"יתרון תחרותי זה לעומת החברות האחרות יפגע בתחרות בשוק האשראי. בנוסף, ניסיון העבר אינו מלמד שבנק דיסקונט והבנק הבינלאומי וכ.א.ל בבעלותם מהווים קטליזטור לתחרות פנים בנקאית ענפה באשראי הקמעונאי.

"ראשית, החברות החזיקו במשך שנים בחברת כ.א.ל ואין עדות לתחרות גבוהה יותר מצידן מאשר, למשל, בנקים אשר אינם מחזיקים בחברת כרטיסי אשראי.

"שנית, בנק דיסקונט הינו הבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית. ייתכן וכ.א.ל, כמקור רווח משמעותי לבנק, דווקא מקשה על הבנק לנקוט באמצעים להתייעלות פנימית".