המהנדס הראשי של שפיר: תכנון רכבת ישראל למנהרות - לקוי

העימות בין שפיר הנדסה  לרכבת ישראל בנוגע לפרויקט הרכבת המהירה לירושלים, הגיע היום לוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל. בעוד שהרכבת טענה כי תיקון הליקויים יעלה עד מיליון שקל, שפיר טענה כי הנזק יגיע לעשרות מיליונים. בעוד שהרכבת טוענת כי לא תהיה חריגה מלוחות הזמנים, בשפיר טוענים כי יהיה עיכוב של חודשים. בעוד שברכבת טוענים כי קיימים סדקים ב-11 מנהרות, וכי לא קיימת סכנה לתזוזה של קירות, בשפיר מתעקשים כי המבנה כולו אינו יציב, וכי יש 23 מנהרות סדוקות.

פרויקט הקו המהיר לירושלים הוא אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים שמקדמת בימים אלה רכבת ישראל, בהשקעה שמוערכת ב-6.4 מיליארד שקל. המהירות בקו תגיע ל-160 קמ"ש ותאפשר נסיעה של 28 דקות מתל-אביב לירושלים. סיום עבודות התשתית מתוכנן לשנת 2017.

בתחילת החודש עתרו חברת שפיר הנדסה וחברת פיצרוטי האיטלקית, שאמונות על אחד המקטעים בפרויקט, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. החברות טענו כי אחת מבין 46 המנהרות המקשרות בפרויקט קרסה. מנהרות אלה מיועדות למילוט בשעת חירום וכן לצורכי תחזוקה. החברות אף טענו כי נשקפת סכנה לקריסת מנהרות נוספות ולביטחון הציבור. הרכבת בתגובה האשימה את שפיר בניסיון לחלוב את הכיס הציבורי.

המאבק החריף בשבוע שעבר כשהרכבת החליטה כי היא מחלטת ערבות בסך 32 מיליון שקל מהחברה, בטענה כי היא חרגה בשנה מלוחות הזמנים שהוקצב לה בביצוע הפרויקט.

"הזהרנו את הלקוח שאין מספיק כוח"

"למעלה מ-50% מהמנהרות המקשרות סדוקות, למעלה מ-20% מהן נוזלות, באחוז גבוה מהקירות יש עיוותים ותזוזות ומנהרה מספר 24 קרסה", סיפר היום בוועדת הכלכלה המהנדס הראשי של שפיר הנדסה אבי פנטורין. לדבריו, "התכנון של רכבת ישראל היה לקוי". לדברי פנטורין הצטרף ראש חטיבת המנהור בפיצרוטי מאסימו קונציליה, שטען, כי "כשהבנו שהמנהרות עוצבו לא לפי העומס הצפוי, הזהרנו את הלקוח שאין מספיק כוח להחזיק את לחץ המים. התעלמו מעצתנו והכריחו אותנו לבנות את המנהרות בצורה כזו".

כשנשאל פנטורין על-ידי ח"כ עיסאווי פריג' מדוע החליטו לבצע את העבודות בכל זאת, השיב כי "אם אנחנו לא מבצעים או מסרבים לבצע, אנחנו נמצאים במצב של הפרת חוזה. ראיתם את הכוחנות של הרכבת, שמחלטת ערבויות תוך כדי בירור דברים שבמחלוקת. ביצענו את המנהרות בהתאם לתוכניות של הרכבת, למרות שטענו שהן לא טובות וגם חברה חיצונית אמרה כך".

מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר, טען בדיון כי לחילוט הערבות לא היה קשר לקריסת המנהרה, והבהיר כי הרכבת עוד תמצה את הדין עם שפיר על מחלוקות בסך מאות מיליוני שקלים.

צפריר הוסיף כי אין זו אחריותה של שפיר להצביע על הכשלים בתכנון או להציע פתרונות לכשלים, אלא זו תפקידה של רכבת ישראל: "מי שקובע בתכנון מא' עד ת' זה המזמין והמזמין היא הרכבת". ראש מנהלת הקו המהיר לירושלים מטעם הרכבת, דרור סופרו, טען כי מתוך 46 מנהרות מקשרות, ב-11 יש סדקים. לטענתו, "יש סדקי חיבור שרואים אותם ומצפים להם, וזה טבעי. לגבי הסדקים במנהרות האחרות - הם במעקב. אנחנו לא חושבים שתופעה כמו זו שקרתה במנהרה 24 תתרחש. אנחנו במעקב אחרי הסדרים והקירות ואין התפתחות סדקים והקירות לא זזים".

משה אמסלם, מנהל אגף בכיר רכבות במשרד התחבורה ומי שעומד בראש צוות הבדיקה מטעם המשרד, סיפר כי הוא הזמין מומחה מנהרות מהולנד על-מנת לבחון את הליקויים. "מה שחשוב זו הבטיחות - שהמנהרות יחזיקו 120 שנה".