תיק המניות של ב"י הפסיד "על הנייר" מאות מיליוני דולרים

תיק ההשקעות של בנק ישראל רשם מתחילת השנה הפסד "על הנייר" של כמה מאות מיליוני דולרים - כך מעלה חישוב תיאורטי שערך "גלובס", על סמך הרכב תיק ההשקעות של הבנק וביצועי המדדים המקבילים לחלקים השונים של התיק בעולם בחודש האחרון.

מדובר בהפסד של שברי אחוזים מההיקף הכולל של תיק ההשקעות של הבנק, שנאמד ב-90.6 מיליארד דולר ומושקע ברובו באגרות חוב ממשלתיות של ממשלת ארה"ב וממשלות נוספות בעולם המערבי.

עם זאת, הגדלת החשיפה של תיק ההשקעות של הבנק למניות בשנתיים האחרונות הגדילה את ההפסדים על הנייר. בתיק האג"ח הקונצרני של הבנק, שנוצר רק השנה, לא נרשמו הפסדי הון בהיקף דומה להפסדים במניות, משום שמדובר באג"ח בדירוג השקעה, בעוד שעיקר הירידות שנרשמו מתחילת השנה היו באג"ח הזבל, שבהן היה ריכוז גבוה יחסית של חברות אנרגיה.

יתרות מטבע החוץ של ישראל חצו בסוף 2015 בראשונה את קו ה-90 מיליארד דולר: היתרות הגיעו בסוף דצמבר ל-90.6 מיליארד דולר, סכום המבטא גידול של כ-6 מיליארד דולר במשך 2015. על-פי חוק בנק ישראל, מנוהלות יתרות המט"ח של הבנק על-ידי חטיבת השווקים. עד 2012 הושקעו יתרות המט"ח של בנק ישראל רק בנכסים הסולידיים ביותר אגרות חוב ממשלתיות בעלות מח"מ קצר. ב-2010 שונה חוק בנק ישראל באופן שאפשר לבנק להשקיע למעשה בכל סוגי הנכסים המתאימים להשקעה ובהם מניות, אג"ח קונצרניות ונגזרים. במסגרת שינוי החוק נקבע כי השגת תשואה נאותה תהיה אחת משלוש המטרות של ניהול יתרות המט"ח בידי חטיבת השווקים, לצד שמירת כוח הקנייה ושמירת רמת נזילות גבוהה.

החל ב-2012 החל הבנק לרכוש מניות בהתאם לתקרה שקבעה הוועדה המוניטרית המפקחת על פעילות חטיבת ההשקעות. הוועדה ריככה בשנתיים האחרונות את מגבלות ההשקעה והעלתה את תקרת ההשקעה במניות ל-12% מהתיק. בראיון ל"גלובס" סיפר מנהל יחידת הניהול האסטרטגי של תיק היתרות ד"ר גולן בניטה כי בנק ישראל היה מהבנקים המרכזיים הראשונים בעולם שנכנס לשוק המניות. בנוסף אישרה הוועדה המוניטרית בסוף 2014 לרכוש אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה (טריפל B מינוס ומעלה) עד לתקרה של 6% מהתיק.

בדיקה השוואתית של בנקים מרכזיים אחרים מעלה כי בנק ישראל הוא השלישי ברמת החשיפה שלו למניות, לפחות מבין הבנקים שמדווחים בפומבי על הרכב תיק היתרות שלהם: הבנק המרכזי של שווייץ מוביל בחשיפה של 16%; הבנק המרכזי של צ'כיה (9.8%); אחריו בנק ישראל (8%); והבנקים של דרום קוריאה (6.1%) והולנד (1.6%).

בפועל ניצלה חטיבת השווקים בניהולו של אנדרו אביר באופן חלקי את העלאת התקרות: היקף תיק המניות של הבנק גדל ב-2015 - מ-8% ל-9%, בעוד שההשקעה באג"ח הקונצרני - שלא הייתה קיימת כלל בתיק עד לפני שנה - מגיעה כיום לכ-5% מהתיק הכולל.

פרטים על הרכב תיק המניות של הבנק ניתן ללמוד רק במסגרת הדוח השנתי של יתרות מטבע החוץ שבנק ישראל מפרסם בכל שנה בסוף חודש מארס. נכון לסוף 2014 היו 5.5% מתיק הנכסים של הבנק (כ-4.75 מיליארד דולר) מושקעים במניות בארה"ב. מדובר בכ-1,500 מניות בעלות שווי שוק ממוצע קטן משמעותית מזה של מניות ה-S&P 500 - וקרוב יותר להרכב מדד 3,000Russell המייצג 3,000 מניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסות ארה"ב.

נוסף על האחזקות במניות בארה"ב החזיק הבנק בסוף 2014 גם במניות בבורסות גרמניה (1.4% מהתיק), אנגליה (1.1%) וצרפת (0.2%). ב-2015 החל הבנק לרכוש מניות גם בבורסות יפן ודרום קוריאה. שאר התיק הוחזק באגרות חוב ממשלתיות מסוגים שונים ובמזומן (ראו תרשים).

על-פי הדוח ל-2014 השיג תיק המט"ח של הבנק בשנה זו תשואה של 1.28%, והתשואה הממוצעת בעשור האחרון עמדה של 2.27%. מדובר בתשואה עודפת של 0.5% בשנה על-פני תיק פאסיבי בעל הרכב דומה, המיוחסת לניהול האקטיבי של תיק. נתוני התשואה הם לפני הפרשי שער וריבית שגרמו בעבר לבנק לרשום הפסדים גדולים בדוחותיו הרשומים בשקלים, כתוצאה מהתחזקות השקל והפרשי הריבית בין ריבית המק"מ שהבנק משלם על הכסף שהוא מגייס בישראל לריבית שהוא מקבל על האג"ח הממשלתי הזר שבו הוא מחזיק.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "תיק יתרות המט"ח של בנק ישראל מנוהל בצורה שמרנית, ברמת סיכון נמוכה ותוך הקפדה על נזילות גבוהה של היתרות בעת הצורך. בשנים האחרונות הורחב פרופיל הסיכון של היתרות בצורה מתונה, דבר שתורם לעלייה בתוחלת הרווחים בעתיד ותרם להגדלת הרווחים בתיק עד כה. רכיבי הסיכון בתיק מנוהלים בהסתכלות לטווח ארוך, שלאורכו צפויות תנודות לשני הכיוונים".

 חישוב תיאוטי של ביצועי תיק ההשקאות של בנק ישראל מתחילת השנה