"כששוק המניות בתפנית חדה, השונות בין ביצועי הסקטורים גדלה"

מאז חודש ספטמבר 2014 אנו עדים לירידה מתמשכת במחירי הזהב השחור, לאחר שלקראת סוף יוני 2014 מחירה של חבית נפט עמד על כ-112 דולר, לעומת מחיר נוכחי של כ-28 דולר לחבית. תהליך השחיקה המתמשך חל לנוכח 4 גורמים עיקריים.

תחילה, תהליך של שיפורים טכנולוגיים בארה"ב הוביל לשגשוג תעשיית פצלי השמן, ולהפיכתה של ארה"ב למעצמה אנרגטית בלתי תלויה בקרטל הנפט. המשמעות של כך היא היצע גדול יותר של נגזרי נפט במשק האמריקאי, במחירים זולים לצרכן ולחברות.

נוסף על כך, לאיראן יש שאיפה להפוך למעצמה אזורית, וכתוצאה מכך ישנו חיכוך בלתי נמנע בין איראן ותומכיה לבין ערב הסעודית והציר הצבאי-מדיני שיצרה השנייה. התנגשות זו בין שני ספקי נפט משמעותיים הובילה, להערכתנו, לאיבוד שליטה על ההסכמה של מכסות הפקת הנפט. באופן מעשי, כל מדינה בארגון החלה להפיק נפט כראות עיניה, ולהילחם למעשה על נתח שוק, תוך כדי ויתור כואב על מחירה הגבוה של חבית נפט לטובת המלחמה הזו.

הגורם השלישי שאחראי לשחיקה המתמשכת במחירי הנפט הוא מצב הכלכלה הסינית, שקצב הצמיחה בה הולך ופוחת בשל שינויים מבניים. עובדה זו מובילה לשינוי בהרכב התוצר ולהטיה לטובת ביקושים מקומיים וצריכה פרטית, וזאת על פני כלכלה מבוססת יצוא. עקרונית, כאשר מדינה המבוססת על ייצור תעשייתי עוברת שינוי בדרכה להתבססות על ענף השירותים, הביקוש המקומי לסחורות בכלל, ולנפט באופן ספציפי, יורד.

לבסוף, גם להתחזקותו של הדולר על רקע תוואי העלאת הריבית בארה"ב השפעה שלילית על מחיר הנפט, וזאת בשל העובדה כי מחירי הסחורות בעולם נקובים בדולר, ולכן יש מתאם שלילי בין השניים.

משבר המניות בסין

כחלק מתהליך השינוי המבני בסין חלה ירידה טבעית בתמ"ג. למרות שמדובר בחדשות טובות, הדרך עד להפיכתה של סין לכלכלה מפותחת, המבוססת על שוק חופשי ושקיפות, עודנה ארוכה. בשל כך ניתן להבין מדוע משקיעים עוברים תהליך של התפכחות, ומושכים את כספם מהענק האדום, מתוך צורך להימנע מחוסר הוודאות והכאב הכרוכים בתהליך האמור.

ההוכחה לכך ניתנת בדמות קריסת שוק המניות הסיני באמצע אוגוסט אשתקד. באותה התקופה פורסם מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני בסין, שהציג קריאה שלילית והיווה את הטריגר לגל המימושים. כאשר אנו בוחנים את המדדים המובילים בעולם ואת התנהגותם נוכח הנפילה החדה בסין, קשה שלא להבחין בתנודתיות רבה בעולם, ואף במימוש נכסים רחב היקף. כך למשל, מאמצע חודש אוגוסט ועד שלהי ינואר 2016 צנח המדד הרחב בסין בכ-25%, זאת בזמן שהדאקס הגרמני, הפוטסי הבריטי והקאק הצרפתי איבדו מערכם כ-14%, 13% ו-17% בהתאמה. חשוב לציין כי גם שוק המניות המקומי ספג מימושים, ומדד תל אביב 100 השיל מערכו כ-18% נכון לאותה התקופה.

ארה"ב מייצגת את הכלכלה הגדולה בעולם, ושוק המניות שלה משוכלל ובעל סחירות גבוהה. בשל כך בחרנו להראות את ביצועי הסקטורים השונים בארה"ב לנוכח גל התנודתיות שפוקד אותנו לאחרונה.

השפעת המחירים על הסקטורים בארה"ב

כדי לבחון את התנהגות הסקטורים בעתות של מימושים, נבחרו שתי תקופות מדידה. האחת מייצגת את השלב שבו המדד הרחב בסין צנח בחדות ועד היום, ואילו התקופה השנייה מייצגת את נקודת השיא לפני משבר הסאב-פריים בארה"ב (10/10/2007) ועד לנקודת השפל שהסתיימה בחודש מארס 2009.

ניתן לראות כי סקטור האנרגיה וחומרי הגלם ספגו ירידות של כ-26% ו-41% בהתאמה, על רקע צניחה של כ-37% במחיר הנפט, וירידה חדה במחירי הסחורות, כל זאת במהלך משבר המניות הנוכחי בסין. הנתון המדהים שנחשף במהלך תהליך הבדיקה הראה כי מבין שלל הסקטורים שנדגמו, המדד שירד בצורה המינורית ביותר הוא סקטור הצריכה השוטפת, שהציג ירידה של כ-4% במהלך הירידות האחרון, ואף שמר על פער ניכר משלל המדדים, ובין היתר נרשם הפרש חיובי של כ-8% בינו ל-500 S&P. הדבר נובע במקור מן העובדה שהביקוש למוצרי צריכה הוא קשיח יותר, ומושפע פחות ממצב הכלכלה.

כשאנו מסתכלים על ביצועי הסקטורים במהלך משבר הסאב-פריים ניתן לראות תמונה זהה, עם ירידה של 31% בלבד בסקטור הצריכה השוטפת לעומת צניחה של כ-82% בסקטור הפיננסים - שהיה המקור למשבר - ובמקביל לצניחה של כ-56% במדד הרחב.

השורה התחתונה: בזמן שבו התנודתיות גוברת וקיים חוסר ודאות לגבי כיוון השווקים, ניתן לבחון את החשיפה לכל סקטור בהתאם לרמת הסיכון של כל משקיע, ולהתנהג בהתאם.

■ הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 ביצועי הסקטורים