לא אחד מל"ו הצדיקים

המשואה שהדליק איש העסקים רמי לוי ביום העצמאות האחרון בהר הרצל, תחת הכותרת "ישראלי פורץ דרך", היוותה בזמנה שיא זמני של סיפור סינדרלה בנוסח ישראלי, יוצא דופן.

בסיפור זה, בחור ירושלמי אשר החל דרכו בחנות קטנה בשוק מחנה יהודה, השכיל למצב את עצמו כ"מנהיג מחיר", ומכריע את הדואופול הבלתי מנוצח, ששלט בשוק הקמעונאות הישראלי עשרות שנים - ולפיכך רמי לוי אכן עונה להגדרה של "ישראלי פורץ דרך". בחושיו העסקים החדים, השכיל רמי לוי להתממשק למיאוס שחש הציבור מיוקר המחיה, והוביל מהפכת מחירים בשוק הקמעונאות המקומי.

כאן המקום לציין כי בציבוריות הישראלית, הזוכים להיות מדליקי משואות הם ישראלים ערכיים אשר הגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומם. ורמי לוי אכן פורץ דרך בזירת הקמעונאות המקומית, ועל כך אין ויכוח. אולם הניסיון להדביק לרמי לוי תווית של "רובין הוד" או של "אחד מל"ו צדיקים" הוא הזוי מיסודו, שכן סוחר טוב הוא לא בהכרח אדם גדול, ולהפך.

רשת השיווק שהקים ומנהל רמי לוי תרמה ותורמת תרומה ניכרת להתפתחות תחרות מחירים בשוק הקמעונאות. הצלחתו של לוי הביאה אותו להפיץ את מהפכת המחירים לכל רחבי ישראל ולהקים רשת ארצית המונה 40 סניפים - שעוד יגדלו - שמעסיקה אלפי עובדים יהודים וערבים, וגם על כך הוא ראוי להערכה רבה.

כנהוג במקרים כאלה, בדרכו למעלה לוי רכש לו - בצדק ושלא בצדק - אויבים חזקים אשר דואגים בהתמדה להציב סימני שאלה על ערכיותו, ולפיכך יש לקחת חלק ניכר מהטענות החמורות נגדו בעירבון מוגבל. עד לאחרונה הוטחו בלוי האשמות על-ידי גורמים עלומים, בין היתר על כך שהוא מעסיק אחוז גבוה של עובדים ערבים; וכעת מאשימים אותו בגזענות נגד אותם עובדים ערבים.

סימני השאלה סביב ערכיותו של לוי הופיעו בתקשורת פעם אחר פעם בשנים האחרונות. פעם דובר על "חריגות בנייה של מר לוי", ופעם אחרת דובר על "התעמרות בחקלאים", פעם דובר על "האיכות הירודה של הסחורה" ברשת ועוד - אולם טענות אלה מתגמדות לעומת ההאשמות הקשות אשר העלה כלפי רמי לוי מנהל פעילות הסלולר של החברה.

מי שצפה בראיון הטלוויזיוני בחדשות ערוץ 2 עם מנהל פעילות הסלולר (אלקנה אלון) של רמי לוי, התקשה לא להתכווץ במושבו - בין בשל הטענות שהעלה כלפי רמי לוי ובין בשל העובדה שאדם כזה קיבל מרמי לוי את המפתחות להוביל את פעילות הסלולר של קבוצת רמי לוי.

הטענות נגד רמי לוי באשר לניצול עובדים, לגזענות ולפגיעה בנשים הן טענות קשות, וראוי שייבדקו על-ידי גורמי האכיפה המתאימים, אולם אין סיבה להיחפז ולבצע באיש משפט-שדה בגלל עדות בודדת של טיפוס שנוי במחלוקת.

רמי לוי מעסיק אלפי עובדים בענף שבו התחרות עצומה, והרווחיות צנועה, כך שהטענה נגדו כי הוא מרוויח מיליארדים, בעוד עובדיו מרוויחים שכר מינימום, היא טענה פופוליסטית.

הסיבה המרכזית לכך שרשת רמי לוי מצליחה לשרוד ולהרוויח כסף, בעוד רשת מגה הגדולה קרסה, ורשת שופרסל היותר גדולה מקרטעת, היא יעילות תפעולית חריגה של רשת רמי לוי.

הדרכים ליעילות ולתחרותיות מוגברות הן, בין היתר, עלויות שכר מרוסנות, שכירות נמוכה, קשיחות במשא-ומתן מול הספקים וכיו"ב. אם רמי לוי יחדל מלהיות יעיל יחסית למתחריו, הוא יאבד את מיצובו התחרותי, וגורלו ידמה לגורלן של קלאבמרקט ומגה; ומתחרה יעיל ורעב אחר ימלא את מקומו בזירה התחרותית.

צחוק הגורל הוא שהמכה הציבורית הקשה שקיבל רמי לוי הגיעה דווקא בשבוע שבו רשת מגה קורסת, כנראה סופית, ומפנה את הבמה לשיווק השקמה של רמי לוי להפוך לרשת המזון השנייה בגודלה בישראל.

נראה כי קריסת מגה נופלת כפרי בשל לקורי העכביש שטווה רמי לוי מבעוד מועד, וכעת נותר לו להרחיב את מותג "הדיסקאונט הכבד" שבנה בשנים האחרונות, ולתפוס את המקומות שפינתה רשת מגה.

רשת רמי לוי היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסת תל-אביב. תג המחיר של רשת רמי לוי עומד על שווי גבוה של כ-2.25 מיליארד שקל. תג מחיר זה הוא נגזרת של מותג מוביל ורווחיות צומחת. אך אם המותג יאבד מזוהרו והרווחיות תישחק, שווי המניות של הרשת יצנח במהירות. במגה החליטו להקצות מניות לעובדים רק כאשר הרשת קרסה ולא כחלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ולפיכך העובדים בחברה לא הונעו להצלחה על בסיס ביצועי הרשת.

נכון היה עושה רמי לוי אם היה ממנף את השפל התדמיתי שאליו נקלע באחרונה ושוקל להקצות אופציות למניות הרשת לעובדיו, ללא הבדל דת, גזע ומין. כך מצד אחד הוא לא היה מנפח את שורת השכר, ומאבד יתרון תחרותי; ומצד שני, הוא היה משתף את שותפיו הקטנים לדרך ומשקם את תדמיתו הציבורית.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.