מומחה ניירות ערך: זה מה שהבורסה בת"א צריכה לעשות

הבורסה בת"א המשיכה להצטמק גם ב-2015. אם בשיאה עמד מספר החברות הנסחרות על יותר מ-700, הרי שעם פתיחת 2016, התכווץ מספר החברות בבורסה ל-462 בלבד. בשנה האחרונה נמחקו מהמסחר בבורסה 22 חברות, ומנגד הצטרפו 11 (רק שתיים במסגרת הנפקת מניות רגילה - השאר ביצעו רישום כפול או, במקרה של קנון, התפצלו מחברה קיימת).

כפי שזה נראה כיום, לא צפוי שיפור גם ב-2016, אלא אם הנהלת הבורסה תצליח להוביל לשינויים שיביאו להיפוך במגמה. האם זה אפשרי? "בשנה האחרונה מנסה הבורסה לקדם יוזמות שונות, שמטרתן להגדיל את כמות ההנפקות הראשוניות של חברות ישראליות בארץ. אם הבורסה לא תעשה את כל המאמצים כדי שהתוכניות האלה יתממשו, התופעה של חברות ישראליות שמעדיפות להיסחר בבורסות אחרות בעולם צפויה להימשך גם בשנים הבאות", אומר בראיון ל"גלובס" עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ושות'.

ברנע, מומחה בתחומי החברות וניירות ערך, המייעץ לחברות ולמשקיעים מוסדיים זה למעלה מ-20 שנה, אומר כי הרגולציה החונקת, ובעיקר כללי המשטר התאגידי, מרתיעים חברות טכנולוגיה מקומיות, ש"בורחות" לבורסות שמעבר לים: "כיום, חברות ישראליות השוקלות הנפקה בת"א לוקחות בחשבון את כללי המשטר התאגידי בבורסה המקומית. משטר זה מחמיר במיוחד, ומרתיע חברות מפני רישום למסחר בישראל.

"נכון שחלק מכללי המשטר התאגידי הישראלי חל גם על חברות ציבוריות הנסחרות בחו"ל, דרך הוראות חוק החברות, אולם עדיין מדובר על תחולת החוק ללא פיקוח של רשות ניירות ערך וללא השלכות הקשורות, למשל, לנושאים כמו חוות הדעת של אנטרופי. זו הסיבה שבגללה, למשל, בחרה חברת מלאנוקס להתנתק מהבורסה המקומית. מי שיכול, בוחר להרחיק מכאן".

ברנע לא חושב שהפתרון הרצוי לבורסה המקומית הוא לנסות למשוך חברות זרות שאינן מצליחות לגייס כספים בארה"ב או באירופה. "הטרנד של חברות נדל"ן אמריקאיות שלא מעניינות את השוק שם ומגיעות לגייס כספים בישראל באמצעות הנפקות אג"ח איננו הפתרון לשוק המקומי. הנהלת הבורסה צריכה להמשיך ולקדם יוזמות שיעודדו חברות ישראליות בכלל וחברות טכנולוגיה בפרט להירשם למסחר בת"א".

- מה היית מציע לה לעשות?

"חלק ניכר מהרגולציה הקיימת היום מוכוונת לחברות בעלות גרעין שליטה מובהק, בעוד שלחברות היי-טק רבות שמגיעות לבשלות אין גרעין שליטה כזה. יש להכיר בצורך לרגולציה שונה בין חברות בעלות גרעין שליטה לכאלה שאין להן. הדבר יכול להפוך את הבורסה בת"א לסביבה הרבה יותר ידידותית עבור אותן חברות. הבורסה צריכה לעשות 'שמיניות באוויר' עבור ההיי-טק", מוסיף ברנע.

"לחברות ההיי-טק יש חלופות"

כמו כן, "בכל הנוגע לחברות ההיי-טק הישראליות, יש להן חלופות שונות בבואן להנפיק את מניותיהן - בת"א, בנאסד"ק, בלונדון ואפילו באוסטרליה. נכון להיום, לחברות הטכנולוגיה הישראליות אין תמריצים להנפיק את מניותיהן לראשונה בבורסה בת"א, ולמעשה הן רואות ברישום המקומי חסרון. התוצאה היא שחברות אלו פונות להנפקות בבורסות זרות, ואילו הבורסה המקומית נאלצת 'לייבא' חברות זרות - בעיקר חברות נדל"ן, אבל גם חברות היי-טק, כדוגמת מנקיינד, שהזיקה שלהן לישראל מוגבלת".

- יש עוד סיבה: בבורסות חו"ל ניתן לקבל שווי גבוה יותר בהנפקה.

"נכון, עוד מתחילת עידן ההיי-טק הישראלי, הבורסה המקומית לא מתמחרת חברות טכנולוגיה בצורה תחרותית. המנפיקים והמשקיעים בת"א אינם מעניקים את המכפילים שמציעים נאסד"ק והמשקיעים האמריקאים. מעבר לזה, חברה הנרשמת למסחר בארה"ב נהנית מנזילות גבוהה - בזכות החשיפה למעגל משקיעים רחב ומגוון מכל העולם - המאפשרת אקזיט מהיר לבעלי המניות, וגם מערך מוסף הנובע מהמוניטין הכרוך בהיותה רשומה למסחר בזירה המובילה בעולם. לאור כל זאת, ברור שככל שהברירה עומדת לחברה, ת"א תיתפס כנחותה.

"עם זאת, הבחירה בהנפקה בנאסד"ק אינה נטולת סיכונים. עלות תהליך ההנפקה בארה"ב גבוהה בהרבה מזו שבישראל, והסיכון באי-הצלחת הגיוס הוא בתשלום הוצאות שמגיע ל-7 ספרות. גם אם החברה עברה את הרף ונרשמה למסחר, עליה להמשיך ולעמוד בביצועים לאורך זמן.

"נאסד"ק אינה סולחת למי שלא עומד בתחזיות, ומעידה אחת שבעקבותיה שווי החברה נחתך נחשבת לפגיעה קשה באמון המשקיעים, שאותו קשה לרכוש מחדש. לעומת זאת, בת"א העלויות נמוכות בהרבה וסיכון השלכות אי-הביצוע מתון יותר".

- אז יש סיכוי להביא לכאן חברות היי-טק איכותיות?

"אסור לראות במצב שבו חברות ההיי-טק הישראליות בוחרות להנפיק בחו"ל כבלתי הפיך. אם משטר הרגולציה המקומי יוקל, ורשות ני"ע בהחלט מנסה לקדם זאת, אם יינתנו הטבות מס להשקעה בחברות היי-טק ישראליות שיירשמו בת"א, ואם החתמים הישראלים יסייעו למשקיעים הישראלים להבין את ההיגיון העומד מאחורי רמות המכפילים שמקבלות החברות בארה"ב - לא מן הנמנע כי הכף תיטה לצד השני, ונקבל חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה בת"א.

"ראש לאריות כאן - זנב בארה"ב"

"יש עוד יתרון לבורסה המקומית, והוא שלחברה המזוהה כישראלית יש סיכוי למשוך תשומת לב רבה יותר מקהל המשקיעים הישראלי מאשר מציבור המשקיעים האמריקאים. כלומר, היא מאפשרת לחברות ישראליות להפוך ל'ראש לאריות' כאן, במקום להיות 'זנב לשועלים' בארה"ב".

- האם להערכתך הבורסה והרשות יצליחו להתניע תהליכים ולשפר את המצב?

"צריך לזכור שאלה תהליכים שלוקחים זמן, כך שאני לא צופה שב-2016 יהיו שינויים דרמטיים, אבל אם יתחילו לפעול השנה, אז נוכל לראות שינויים בהמשך. חייבים להתחיל מהנושא הרגולטורי, ולפנות לחברות ההיי-טק כדי לראות מה מדאיג אותן. בעיות כמו שכר בכירים ובעלי שליטה דומיננטיים הן לא רלוונטיות לתחום הזה. אתה לא יכול לקחת חברת היי-טק שיושבת בארצות הברית ולהכפיף את מדיניות התגמול שלה לחוקים של ישראל.

"יש לנו חברות מעניינות, יש לנו חברות שצריכות מימון ואקזיטים, שמגייסות כספים מקרנות הון סיכון, מפרייבט אקוויטי ומאנג'לים, ומצד שני יש הרבה משקיעים מוסדיים ואחרים שמחפשים איך ואיפה להשקיע, אז חבל שהגענו למצב כזה. אפשר וצריך למשוך לבורסה בת"א חברות טכנולוגיה טובות, כמו מובילאיי למשל".