החיסול הממוקד של כחלון

1. וואלה, גבר-גבר יצא אתמול משה שלנו. כחלון. אומץ, בהירות, ביקורתיות בלי חשבון. אם גם הייתה לו סכין ביד - המופע היה מושלם.

2. כחלון לא רק הופיע בכנס השנתי של רשות החברות הממשלתיות, לא רק נשא דברים בנושא כה מרכזי בחיינו: "שמירה על האינטרס הציבורי", לא רק העלה ביקורת קשה ומוצדקת על עשרות חברות ממשלתיות נעדרות דירקטורים ויושבי ראש (האם דיבר על זה בממשלה? האם פנה לשרים ודרש מהם למנות?) - הוא "כיסח" את אורי יוגב, המארח, מנהל הרשות, האיש שעובד אצלו וכפוף לו, שישב מולו ושלצידו ישבו כל אנשי הרשות ואורחיו. "אין לי כבוד לזה שדברים נעשים בצורה עקומה...", אמר כחלון והתכוון ליוגב.

3. עד אתמול חשבנו לתומנו ששר יכול לקרוא למנהל בכיר במשרדו לדבר, להתעמת, ואם זה לא עוזר אז להוציא הודעה מנוסחת נגד מהלכי הבכיר, להזמין ראיון או לענות תשובות מכוונות באמצעות המנכ"ל או הדובר, ולסמן לבכיר את הדרך החוצה. אפשרות ראויה יותר היא לקום ולומר: סלח לי מנהל הרשות, מה שאתה עושה בענייני רפורמות והפרטות לא מקובל עלי. תחליט אם אתה נשאר בתנאים שלי או הולך בתנאים שלך. אם תבקש יפה ותלך בשקט, אסדר לך איזה תפקיד יו"ר באחת מ-70 החברות שהתפקיד אינו מאויש בהן.

4. אבל כחלון בחר בדרך אחרת, לא נאה. מרגע שנכנס הוא לא רצה את יוגב. היה לו מועמד לתפקיד, אחד מהחבורה שצעדה איתו במדבר הפוליטי. לא ברור אם הייתה שיחה בין השניים או רק רמיזות/הדלפות מכוונות שנועדו לאוזן של יוגב, אבל התוצאה היא שיוגב נשאר והמועמד של כחלון קיבל, עם כניסת הפמליה לאוצר, תפקיד בכיר אחר.

מאז היחסים הקצינו. נראה שכחלון רק חיפש הזדמנות, או שמא סיר הלחץ שלו כל כך התמלא עד שהתפוצץ - וזה קרה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.

5. בממשלה הקודמת עמד ראש הממשלה בראש ועדת שרים להפרטה. נתניהו דרש לממש לעצמו את הכינוי "רפורמטור" ו"תהיו כחלונים!". יאיר לפיד הסכים שזה יהיה חלק מההסדר (הכושל) ביניהם וגם מינה את יוגב למנהל הרשות, כי האמין לאגדה שיוגב מקורב אישית לראש הממשלה. רק שהעובדה הזו כבר לא הייתה נכונה אז שכן הקשר האמיץ בין נתניהו ליוגב נותק כמה שנים קודם אחרי שיוגב הציג עצמו באיזשהו ראיון (איזו יהירות...) כאידיאולוג הכלכלי של נתניהו.

בקיצור, נתניהו קיבל את תואר מוביל הרפורמות וההפרטות אבל לא מימש אותו, ויוגב עשה ברשות כל ורק מה שרצה. כולל נבחרת דירקטורים שהיא מהלך נכון, אלא שהוא גם רצה לכפות על כל שר את הדירקטורים שהוא, יוגב, יבחר עבורו (עד שקם ישראל כ"ץ וחיסל לו את התוכנית), וכולל "רפורמה" שהכין יחד עם מנהלי ועובדי חברת החשמל, שנעצרה (למזלנו) על ידי לפיד שבא עם השאלה הכל כך עניינית (אז והיום ובעתיד): "כמה זה יעלה לנו?" ו"מה ייצא לנו מזה?".

6. לפיד הלך, בא כחלון ודרש את ג'וב יו"ר ועדת שרים להפרטה. נתניהו נאלץ להסכים גם לזה. האם יוגב עשה את התפנית התואמת? לא ברור... האם הפנים את העובדה שלכחלון חשוב להישאר הרפורמטור הגדול מהסלולר והוא צריך לסייע לו בזה? ואולי לכחלון עדיף, מטעמים פוליטיים, דווקא לחיות בשלום ואחווה עם ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים והוא, כרבים לפניו, רוצה כמה שפחות להזיז דברים? האם יוגב הקפיד ליידע את כחלון ולשאול לדעתו? אומרים שלא.

7. השאלות גם הפוכות: האם כינס כחלון את ועדת השרים להפרטה כדי לדון ב"דברים שנעשים בצורה עקומה?" (כפי שהתלונן אתמול). 5 שנים מתעסקים בהפרטה הנוכחית של תעש. שר הולך ושר בא. באוקטובר 2015 דנה ועדת שרים להפרטה בנושא איכות הסביבה והחליטה על הקצאת משאבים לניקיון קרקע תעש ברמת השרון. כחלון עמד בראש הוועדה, והוא כמו השרים האחרים, קיבל מידע, סקירה, על תהליך ההפרטה. הוא ידע שרשות החברות מנהלת את האירוע, שהיא לקחה את לאומי פרטנר'ס, הוציאה מכרז בינלאומי, שהיו 5 מתעניינים, שהכל שקוף ושוויוני, שכל הרוכשים הגיעו לחברה, לעשרות אולי מאות שעות.

8. האם כחלון העיר הערות בזמן אמת? האם דרש להבהיר את אותה עקמומיות שעליה דיבר אתמול? האם שאל: ומה יקרה אם יהיה מועמד יחיד? האם בדק אם יוגב התכונן לזה? מה יהיה אם אלביט בסוף הדרך תהיה מועמדת יחידה - מה שאומר שתקבל כוח מיקוח כה גדול עד שתקציב הביטחון יצטרך להתרחב עוד הרבה יותר כדי לשלם את המחירים שלה.

9. ואולי משה כחלון, שר האוצר/יו"ר ועדת שרים להפרטה, היה גם עסוק, כפי שהסביר אתמול ("זה לא סוד שהייתי עסוק... הייתה לנו תקופה של תקציב והסכמי שכר, אבל החברות הממשלתיות נמצאות במצב לא טוב..."), וגם לא כל כך סבל את יוגב, וגם בעיקר לא היה לו עניין עד שלא התערב כלל בגורל הפרטת תעש?.

10. רק שאז הגיע מבקר המדינה (אחרי שקיבל מכתב מבעל עניין) ודרש מכחלון, כמו ממשה יעלון, שר הביטחון, שגם הוא הקפיד שלא להתערב בהפרטת תעש כדי שלא יקשרו אותו עם כסף וטייקונים, תשובות ישירות. יוסף שפירא שם את כחלון ויעלון על הכוונת - והכל השתבש. במקום להאשים את יוגב - השר הפך לאחראי על מעשיו. את הבושה הפומבית הזו כחלון לא יכול לסבול. אז הוא סגר אתמול חשבון.

11. מה זה אומר על המשך הדרך? על השולחן של כחלון את יוגב מגוון של שינויים מבניים: הפרטת תעש, הנפקת התעשיה האווירית, הנפקה של רפאל, של נמל אשדוד, נמל חיפה, רפורמה בדואר ורפורמה בחברת חשמל. אחרי החיסול הממוקד אתמול - הם כבר לא יכולים להיות יחד. שניהם יצאו חבולים.