זו הסיבה האמיתית למחסור בדירקטורים בחברות הממשלתיות

למעלה ממחצית המשרות הממשלתיות לדירקטורים אינן מאוישות - כך עולה מבדיקת "גלובס". בהמשך לביקורת החריגה שהשמיע אתמול (ג') שר האוצר, משה כחלון, כלפי רשות החברות והעומד בראשה אורי יוגב, טוענים גורמים בחברות הממשלתיות כי המצב חמור אף יותר מכפי שהציג כחלון, וכי המחסור החריף בדירקטורים פוגע בתפקודן של רבות מבין החברות הממשלתיות.

הסיבה העיקרית למחסור היא סירובם של שרים בממשלה לשתף פעולה עם נבחרת הדירקטורים של יוגב בניסיון למנות דירקטורים מטעמם. כתוצאה מהמבוי הסתום נוצר מצב שבו בחברות ממשלתיות רבות, ובהן חברות מרכזיות כמו נמל חיפה או אשרא, אין קוורום - כלומר, אין מניין חוקי הדרוש לצורך קבלת החלטות.

"אפשר להבין את ההתעקשות של יוגב", אמר ל"גלובס" גורם ממשלתי, "אבל אי-אפשר להכריח את השרים לעבוד איתו, ובטח שאי-אפשר להחליף אותם - אז התוצאה הבלתי נמנעת היא פגיעה הולכת ומחמירה בהתנהלות החברות הממשלתיות".

בנאומו אתמול אמר כחלון כי "יש לי הרבה כבוד לנבחרת הדירקטורים, לשיטות ולאמצעי השליטה בחברות, אבל אין לי כבוד לזה שדברים נעשים בצורה עקומה - וזה דבר שיטופל. המצב הוא חמור. אם החוק קבע שצריך להיות מספר מסוים של דירקטורים - אז זה מה שצריך להיות. אבל לא שיהיה כתוב בחוק 15 ויכהנו 4 - זה עקום ובדבר הזה אני מתכוון לטפל". כחלון ציין כי בחברות הממשלתיות יש מעל ל-450 משרות דירקטורים לא-מאוישות, ב-70 חברות אין ייצוג לדירקטורים לא-יהודים ו-40 חברות מתנהלות ללא מניין חוקי (קוורום).

מבדיקת "גלובס" עולה כי הנתונים שהציג כחלון היו מעודכנים לספטמבר ומאז הבעיה רק החריפה: לפי הנתונים לסוף 2015 הוסיף מספר המשרות הלא-מאוישות לצמוח והגיע למעל ל-550, זאת מתוך 1,012 משרות לדירקטורים מטעם הממשלה בחברות הממשלתיות, חברות-הבת והחברות המעורבות. במילים אחרות, רק כ-40% עד 50% ממשרות הדירקטורים מטעם הציבור בחברות הממשלתיות היו מאוישות נכון לסוף החודש הקודם.

על פי הנתונים שהציג אתמול יוגב, מאוישות כיום 289 משרות של דירקטורים מטעם הציבור (165 מתוכם יוצאי נבחרת הדירקטורים), מתוך 720 משרות פנויות. ואולם, לטענת יוגב, אין צורך לאייש את כל המשרות האלה, אלא די בכך שיאוישו 394 משרות.

הבעיה מתייחסת למינוי דירקטורים מטעם הציבור על ידי שרי הממשלה במשרדים שבתחום אחריותם. כחלון עצמו, אומרים באוצר, חתם עד היום על בקשות למינויים של כ-50 דירקטורים - כולם מנבחרת הדירקטורים של רשות החברות. רבים מהמינויים של כחלון מחייבים חתימת שר נוסף - וכאן מתחילה הבעיה. שר הבינוי והשיכון יואב גלנט מבקש למנות דירקטורים מחוץ לנבחרת, וכמוהו גם שר התחבורה ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות ד"ר יובל שטייניץ, ושר התיירות יריב לוין. שר אחר ש"מחרים" את נבחרת הדירקטורים עוד מימי הממשלה הקודמת הוא מנהיג "הבית היהודי", שר החינוך נפתלי בנט.

השרים רשאים למנות מועמדים מחוץ לנבחרת, אלא שגם אז המועמדים צריכים להיות בעלי כישורים תואמי נבחרת. בדיקת הכישורים נעשית במסגרת הליך האישור של המועמדים בוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי בראשות השופטת בלהה גילאור, שנעזרת בחוות הדעת שמגישה לה רשות החברות הממשלתיות. במערכת הפוליטית מאשימים את רשות החברות כי היא מעכבת ואף מטרפדת את המינויים במסלול עוקף הנבחרת - בין אם בדרך של עיכוב ממושך בהגשת חוות הדעת ובין אם בהגשת חוות דעת המעניקה למועמדים ניקוד נמוך משמעותית מניקוד הסף של הנבחרת - ומביאה למעשה בדרך זו לפסילתם בוועדת גילאור.

הקמת נבחרת הדירקטורים היא יוזמת הדגל של אורי יוגב בתחום הממשל התאגידי. יוגב השיק את היוזמה בנובמבר 2013, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, וזכה בשעתו לגיבוי מלא של שר האוצר דאז יאיר לפיד. הנבחרת הראשונה שמנתה 500 מועמדים, פורקה בתום כהונת הממשלה הקודמת ולאחר שרק כ-120 מבין חבריה מונו לתפקידים בדירקטוריונים הממשלתיים. כ-150 מבין החברים בנבחרת הראשונה שלא מונו, הצליחו להיבחר מחדש לנבחרת השנייה - שהרכבתה הסתיימה ביוני 2015.

את המאבק נגד נבחרת הדירקטורים הוביל שר התחבורה ישראל כ"ץ, שטען כי הוא אינו מחויב לבחור דירקטורים לחברות שבאחריותו מתוך הנבחרת של רשות החברות, גם במינויים משותפים לו ולשר האוצר. באפריל 2014 הכריע במחלוקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים עו"ד אבי ליכט שקיבל את טענתו של כ"ץ וקבע כי החוק לא מחייב את השרים לבחור מועמדים מתוך הנבחרת אלא משאיר זאת לשיקול דעתם. יחד עם זאת קבע ליכט, כי "קיומה של רשימת מועמדים שאותרו בהליך פומבי ופתוח, על בסיס קריטריונים מקצועיים ואמות מידה שוויוניות, מטילה על השרים האחראיים חובה מוגברת להציע מועמדים מקרב הציבור בעלי כישורים שאינם נופלים מאלה של המועמדים שעלו בהליך לאחר בחינה של מספר מועמדים".

גורמים ברשות החברות אמרו בתגובה לפניית "גלובס" כי אין צורך לאייש את כל משרות הדירקטורים מטעם הציבור. כך למשל, בחברת החשמל אין צורך לאייש את מלוא 21 המשרות בדירקטוריון, וחברות רבות אחרות נמצאות בהליכי צמצום והתייעלות. באשר לטענה כי הרשות מעכבת או מטרפדת מינוי דירקטורים מחוץ לנבחרת, אמרו ברשות כי הליכי הדירוג והאישור של מועמדים שמחוץ לנבחרת זהים לאלה שעברו המועמדים של הנבחרת.

חברת נמל אשדוד משתפרת, נמל חיפה מידרדרת

נמשך השיפור בתוצאות העסקיות של החברות הממשלתיות. על פי נתונים שהציג אתמול (ג') מנהל רשות החברות, אורי יוגב, צפויות החברות לרשום ב-2015 רווח מצרפי כולל של 756 מיליון שקל, לעומת רווח של 432 מיליון שקל ב-2014.

ההכנסות המצרפיות של החברות רשמו ב-2015 גידול מזערי מ-68.5 מיליארד שקל ל-68.9 מיליארד שקל, בעוד שהרווח התפעולי דווקא ירד מ-8.4% ל-7.4% ב-2015. מדובר עדיין בשיפור משמעותי לעומת התוצאות העסקיות ב-2013 - אז הפסידו החברות 592 מיליון שקל והרווח התפעולי עמד על 3.6% בלבד.

יוגב ציין כי מבין החברות בלטה נמל אשדוד שהרווח הנקי שלה זינק ב-35% לעומת 2014. החברה גם הקטינה בצורה משמעותית את תופעת העסקת קרובי המשפחה ואת השיבושים בעבודת הנמל. בעוד שבמקרה של נמל חיפה הודה יוגב כי רשות החברות נכשלה במאמציה "לנער" את החברה. יוגב ייחס את ההבדלים בתוצאות של החברות בין היתר לכך שבנמל אשדוד הצליחה רשות החברות למנות שלושה דירקטורים, בעוד שבנמל חיפה לא מונה אף דירקטור.

 דירקטורים