פצצת הפנסיה

1. הנה עוד מכתב שקיבלנו מקורא לאחר פרסום הטור "מחוץ לעמו", על התבטאויות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס בנוגע לפנסיה ה"בזיונית" כביכול של השופטים:

"מאוד קשה היה לקרוא את הכתבה הנ"ל ובעיקר את ההתבטאות המקוממת של כבוד השופט גרוניס. מה אני, כפנסיונר "רגיל", שעבד כל חייו, צריך לומר?! במשך יותר מ-30 שנות עבודה אשתי ואני שילמנו למדינה, במסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכו'), כמעט 8 מיליון שקל ועכשיו, "מרופדים" בקצבת זיקנה וקצת פנסיה ששרדה את עושק "דמי הניהול", עם הכנסה של כמה אלפי שקלים, הפכנו להיות אזרחים סוג ב' ביחס לרוב עובדי המדינה והחברות הממשלתיות, שמתפנקים עם פנסיה תקציבית על חשבון המסים שלנו.

"היו מי שהציעו לי לצאת ולתבוע את המדינה ולגרום לה 'לחלק מחדש את העושר' (redistribution of wealth), להביא את הדברים לכך שכל פנסיונר במדינה יקבל הכנסה נטו בגובה השכר החציוני וזוג פנסיונרים יקבל הכנסה נטו בגובה השכר הממוצע במשק. מי שהכנסתו גבוהה יותר (מכל מקור שהוא, כולל פנסיה תקציבית), ימוסה לפי מדרגת המס הגבוהה ביותר מהשקל הראשון.

"אני חושב שתביעה כזאת תוכל לעבור רק אם יעמדו מאחוריה עורכי דין רציניים ועיתון כלכלי משפיע. אני אשמח להיות התובע. מה דעתך?"

2. מכתבו של הקורא משקף נאמנה כעס של קוראים רבים על תנאי הפנסיה התקציבית שנחשפו ב"גלובס" בשנים האחרונות בסקטור הציבורי. צריך להבין: מטרת הפנסיה התקציבית בזמנו הייתה לתת מעין הטבה-סוכריה לגיטימית לעובדי הסקטור הציבורי (גם) בניסיון לשמר אותם או כפיצוי על השכר הנמוך יחסית.

הרי חלק גדול ממקבלי הפנסיה התקציבית, למשל מורים או עובדים במערכות אחרות, לא נהנים מקצבה מפוצצת. מה שמקומם הוא ההסדרים המיוחדים שנתפרו במערכת הצבאית (חוץ מלוחמים ותומכי לחימה), במערכת האקדמית ובמערכת המשפט וגם בכנסת (שרים וח"כים), שהביאו לעיוותים מקוממים, שמרתיחים בצדק את דמו של רוב הציבור, שיכול רק לחלום על תנאים כאלה. צבירה חריגה של תנאי פנסיה שנתית, קצבאות שמגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, פנסיה שמתקרבת מאוד לשכר האחרון, פנסיות כפולות ואף משולשות ועוד ועוד סוכריות בדמות מענקים וכדומה - זה בלתי נתפס לאדם שעובד כל חייו ומגלה בעת פרישתו שקצבת הפנסיה שלו מגיעה בקושי ל-30%-40% מהשכר האחרון.

השבוע ניהלנו שיחה מעניינת עם אדם בכיר מאוד במערכת הרגולציה הישראלית. המוטו שלו היה חד-משמעי: תנאי הפנסיה התקציבית בקצה העליון שלה הם אכן מקוממים, מכעיסים, טעונים טיפול.

אכן, צריך להגדיל את ההפרשות של הנהנים מהפנסיה התקציבית, צריך אפילו להטיל מיסוי יתר על מקבלי קצבאות מנופחות - כל זה נכון, הוא אמר, אבל צריך להיות גם ריאלים: הסיכוי לכך נמוך, הניסיונות לטפל בכך העלו חרס.

הלובי נגד זה חזק מאוד, ויש לאנשיו הרבה חברים עם כוח והשפעה. בואו נהיה ריאלים, הוא אומר, הסיכוי שמישהו יצליח לגעת בהסדרים הללו כמעט שלא קיים. הפוקוס שלך ושל שאר העיתונאים שמטפלים בפנסיה, הוא הוסיף, צריך להיות אחר לגמרי: תנאי הפנסיה הצוברת והבטחת קצבת פנסיה ראויה וסבירה לכל אזרח במדינת ישראל.

3. מערכת הפנסיה בישראל, כמו מערכות פנסיה במדינות אחרות, מורכבת ממה שנקרא "רובד ראשון" ו"רובד שני". ה"רובד הראשון" בישראל הוא קצבת הזקנה. ה"רובד השני" הוא הפנסיה הצוברת, התלויה בהפרשות העובד והמעסיק, מנוהלת על ידי קרנות פנסיה פרטיות ונקבעת בהתאם למשך תקופת העבודה וכמובן בהתאם לשכר בתקופה זו.

הרובד הראשון, קצבת הזקנה, די עלוב בישראל. סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד הוא 1,531 שקל ולזוג (הקצבה לזוג מורכבת מקצבה ליחיד וכן תוספת בעבור בת זוג) הוא 2,301 שקל. סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית לבני 80 ויותר הוא 1,617 שקל ליחיד ו-2,387 שקל לזוג. על סכומים אלה יש תוספות שונות, תלויות תנאים (השלמת הכנסה), אבל בסך הכול הסכום הוא די עלוב. את הקצבה הזאת מקבלים גם מעושרי הפנסיה התקציבית וגם עשירים בכלל. בכל השוואה עולמית, קצבאות הזקנה בישראל (יחסית לתמ"ג) נמוכות באופן משמעותי, וכך הן גם נמוכות באופן משמעותי מהממוצע ב-OECD.

מעבר לרובד הראשון של קצבאות הזקנה יש החיסכון לפנסיה שרובנו מכירים, או התחלנו להכיר בשנים האחרונות: כל עובד וכל מעסיק מפרישים כך וכך אחוזים מהשכר לטובת המושג הזה שנקרא "חיסכון" לפנסיה, בעקבות חוק פנסיית חובה מ-2008. כיום עומדות ההפרשות על 17.5% מהשכר סך הכול: 6% הפרשות המעסיק, 5.5% הפרשות העובד ו-6% הפרשות המעסיק לפיצויים. הכסף הזה עובר לקרן פנסיה פרטית שמשקיעה את הכספים בשוק ההון - חלקו באמצעות אג"ח מיועדות המבטיחות תשואה מסוימת של המדינה (כרית הביטחון). הגוף המנהל את הקרן גובה דמי ניהול ובסוף תקופת החיסכון, עם גיל הפרישה, נקבעת קצבה הפנסיה על בסיס החיסכון שנצבר. באופן גס אפשר לומר שלוקחים את מה שכל עובד חסך בקרן הפנסיה, מחלקים ב"מקדם המרה", שזה מספר החודשים המשוער שנותר לנו לחיות (על פי לוחות של תוחלת חיים) ומשלמים קצבת פנסיה לגמלאי.

האם קצבת הזקנה פלוס קצבת החיסכון הפנסיוני בשכבות החלשות ואפילו במעמד הביניים הנמוך-בינוני תספיק לימי הזקנה? כאן אנחנו מגיעים למה שאנחנו קוראים "פצצת הפנסיה", והתשובה שלנו ושל לא מעט מומחים בתחום הפנסיה היא שזה עלול לא להספיק. ה"פצצה" הזאת והבעיה שנוצרה היא תולדה של כמה גורמים:

הגורם הראשון הוא העלייה בתוחלת החיים, שמפחיתה באופן אוטומטי את קצבת הפנסיה (יותר חודשים לחיות, פחות קצבה חודשית. לא נעים, אבל זו המציאות).

הגורם השני הוא השכר הנמוך במשק, בכל השוואה עולמית. מחצית מהשכירים בישראל לא מגיעים כלל לסף המס, השכר הריאלי הממוצע מתקשה לזחול כלפי מעלה והשכר החציוני (הרלוונטי יותר) במדינה נמוך באופן משמעותי מהשכר הממוצע, קצת יותר מ-6,000 שקל. ישראל היא מדינה שכ-31% מהשכירים בה מרוויחים עד שכר המינימום ובסך הכול כ-70% מהשכירים מרוויחים עד השכר הממוצע במשק. בקיצור, שכר נמוך גורר באופן טבעי פנסיה נמוכה.

הגורם השלישי הוא אורך חיי החיסכון: עובדים מפוטרים, למרבה הצער, ונותרים מובטלים, חלקם בגיל שכבר קשה לחזור בו למעגל העבודה. התוצאה היא פחות שנות חיסכון ופחות קצבה בסופו של דבר.

הגורם הרביעי הוא משיכת כספי הפיצויים מסך ההפרשות: ברור שהדבר נעשה פעמים רבות מחוסר ברירה אחרי פיטורים, אבל המשיכה הזאת, גם היא, מצמצמת את קצבת הפנסיה.

השורה התחתונה היא ששכירים רבים ימצאו את עצמם עם יחס תחלופה (היחס בין קצבת הפנסיה לשכר האחרון) של כ-30% או קצת יותר, וזה נמוך מאוד. אם השכר החציוני עומד סביב 6,000 שקל, המשמעות היא קצבה של כ-2,000 שקל. צרפו לזה את קצבת הזיקנה וקבלו סכום שקשה מאוד להסתדר איתו.

כמובן, מעל שני הרבדים הללו יש גם החיסכון הוולונטרי, שהוא צבירת נכסים, בין אם בנדל"ן ובין אם בחסכונות נזילים אחרים, אבל אנחנו בטוחים שהאופציה הזאת לא ממש רלוונטית למי שמרוויח 6,000 שקל בחודש.

4. איך מונעים או מנסים למנוע את המצב הזה? באופן חד-משמעי, צריך להגדיל את קצבאות הזקנה ואת ההפרשות לפנסיה לאורך חיי העבודה. כבר היום נהוג בסקטור הציבורי, למשל, להפריש סך הכול 20% ואף יותר, וראוי שזה ייעשה גם בסקטור הפרטי. הגדלת קצבאות הזקנה היא הכרחית.

ייתכן שיש לעשות זאת עם מבחני הכנסה מול הפנסיה שמקבלים הגמלאים (למה לשלם קצבאות זקנה לכל אחד במדינה?). אפשר למצוא לזה את הכסף, ודאי שאפשר, יגידו באוצר מה שיגידו. אם הם משלמים מדי שנה 20 מיליארד שקל כפנסיה תקציבית, אז אפשר למצוא עוד כמה מיליארדים לקצבת זקנה ראויה ומינימלית לקיום.

5. השוואת מערכת הפנסיה הישראלית למערכות אחרות בעולם היא דבר כמעט בלתי-אפשרי. המערכות במדינות OECD שונות מאוד זו מזו, הן במקור המימון והן בתנאי הזכאות, גובה הפנסיה המינימלית, במבוטחים וכמובן בתנאי הרובד הראשון והשני. עם זאת, הדוח האחרון והמקיף של הארגון על מערכות הפנסיה במדינות החברות בו (כ-400 עמודים) מאפשר להצצה לאופן שבו מדינות בעולם מתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים ועם החיסכון היורד לפנסיה.

החלטנו לעשות לעצמנו, וגם לקוראים כמובן, היכרות שבועית עם מערכות הפנסיה בעולם. רעות או טובות יותר מזו של ישראל? כל אחד מוזמן לשפוט. היום נתחיל בארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת, ומדהים לראות את השונות הרבה בין המדינות. בשבוע הבא נתמקד במערכות הפנסיה במדינות הנורדיות, שוודאי יעוררו קנאה, אבל גם להן יש מחיר - מיסוי כבד, שנראה דמיוני בישראל.

צרפת: מערכת הפנסיה ב-2014

תחשיב ההטבות

הטבות שקשורות לשכר

תוכנית הפנסיה העיקרית במגזר הציבורי משלמת 50% מהשכר אחרי קריירה מלאה (41.25 שנות עבודה לילידי 1953 בגיל 61 וחודשיים או 66 וחודשיים). לכל רבעון ללא הפרשה לתוכנית, הפנסיה מופחתת בשתי דרכים:

1. לפי שיעור הרבעונים ללא הפרשה מהסך (165 רבעונים). 2. חבילת הפנסיה מופחתת ב-1.25% לרבעון ללא הפרשה (או 5% לשנה) אם העובד מחליט לפרוש לפני גיל הפנסיה המלאה (אבל אחרי גיל הפנסיה המינימלי). השיעורים הללו נוגעים לילידי 1953 ואילך, עד הפחתה של 25%.

השכר הרלבנטי לחישוב הפנסיה הוא 25 השנים הטובות ביותר, בהצמדה לאינפלציה. בגלל דרישת הסף למספר השנים לחישוב הפנסיה, הפנסיה הציבורית בצרפת רגישה לכל שנות הקריירה של העובד. יש תקרה לפנסיה השנתית, שב-2014 עמדה על 37,548 אירו (כ-13.5 אלף שקל לחודש) והקצבאות צמודות למדד המחירים.

פנסיה מינימלית מבוססת הפרשות

יש פנסיה מינימלית בתוכנית הפנסיה הבסיסית, ללא קשר לקבלת פנסיה ממקורות נוספים. הזכאות להטבה הזאת היא 41.25 שנות הפרשות (לילידי 1953) או גיל 66 וחודשיים (שיועלה ל-67 ב-2022). הפנסיה המינימלית מחושבת לפי תקופות ההשתכרות הקצרות יותר. ב-2014 היא הייתה 7,547.96 אירו לשנה (כ-2,700 שקל לחודש, "דמוי" קצבת הזקנה בישראל). הסכום הזה עולה ל-8,247.85 אירו אחרי הפרשה מהשכר של לפחות 120 רבעונים. גם הפנסיה המינימלית צמודה למדד המחירים.

פנסיית חובה למגזר הפרטי

תוכנית הפנסיה ARRCO מכסה עובדים במתוכנית הפנסיה ARRCO מכסה עובדים במגזר הפרטי והחקלאי (יש תוכניות נפרדות לבעלי מקצועות חופשיים וניהוליים).

ההפרשה לפנסיה מהשכר היא 6.2% עד תקרת תוכנית הפנסיה הציבורית, ועד 16.2% ברמה של 1-3 תקרות של התוכנית הציבורית. לכן, תקרת הפנסיה במגזר הפרטי היא פי שלושה מזו של הפנסיה הציבורית: 112,644 אירו בשנה (תקרת הפנסיה למנהלים היא פי שמונה מזו של עובדי המגזר הציבורי).

בכל שנה, מספר נקודות הזכאות הוא ערך ההפרשות מחולק לעלות נקודה. בגיל הפנסיה, הנקודות שהצטברו מתורגמות להטבות הפנסיה ע"י הכפלתן בשווי נקודת הפנסיה. שווי הנקודה (ממארס 2013 עד מארס 2015) היה 1.2513 אירו. עלות נקודות פנסיה הייתה 15.2589 אירו.

מ-2013, ההסכם הוא לעדכן את עלות נקודות הפנסיה עם השכר הממוצע ואת שווי נקודת הפנסיה עם מדד המחירים מינוס נקודת אחוז אחת. המודל מניח שהעדכון הדיפרנציאלי הזה (לא כולל הפחתת נקודת האחוז) יימשך. חשוב לציין שמדיניות העדכון הזו של שני הפרמטרים משפיעה גם על תוואי הקצבאות וגם על השינוי בערך הקצבה בין הזמן שהיא מופרשת מהשכר ועד למשיכתה (התשלום בגיל הפנסיה).

פנסיה מינימלית מוגדרת

ישנה הטבת הכנסה מינימלית לחסרי יכולת בגיל פנסיה, של 9,447.21 אירו (כ-3,400 בחודש) בשנה לאדם יחיד (עד אפריל 2014) או 14,667.32 אירו לזוג (כ-5,300 שקל בחודש). ההטבה מתעדכנת עם מדד המחירים. עובדים במשרה מלאה בדרך כלל לא יהיו זכאים לתוכנית סיוע לגמלאים, מפני שהפנייה המנדטורית במגזר הפרטי מחליפה את הפנסיה במגזר הציבורי.

קשישים יכולים ליהנות מהטבות דיור. הקריטריונים לזכאים הם רמת ההכנסה, עלות הדיור, מספר הנפשות ומיקום הדיור.

 המספרים של צרפת

גרמניה: מערכת הפנסיה ב-2014

תחשיב ההטבות

פנסיה מבוססת שכר

הפרשה שנתית בניקוד הממוצע של העובדים מזכה את העובד בנקודת פנסיה אחת. ההכנסה הממוצעת הרלוונטית זהה בערך לשכר הממוצע הארצי, 34,857 אירו בשנת 2014. הפרשות משכר נמוך או גבוה מהממוצע מזכות בניקוד פנסיה פרופורציונלי. ההפרשות הן משכר שנתי של עד 71,400 אירו (ב-2014). בגיל הפרישה, כל נקודות הפנסיה לכל שנה מסוכמות. הסיכום מוכפל ב"ערך נקודת פנסיה", שהיה 337.68 אירו ב-2014. הערך הזה תקף לפנסיונרים חדשים וקיימים, והוא מתעדכן מדי שנה בשיעור עליית השכר ברוטו במשק. בנוסף קיים "גורם הפרשות" של שינוי בשיעור ההפרשות לתוכנית הפנסיה המנדטורית, ולתוכניות הפנסיה הוולונטריות (פרטיות). העלאת שיעור ההפרשה מקטינה את ערך נקודת הפנסיה.

"גורם ההמשכיות", שמודד את השינוי במספר ההפרשות הסטנדרטיות ביחס למספר הפנסיונרים הסטנדרטיים, מקשר בין עדכון ערך נקודות הפנסיה לשינויים ביחס התלות של הפנסיות המנדטוריות, היחס בין הפנסיונרים ומפרישי תשלומי הפנסיה מהשכר. הגורמים הללו בנוסחת ההצמדה יכולים להניב פער של 14% בין קצב עליית ערך נקודת פנסיה ביחס לעליית השכר הממוצע בטווח הארוך (לרעת עדכון נקודת הפנסיה). בהמשך מתוכננת גם העלאה של שיעורי ההפרשה לפנסיה מהשכר מ-18.9% כעת ל-22%.

עזרה סוציאלית

אם קצבת פנסיה מכל מקורות ההכנסה אינה מספיקה, הביטוח הלאומי יספק הטבות משלימות אחרי מבחני הכנסה. ההטבות מתייחסות לצרכים הבסיסיים של הגמלאי. התחשיב מבוסס על אומדן של צרכים אלו בסך 8,724 אירו לנפש בשנת 2012 (כ-3,100 שקל בחודש).

פנסיות פרטית-וולונטריות

בנקים, חברות ביטוח וקרנות השקעה מספקים קרנות פנסיה וולונטריות ופרטיות, שנקראות פנסיות Riester. הן מקבלות הקלות מס ומסובסדות על ידי הממשלה. המודל הזה מניח שיעור הפרשה של 4% מהשכר.

 המספרים של גרמניה

ארה"ב: מערכת הפנסיה ב-2014

תחשיב ההטבות

פנסיה שקשורה להכנסה

נוסחת הפנסיה שקשורה להכנסות (שכר ועוד) היא פרוגרסיבית. בעלי השכר/הכנסה הרלוונטיים הראשוניים, 816 דולר בחודש, זכאים ל-90% פנסיה. בטווח ההכנסה של 816-4,917 דולר בחודש זכאים לפנסיה של 32%. מדובר על 22% ו-133% מהשכר הממוצע הארצי בארה"ב ב-2012 בהתאמה. מהרף העליון הזה עד תקרת ההכנסה, שיעור הפנסיה הוא 15%.

תוספת תלויים של 50% חלה על זוגות נשואים שיש להם משכורת שנייה קטנה יותר, או ילד תלוי.

השכר משנות העבודה הראשונות משוערך עד השנה שבה הפנסיונר הגיע לגיל 60 בהצמדה לגידול בשכר הממוצע. אין הצמדת הכנסות אחרי גיל 60. הקצבה הבסיסית מחושבת לגיל 62, ואחר כך מתעדכנת עם עליית המחירים. ההטבה מבוססת על ממוצע השכר ב-35 שנות העבודה הטובות ביותר אחרי השערוך, כולל שנים ללא שכר במידת הצורך, כדי להגיע ל-35 שנה.

תקרת השכר להפרשות ולקצבאות היא 117,000 דולר בשנה, 264% מהשכר הממוצע הארצי ב-2012. הקצבאות צמודות למדד המחירים.

פנסיה מוגדרת

יש הטבה למעוטי הכנסה, שידועה כביטוח לאומי משלים. יחידים בגיל 65 ומעלה ללא בן/בת זוג זכאים יכולים לקבל עד 8,652 דולר בשנה (כ-2,900 שקלים בחודש), תלוי בנכסיהם ובמקורות הכנסה אחרים. תקרת הזכאות לפנסיה משלימה כזאת היא 12,984 דולר בשנה (50% מעל הזכאות ליחידים). גם הקצבה הזאת צמודה למדד המחירים לצרכן.

תנאי הזכאות נוקשים: יחידים ללא בת/בן זוג זכאים מוגבלים לנכסים בשווי 2,000 דולר וזוגות זכאים מוגבלים לנכסים בסך 3,000 דולר, להוציא פריטים פרטיים, דירה, מכונית, ביטוח הלוויה וביטוח חיים. יש הקלה של 20 דולר בחודש לחישוב רוב סוגי ההכנסה הרלוונטיים, ועוד הקלה של 65 דולר בחודש בתוספת מחצית מהרווחים שנותרו. אחרי כל ההקלות הרלוונטיות, ההטבה היא בשיעור 100% מההכנסה המדידה שנשארה.

החישוב מסתבך מפני שמדינות בארה"ב ומחוז קולומביה (וושינגטון די.סי) יכולים להשלים את שכר המינימום הפדרלי. 6 מדינות משלמות רק את שכר המינימום הפדרלי, אך ל-32 מדינות שכר מינימום משלהן, עוד 6 מדינות מציעות השלמת שכר מינימום באמצעות הביטוח הלאומי הפדרלי ו-7 מציעות שכר מינימום באמצעות הביטוח הלאומי הפדרלי והמדינה. התוספת הממוצעת לשכר המינימום באמצעות הביטוח הלאומי הפדרלי באותן 13 מדינות היא 18% לפנסיונרים ללא בת/בן זוג זכאים ו-30% לזוגות שבהם שני בני הזוג זכאים לשכר המינימום. המודל אינו כולל את התשלומים הנוספים הללו.

פנסיה פרטית וולונטרית

למעוניינים בפנסיה כזאת יש אפשרות לרכוש אותה, בשיעור הפרשה של 9% מהשכר.

 המספרים של ארה"ב

בריטניה: מערכת הפנסיה ב-2014

תחשיב ההטבות

בסיס

קצבת הזקנה הבסיסית (State Pension) של המדינה ליחיד ב-2014-2015 הייתה 113.10 ליש"ט בשבוע (כ-2,600 שקל בחודש). הכוונה המוצהרת היא להעלותה אל מעל הרמה הנוכחית של הזכאות לפנסיה.

פנסיה קשורה לשכר

נוסף על קצבת הזקנה הבסיסית לעובדי מדינה, הם זכאים לפנסיה ממלכתית שקשור לשכרם, של עד 200 ליש"ט לשבוע, בהתאם למשרה. תוכנית זו לא תהיה חלק ממערכת הפנסיה הממלכתית החדשה מאפריל 2016.

פנסיות בסידורים פרטיים

נוסף על קצבת הזקנה הבסיסית לעובדי מדינה, הם זכאים לפנסיה ממלכתית שקשור לשכרם, של עד 200 ליש"ט לשבוע (כ-4,500 שקל לחודש), בהתאם למשרה שלהם. תוכנית זו לא תהיה חלק ממערכת הפנסיה הממלכתית החדשה ולא תהיה זמינה לגמלאים מאפריל 2016.

פנסיות פרטיות במקום העבודה

באוקטובר 2012 החלה הממשלה להנהיג הרשמה אוטומטית לתוכניות פנסיה במקומות העבודה. עד פברואר 2018 יחויבו כל המעסיקים לצרף את עובדיהם מגיל 22 עד גיל הפנסיה, שהשתכרו מעל 10,000 ליש"ט ב-2014, לתוכנית פנסיה. הפרשות המינימום יהיו 8% מטווח שכר של בין 5,772 ליש"ט ל-41,865 ליש"ט במונחי 2014 (מ-2018). כדי לתמוך בהצטרפות האוטומטית לתוכניות הפנסיה, הממשלה הקימה את נאמנות החיסכון הלאומית בתעסוקה, NEST. מדובר על קרן פנסיה בניהול נאמנים עם התחייבות לקלוט כל עובד שנרשם לתוכנית על ידי המעסיק שלו. היעד הוא לספק קרן פנסיה בעלות נמוכה ובאיכות גבוהה לבעלי שכר נמוך עד ממוצע, ועובדים זמניים או מעסיקים קטנים שהשוק הפרטי מתקשה לשרת.

פנסיה מוגדרת

אשראי פנסיה (Pension Credit) היא הטבה שבועית פטורה ממס לבעלי הכנסות נמוכות שמבטיחה לכל הפנסיונרים הכנסה מעל סף מסוים. התוכנית הזאת אינה מבוססת על הפרשות לביטוח הלאומי. יש בה שני אלמנטים, האשראי המובטח ואשראי החיסכון. האשראי (קרדיט) המובטח הוא רמת המינימום של ההכנסה בגיל הפנסיה למעוטי שכר (עד 148.35 ליש"ט בשבוע ליחידים ו-226.50 ליש"ט לזוגות ב-2014-2015. הסכומים יכולים להיות גבוהים יותר במקרה של נכויות קשות או עלויות דיור מסוימות).

אשראי החיסכון הוא הטבה נוספת לבני 65 ויותר שחסכו סכומים קטנים לגיל פרישה. שיעור הפנסיה הזאת יהיה 40% מהשכר. אנשים שהכנסתם נמוכה משכר המינימום לפי האשראי המובטח (120.35 ליש"ט בשבוע ליחידים ו-192 ליש"ט בשבוע לזוגות) מקבלים 60% מההפרש בין הכנסתם וסף האשראי המובטח, עד 16.80 ליש"ט בשבוע ליחיד ו-20.70 ליש"ט לזוג.

גיל הזכאות לאשראי הפנסיה מועלה בהדרגה ל-65 עם העלאת גיל הפנסיה לנשים, ובהמשך יעלה עוד. מרכיב אשראי החיסכון לא יהיה זמין לאלו שהגיעו לגיל פנסיה אחרי אפריל 2016

 המספרים של בריטניה