אם אין לחם תאכלו עוגות: ברוכים הבאים לעולם שנגמל מאשראי

לפני יותר מ-400 שנה כתב ויליאם שייקספיר את מחזהו אילוף הסוררת. המחזה עוסק בניסיון של פטרוקיו לאלף את קטרינה, אשר התנהגותה לא תואמת את רוח התקופה. לקראת סופו של המחזה, הצלחתו של פטרוקיו באה לידי ביטוי כאשר עולה בידו לשכנע את קטרינה שבשעת הצהריים, כאשר השמש קורנת ממעל, הירח הוא שזורח. בתחילת הדיאלוג, עוד אומרת קטרינה "ירח? כשהשמש במרום?", אך בהמשך היא כבר נשברת ואומרת "ירח, שמש, כל מה שתרצה! ואם תאמר לי שזה נר בוער נשבעתי שיבער גם בעיני"; והנה, תהליך החינוך מחדש הושלם.

חינוך פיננסי כפוי

בשווקים הפיננסיים שלאחר מלחמת העולם השנייה, החל תהליך חינוך ארוך של הציבור, שלפיו "אשראי זה טוב" ו"הרבה אשראי זה מצוין". התהליך לא היה פשוט, בעיקר בשל העובדה שעד לאותו הזמן אנשים פעלו לפי הגישה של "קונים מה שצריך במה שיש", ונהגו לשלם במזומן; ולפתע ישנו תהליך של "אילוף הציבור הסורר", שלא בהכרח מעוניין לצרוך אשראי כדי לרכוש מוצרים שאין בהם צורך - אותם המוצרים שנמצאים בבית עדיין באריזתם המקורית, או הבגדים שמעולם לא נלבשו. לאחרונה, החלו להישמע התבטאויות מצד בכירים באיחוד האירופי (רובן בעילום שם בשלב זה), שרמות החוב העולמיות הגיעו לנקודה קריטית. העובדה שבתקופה האחרונה השווקים הפיננסיים מתנהגים בתזזיתיות אינה תולדה של היווצרות בועת אשראי - משום שזו התפתחה לנגד עינינו ב-70 השנים האחרונות. התזזיתיות הגיעה כעת משום שעכשיו מתחילים לדבר באופן רציני על הבעייתיות של בועת אשראי.

במובן מסוים, ההתנהלות של השווקים הפיננסיים לא שונה במהותה מסיפורו של הנס כריסטיאן הנדרסן, בגדי המלך החדשים. כל עוד אף אחד לא צועק בקולי קולות שהמלך הוא עירום - החיים מתנהלים כסדרם באין מפריע.

הבעיה מתחילה ברגע שמישהו צועק שהמלך הוא עירום ולא ניתן יותר להתעלם ממחזה האבסורד. מחקר של ICMB (מכון למחקרים בתחום המוניטרי היושב בז'נבה) שפורסם בשנה החולפת מצביע על כך שרמת החוב העולמית ביחס לתוצר נמצאת בשיא היסטורי ועברה מזמן את היחס של 200% חוב לתוצר ברמה העולמית.

המשמעות מהנתון הזה היא שהצמיחה העולמית שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות התקיימה בזכות צמיחת האשראי. כעת, עולם האשראי משנה את פניו ותחת המשך גידול של אשראי, השיח הכלכלי עוסק בצורך להקטין את רמות האשראי - Deleveraging. הקטנה של האשראי מביאה לכך שקטנה היכולת למנף את ההון שברשותנו כדי לבצע רכישות משמעותיות.

כך, בעוד שלפני כמה שנים, נדרש הון עצמי של 10% לטובת רכישת דירה, הרי שהיום נדרשים 30%. המשמעות היא שבעוד שלפני עשור באמצעות הון של 150 אלף שקל ניתן היה לרכוש דירה בשווי של 1.5 מיליון שקל, היום נדרשים לא פחות מ-450 אלף שקל לטובת אותה רכישה. תוספת ההון העצמי הנדרשת מובילה לכך שהתמריץ לחיסכון יורד, וככל הנראה ימשיך להיות במגמת ירידה.

ריבית דריבית

כאשר יש פחות אשראי זמין לרכישות משמעותיות, מובן מדוע מתחיל תהליך של שינוי העדפות, שבמסגרתו יורדת המוטיבציה לחסוך לטובת ביצוע רכישות משמעותיות, וזאת משום שנדרשות הרבה יותר שנות חיסכון. בהסתכלות מפוקחת, כאשר יש צורך בארבעים שנות חיסכון במקום בעשר שנים, הרי שבפועל - ארבעים שנים היא מקבילה לאינסוף במונחי חיסכון.

ומה לגבי השקעת הכסף באפיקי השקעה שונים, במטרה להגדיל את קרן החיסכון? הרי ידוע שהאפקט המשפיע ביותר על שווי תיק ההשקעות הוא אפקט הריבית דריבית - כלומר הריבית המצטברת על ההשקעות. לדוגמה, 7% תשואה בשנה תוביל לכך שבעוד 10 שנים, השקעתנו תכפיל את עצמה - בעוד ש-7% כפול עשר שנים שווה ל-70%, 7% בחזקה של 10 יוביל לכך שנקבל 100%, פער של 30% - ופה טמון כוחו של אפקט הריבית דריבית.

אך האם בסביבת התשואות הנוכחית, הנחת תשואה של 7% היא ריאלית? בעולם הנוכחי שבו השקעה באיגרת חוב של ארה"ב הנקובה בדולר לעשר שנים מעניקה תשואה של כ-2% בלבד, והשקעה באיגרת חוב של ישראל הנקובה בשקל לעשר שנים מעניקה אף פחות מ-2%, הנחת תשואה של 7% היא יומרנית.

ב-40 השנים האחרונות, המשקיע וורן באפט השיא תשואה כפולה מתשואת השוק, כ-20% בשנה. כשתשואת השוק לא צפויה לעמוד על יותר מ-3%-4%, המשמעות היא שמנהלי ההשקעות הטובים יצליחו במקרה הטוב להשיא תשואה של כ-7%, וזה ייחשב למצוין. תשואה סבירה תעמוד ככל הנראה סביב 3%, וזה העולם שצריך להתרגל אליו.

לחוסכים באפיקי השקעה סולידיים, דוגמת פיקדונות, צפויה לכל היותר תשואה בטווח של 1%-2% במהלך העשור הקרוב. אפקט הריבית דריבית למשך עשור של תשואה בשיעור של 1% הוא אפסי, ויוביל לכך שלאחר עשור, שווי תיק ההשקעות שלנו יעלה בכ-10% בלבד.

מעגל הקסמים נשבר

ספרו של מילן קונדרה, הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, מנסה לתת התייחסות לתופעה של התרבות המודרנית, ומכיל בתוכו לא מעט הגיגים פילוסופיים. אחד מהם יכול בהחלט להתאים לתיאור המצב הנוכחי בשווקים - כאשר סבינה מתייחסת למוזיקה הנשמעת ברקע בזמן שהיא יושבת במסעדה עם פראנץ "זה מעגל קסמים. האנשים נעשים חירשים משום שהם מגבירים את המוזיקה יותר ויותר. ובגלל חירשותם הגוברת לא נותר להם אלא לשמוע מוזיקה קולנית יותר ויותר".

כאשר אנו יושבים במסעדה ולפתע המוזיקה נפסקת, לאחר מספר דקות, אנו מתחילים לשמוע את הרחשים מהסביבה. אנו מתחילים לשמוע את שנאמר בשולחנות סביבנו ואת רעשי הרקע של המטבח, המלצרים ואפילו את רעשי המזגן ושאון הרחוב. זה התהליך שהעולם האמיתי, לא זה שמופיע כמספרים ירוקים ואדומים על מסכי שוק ההון, עובר כעת. מתרגלים למצב חדש שבו המוזיקה נפסקת והאוזניים צריכות להתרגל מחדש לקולות אחרים.

אז איפה משקיעים?

אז אחרי ההקדמה הארוכה שמתארת את סביבת האשראי והריבית הנוכחיים - איפה בכל זאת ניתן להשקיע? כיצד בכל זאת שומרים על ערכו של הכסף יחד עם השאת תשואה סבירה? נהוג לומר שתשובה טובה עונה על שאלה בשאלה; בהינתן שעליך לבחור להשקיע את כספך בין שלוש אפשרויות: שיפוץ של הסלון, רכישת רכב חדש או חופשה עם המשפחה - מהי בחירתך?

נתוני התעבורה האווירית ותפוסת החדרים במלונות של השנים האחרונות מצביעים על כך שהביקוש לחופשות הולך וגובר מעבר לשיעור הגידול של האוכלוסייה. מדובר בתהליך של שינוי העדפות שהחל בשנים האחרונות. המטרה היא ליהנות מהחיים כל עוד ניתן ולאגור זיכרונות משום שאלו עדיפים על חסכונות.

הסתכלות על סביבת העולם כיום יוצרת העדפה ברורה להשקעה בענפים הקשורים לתיירות - ובהם ענפי התעופה האזרחית, ספינות נופש (קרוזים), מלונאות ורשתות של פאבים ומוקדי בילוי. בחמש השנים האחרונות, מדד ענף התעופה (סימול XAL) לדוגמה, השיא תשואה של כ-250%, עלייה שהחלה עוד לפני ירידת מחירי הנפט. ענף המלונאות, על אף ההאטה הכלכלית, צפוי להציג שיעורי צמיחה גבוהים משיעורי הצמיחה של ענפים אחרים. כאשר בנוסף, ירידת מחיר הנפט מובילה לירידה של עלויות התחבורה, ומגדילה את האטרקטיביות של חופשות.

חשוב לציין שהסיכון העיקרי בעת חשיפה לתחומי התיירות היא הסיכון הביטחוני של טרור עולמי. אירוע דוגמת 11/9 יכול לשנות את הביקוש העולמי לתיירות - אך זה סיכון שאין דרך פשוטה להגן על תיק ההשקעות מפניו.

מספרים על הרב קוק זצ"ל, שהגיע לבקר בעיירה ראשון לציון. התושבים קראו לרב ושאלו מדוע לא יורדים גשמים על אף תפילותיהם. בתגובה הרב שאל אותם - המאמינים אתם שתפילותיכם יביאו את הגשם המיוחל? כן ענו לו תושבי ראשל"צ. המאמינים אתם שתפילתכם נשמעת? כן ענו התושבים. אם כך, שאל הרב קוק - מדוע אינכם מסתובבים עם מטריות?

בעולם ההשקעות אין מקום לאופטימיות או פסימיות, רק לחשיבה ריאלית - אם אנו צופים גשם, השאלה היא לא האם זה טוב או רע, השאלה היא האם אנו ערוכים לכך בהתאם. בסביבה הכלכלית הנוכחית, היערכות נכונה לשינוי סדרי עולם צריכה לכלול חשיפה לענפים שצפויים ליהנות מהשינוי הזה.

הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם