אגף שוק ההון באוצר, בראשות דורית סלינגר, ביצע לפני ימים אחדים השקה רכה ושקטה למהלך שעליו בנו שם והרבו לדבר עליו: מנוע השוואת דמי ניהול באפיקי החיסכון הפנסיוני השונים - קופות גמל לתגמולים, ביטוחי מנהלים, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות והכלליות, וקרנות ההשתלמות.
מדוע השקה רכה? כשבוחנים את מנוע ההשוואה עולה כי מרבית הגופים הפעילים בשוקי החיסכון הללו - גדולים וקטנים, חברות ביטוח ובתי השקעות - בחרו שלא להיענות לתקוות האוצר, והם אינם מציעים שם דמי ניהול הכוללים הטבות, אלא את המקסימום שמותר להם לגבות. כך, אתר ההשוואה יצא "פרווה" והוא רחוק מלספק בסיס מידע נרחב לדמי הניהול הנהוגים בשוק. למעשה, להוציא כמה הצעות של מיעוט מהגופים הפעילים בשוק, מרבית ההצעות שמספק המנוע למתעניינים לא מטיבות את מצבו של איש מתושבי המדינה.
במה בעצם מדובר? באתר (שנמצא בכתובת nihul.mof.gov.il) ניתן לקבל הצעות לדמי ניהול לפי חתך אישי שמתחשב במאפייניו של כל חוסך (גיל, היקף הפרשות שוטפות והיקף צבירה קיימת, ועוד). לאחר שהחוסך מספק את הפרטים הרלוונטיים המנוע מסדר את ההצעות לפי מדרג, מהכי טוב וזול ועד להכי יקר. את הדירוג מבצע האוצר לפי שיעור דמי הניהול שהגופים השונים מציעים, ולפי היקף התשלום השקלי שאותו הלקוח צפוי לשלם מדי שנה.
מבחינת האוצר, "מטרת המחשבון היא לאפשר השוואה במהירות ובקלות של דמי הניהול המוצעים על ידי החברות השונות כדי להוזיל את דמי הניהול הנגבים כיום במוצרי החיסכון השונים. בנוסף, המחשבון מאפשר הצטרפות מהירה וקלה למוצרים השונים וזאת על ידי מילוי פרטים אישיים וחזרה של נציג" מטעם הגוף הנבחר. באוצר תלו כאמור תקוות רבות במחשבון וקיוו שיביא לתחרות בפועל בין כלל השחקנים בשוק.
ואולם, כפי שציינו, מרבית הגופים לא נענו למהלך של האוצר והם לא מתחייבים באמצעות המחשבון לתת ללקוחות דמי ניהול שנמוכים מהמקסימום. מדוע זה קורה? לדברי שחקנים בשוק, הסיבה לכך היא שהאוצר בנה את המנוע כך שההצעה בו מחייבת את השחקנים לגבי כלל לקוחותיהם, ולכן הם אינם מוכנים, לרוב, להתחייב על פחות מהמקסימום. כך נוצר מנוע שבאופן כמעט גורף אינו מספק מענה עדיף על מה שכבר ממילא קיים בשוק, ומבחינת הלקוח אין לו עדיפות לעמות פנייה ישירה. בסביבת האוצר שללו היום את הטענות הללו, וטענו כי אין מחויבות של הגופים לתת לכולם את ההצעה שמעלה המחשבון. לאור זאת, הביעו שם אכזבה מחוסר הרצון של רבים מהגופים המנהלים בשוק להתחרות ביניהם באפיק הדיגיטלי.
כך או כך, כרגע נותר רק לקוות שהגופים המעטים שכן מציעים הטבה כלשהי דרך המחשבון יצליחו לגרור את השוק לתחרות, ולהפוך על ידי כך בהמשך את מנוע ההשוואה החדש לפקטור משמעותי בשוק.
סלינגר פועלת גם בדרכים אחרות
מהן ההצעות שהמנוע מציע? למשל, בתחום קופות הגמל לתגמולים אנליסט ואי.בי.אי מציעים לשכיר בן 30 עם צבירה של 100 אלף שקל והפקדה חודשית של 1,833 שקל, דמי ניהול מופחתים של 0.7% מהצבירה ושל 0.95% מהצבירה, בהתאמה, ו-0% מההפקדה. כל היתר מוצגים לפי המקסימום המותר: 1.05% מהצבירה ו-4% מההפקדה.
בפנסיה התמונה בעייתית אף יותר. בפנסיה המקיפה החדשה רק הפניקס לא הציעה את המקסימום והיא מציעה לאותו חוסך דמי ניהול של 0.34% מהצבירה ושל 3.8% מהפרמיה השוטפת, לעומת מקסימום של 0.5% מהצבירה ו-6% מהפרמיה, אותם דורשים כל היתר. בביטוחי המנהלים רק הכשרה ביטוח מציעה לאותו חוסך דמי ניהול מטיבים במידת מה, שנעים בין 0.7% מהצבירה בלבד בתוכנית אחת ל-0.5% מהצבירה ו-4% מהפרמיה. כל היתר, שוב מציעים לגבות את המקסימום המותר להם.
התמונה לא משתנה גם לגבי לקוח שכיר בן 40 עם צבירה גדולה יותר ועם אותו היקף הפקדה שוטפת, כשרק רק הכשרה ביטוח הקטנה מציגה הצעה שטובה מהמקסימום בביטוחי המנהלים, ורק הפניקס מציעה משהו שמשקף הנחה כלשהי בפנסיה החדשה המקיפה. בגמל יזכה אותו חוסך להנחה כלשהי רק מאנליסט ואי.בי.אי.
ומה לגבי קרנות ההשתלמות? שם בולט בהנחות הגוף הקטנטן אינטרגמל, שאינו נמנה על מובילי השוק ואינו מוכר מאוד, שמציע הצעות עם דמי ניהול נמוכים מאוד של 0.35% בלבד. יחד עימו ניתן לציין כגופים שמתחרים על לקוחות חדשים גם במחיר של הנחה רוחבית ללקוחות קיימים, גם את אנליסט, אי.בי.אי והפניקס שמציעים דמי ניהול בגובה של 0.7% עד 1.03% מהצבירה, לעומת מקסימום של 2% שכל היתר מציעים במחשבון האוצר.
ומה לגבי לקוחות חזקים בהרבה, למשל חוסך עם צבירה של מיליון שקל והפקדה חודשית של 5,000 שקל, שמהווה את חלומו של כל גוף מנהל, ובפנייה ישירה יזכה בוודאי להצעות מיטיבות והנחות מפליגות? גם פה "המחשבון" לא יוצר מגדרו. רק אינטרגמל, הפניקס, אי.בי.אי ואנליסט יציעו לאותו חוסך הנחה - כזו שיוכל להשיג כמותה או אף טובה ממנה, באופן עצמאי.
למרות התוצאה הפושרת חשוב לציין שהמנוע החדש אינו ממצה את ניסיונותיה של הממונה לשנות ולהפחית את דמי הניהול הנהוגים בשוקי החיסכון לטווח ארוך. למעשה, סלינגר פועלת לשינוי המצב הקיים ולהורדה משמעותית של דמי הניהול בעיקר בדרך אחרת: הקמת קרן ברירת מחדל לחיסכון הפנסיוני. הקרן הזו תשמש את כלל הציבור בישראל ותיבחר על ידי האוצר על סמך הצעת המחיר הנמוכה ביותר שתתקבל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.