בשנות ה-90, המהפכה הדיגיטלית החלה לצבור תאוצה, ופרשנים חברתיים חזו כי תוביל למות הערים. המיקום הגיאוגרפי יהפוך ללא חשוב, ובני האדם יקיימו ביניהם קשרים בעיקר במרחב המקוון.
שני עשורים מאוחר יותר, וההפך הוא שקרה: אנשים ממשיכים לחיות בעיקר במרחב הממשי, ובתחילת המאה הנוכחית חצה העולם את נקודת הציון ההיסטורית כשיותר אנשים חיים בערים מאשר באזורים כפריים. האו"ם צופה כי עד 2050 האוכלוסייה העירונית של העולם תהיה גדולה כמו כל אוכלוסיית העולם בשנת 2002. אולם איך יראו ערי העתיד?
אנשים ממשיכים להימשך לערים בזכות ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והיצירתיות שהן מציעות. ערים גדולות הן יצרניות גדולות יותר מאזורים כפריים, והן המקור לרוב הפטנטים ומפיקות הכנסות גבוהות יותר מההון. חברת המחקר מקינזי מעריכה כי 100 הערים המובילות בעולם יהיו אחראיות ל-35% מצמיחת התוצר העולמי מעתה ועד 2025.
עם זאת, העיור מציב אתגרים. הערים הצומחות בעולם סובלות מבעיות של התאמה לצמיחה ולעיור, נחנקות תחת גודש האוכלוסייה, התחבורה והעוני. בעולם המתפתח, התפשטות הערים עשויה להוביל לרמות של צריכה אישית של משאבים העולות על אלה של העולם המפותח. הערים מעצימות את האיומים העולמיים כמו שינויי האקלים, ביטחון מזון ומים ומחסור במשאבים, אך גם מספקות מסגרת להתמודדות עמם.
גופים ומכוני מחקר שונים, בינהם הפורום הכלכלי העולמי ו-PSFK Labs, בוחנים וממפים את המגמות העיקריות שישפיעו על התפתחות הערים, ולהלן 10 המגמות המובילות, וכיצד ערים מפתחות פתרונות יצירתיים למגוון בעיות.
איל צאום, יועץ לפיתוח עירוני ועיר חכמה, ומומחה למיתוג ערים. עורך הבלוג מיתוג ערים ומדינות
בינוי
מחזירים את התעשייה העירה
הדרישה למרחב בערים משתנה ללא הרף כתוצאה מצמיחה כלכלית והעדפות דמוגרפיות וצרכניות. בעוד אוכלוסיית הערים צומחת מ-4 מיליארד לכמעט 7 מיליארד ב-30 השנים הבאות, העולם יצטרך כמעט להכפיל את תכולת הערים עד 2050. המיקוד צריך יהיה להיות על ייעול השימוש בתשתיות קיימות, מאחר שאין בנמצא הזמן או הכסף ליצירת תשתיות הולמות באופן הקונבנציונלי דרך פתרונות הנדסיים בקנה מידה גדול.
מרכזי ערים נאבקים להתאים את עצמם לטכנולוגיה הכבדה והאינטנסיבית של המאה ה-20 אולם יכולים בקלות רבה יותר לארח תעשיות נקיות, מבוססות ידע, דיגיטליות וקלות של היום. ערים החלו לבחון תוכניות חדשות למרחב שלהן כדי להפיק יותר מפחות: ונקובר הקנדית צמצמה את טביעת הרגל העירונית שלה. גלזגו בסקוטלנד עברה ממדיניות של התרחבות להתרכזות. ניו יורק מייעדת יותר ויותר שטחי אספלט להולכי רגל ושטחים פתוחים. מלבורן באוסטרליה שינתה ייעוד של כבישים ומרחבים אחרים ופיתחה אזורים חדשים של צפיפות מגורים בינונית וגבוהה סביב תחנות הרכבת ורשתות התחבורה הציבורית.
המדיניות של מלבורן עזרה להפחית מסים עירוניים מ-13% ב-1995 לקצת יותר מ-4%, ואם תצליח לעמוד ביעד צמיחת האוכלוסייה של 3.5 מיליון תושבים עד 2050 בתוך גבולות העיר, תצמצם את הצורך במימון תשתיות חדשות ב-440 מיליארד דולר במשך 50 שנה.
באופן זה, מרכזי ערים היסטוריים יוכלו שוב להפוך לאזורים יצרניים, ולארח לא רק את "תעשיית הידע", אלא גם את "המהפכה התעשייתית הרביעית" הצומחת, של הדפסות תלת ממד וייצור דיגיטלי, כשפיתוח טכנולוגי מאפשר דרכים חדשות של ארגון העבודה, תבניות תעסוקה ומקומות לייצור. הבניינים עצמם יהיו מתוכנתים דיגיטלית ויוכלו להשתנות מיידית לשימוש מתיאטרון, חדר כושר, מרכז חברתי או מועדון לילה, ויצמצמו עוד יותר את טביעת הרגל העירונית. במסגרת מגמה זו נכללות גם תופעות נוספות כמו תרבות הפופ אפ, סביבה אלסטית, דיור מודולרי, מיקרו דירות ומרכזי תחבורה רב שימושיים.
11 11 (כביש לינקולן, מיאמי) הוא חניון רב שימושים במיאמי ביץ', פלורידה, שמשמש כאולם חתונות, מרכז טעימות יין, מרכז יוגה ועוד. הוא פותח על ידי אספן האמנות רוברט וונט, והאדריכלים של מוזיאון טייט מודרן לונדון והאיצטדיון האולימפי בייג'ינג 2008, הרצוג ומרון. המבנה הענק, דמוי לופט, כולל תקרות גבוהות במיוחד, שילוב של שירותי חניה ומסחר ושטחים להשכרה, אשר הודות לעובדה שהוא חסר קירות חיצוניים, מציע למבקרים נוף ייחודי של העיר. הפרויקט מציג את הפוטנציאל ליצירת שימושים אזרחיים במרחבים רב שימושיים.
קונספט המגורים MuReRe מוסיף יחידות מיוצרות מראש על גבי מבנים קיימים במטרה להרחיב את היצע הסביבה הבנויה בעיר. הרעיון פותח על ידי האדריכל הארגנטיני אדמו פיידן, והקונספט מכיל מסגרת פלדה קלה יחסית, מהירה להרכבה, וניתנת להתאמה למבנה הבסיס. מרגע שהותקנה, היחידות יכולות לשפר את תשתית המבנה הקיים על ידי איסוף מי גשמים או התקנת פאנלים סולריים. הרעיון מנצל מבנים בעלי גג שטוח הנפוצים מאד בארגנטינה כבסיס לעיצוב, אולם הרעיון המודולרי ניתן להתאמה בכל העולם.
חברת Resource Furniture הצליחה לעצב דירה בת 28 מטר רבוע על ידי שימוש בריהוט משתנה וגמיש. היא מציעה עיצוב החוסך יחידות ריהוט כמו שולחן סלון שהופך לשולחן אוכל לשמונה אנשים. החברה מגדירה מחדש את האפשרויות של חיים עירוניים, עם ריהוט חסכני במקום המשנה את חלל המגורים על פי צורך ושומר על יופי ופונקציונליות במקביל.
מרכז החדשנות בוהאי בבייג'ין תוכנן כמרכז תחבורה רב שימושי ונועד לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית בהיקף חסר תקדים. התכנון זוכה הפרסים של משרד האדריכלים Skidmore, Owings & Merrill משתמש במרכזי תחבורה המקשרים רכבות, אופניים והולכי רגל לפעילויות עירוניות ועסקים כמו גם אל נמלי הים הקרובים, שדות התעופה ואזורים מטרופוליניים שונים. בנוסף, התוכנית קוראת לרשת תחבורה משולבת המאחדת רכבות מהירות עם קווי מטרו, BRT, רכבות קלות וצי מכוניות חשמליות.
תחבורה
תחבורה על פי דרישה
עומסי תנועה, והזיהום הנוצר מהם, מגיעים עם עלויות עצומות בכלכלה ובבריאות הציבור.
מידע דיגיטלי יכול לעזור לנהל את התנועה באופן יעיל יותר. מידע בזמן אמת מאפשר ניטור תשתיות הניידות העירוניות באופן חסר תקדים, ופותח אפשרויות חדשות לניצול טוב יותר של נפח התנועה. דוגמה אחת היא אלגוריתם שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת קליפורניה כדי לנהל תנועה בזמן אמת, לעמוד בדרישות תחבורה ולספק לנוסעים מגוון פתרונות.
השימוש הנפוץ בטלפונים חכמים המריצים יישומים (אפליקציות) בזמן אמת יאפשרו עיצוב של מערכות תחבורה חכמות יותר המבוססות על שיתוף מכוניות רגילות ומיני-ואנים. האיכויות של ניידות אישית על פי דרישה או מוניות יגרמו לכך שהם יחליפו את כלי התחבורה הציבורית שאנחנו מכירים היום. מכוניות אוטונומיות (ללא נהג) מבטיחות להיות בעלות השפעה דרמטית על החיים העירוניים, ולטשטש את ההבחנה בין תחבורה אישית וציבורית. המכונית "שלך" תוכל לקחת אותך לעבודה בבוקר, ואח"כ, במקום לחנות בחניון, להסיע מישהו אחר.
ביוב
האינטרנט של הצנרת
צמיחת האוכלוסייה, איומים אקולוגיים ושינויי האקלים הופכים את הניהול היעיל של משאבי המים לקריטי. ההערכה היא כי עד 2030, הדרישה למים נקיים עשויה לעלות על ההיצע ב-40%. כיום, אובדן המים הממוצע בשל דליפות מוערך ב-25% עד 30%.
חברות כמו TaKaDu, הישראלית מפתחות פתרונות מבוססי ענן לחיבור מערכות צנרת לאינטרנט של הדברים, ומאפשרות ניהול שיטפונות ואיסוף מי גשמים, וכן זיהוי נקודות חולשה או חסימות ברשתות צנרת לפני שהנזק נעשה. בקווינסלנד שבאוסטרליה לדוגמה, חברת Unitywater צמצמה את אובדן המים הישיר במיליארד ליטר בשנה, וחסכה 1.9 מיליון דולר. היא צמצמה את הזמן שלוקח לאתר ולפתור אירועי צנרת בשני שליש, והגדילה את הזמינות בכ-20%.
סנסורים במערכות ביוב, המשתמשים בטכניקות חדשות המפותחות ב-MIT מאפשרים למדענים לנתח בקטריות ווירוסים, לנטר השפעת מדיניות בריאות ולזהות מהר יותר התפרצות של מחלות מזהמות כמו זני שפעת. התראות מוקדמות כאלה יכולות לעזור למנוע מגפות, להציל חיים ולצמצם הוצאות על בריאות.
כלי רכב
הדור הבא של הניידות
שיפור הבטיחות עבור הולכי רגל ותחבורה לא ממונעת מובילה לאימוץ טוב יותר של תחבורה ציבורית, לצמצום עומסי תנועה וזיהום, לבריאות טובה יותר וניידות שהיא מהירה, ודאית יותר ופחות יקרה.
השקעות קטנות לעידוד רכיבה יכולות להביא לתמורה עצומה, עד יחס של 35:1 על פי מחקר ממשלתי בריטי.
פתרונות זולים יחסית כאלה כוללים הפרדת שבילי אופניים, תוכניות שיתוף אופניים, תכנון מחדש של פעולת הרמזורים כדי להתאימם למהירות האופניים, ונטיעת עצים לאורך כבישים להאטת מהירות הנסיעה.
עם ההתפתחות של הסנסורים, מעבדים אופטיים ומוטמעים, זן חדש לחלוטין של פתרונות תחבורה יכולים להתפתח, וכבר מתחיל להיראות.
כך לדוגמה, רכיבה יכולה להפוך פופולרית יותר על ידי חידושים כמו גלגל קופנהגן, תוסף המורכב על אופניים, והופך את הרכיבה לקלה יותר באמצעות דוושה מוגברת הכוללת סוללה שלוכדת אנרגיה בעוד הרוכב בולם או נוסע במדרון.
תאורה
פנס הרחוב: מנטל לנכס
עמודי התאורה הסטנדרטיים יקרים להקמה ולתחזוקה, ובחלק מהמקרים משתמשים בגזים רעילים. בשנים הקרובות, 4 מיליארד נורות בעולם יוחלפו בנורות לד, שאורך חייהן ארוך יותר, והן צורכות פחות אנרגיה.
הדור הבא של תאורת הרחוב מבוססת הלד תשמש כפלטפורמה לטכנולוגיות סנסורים שאוספים מידע על מזג האוויר, זיהום, פעילות ססמית, תנועת התחבורה ואנשים, זיהום אוויר וזיהום רעש, על ידי קישור בין עמודי תאורה חכמים אלה לרשת, ניתן לספק בזמן אמת פתרונות יצירתיים לצרכים שונים באזורים שונים: ביטחון, מקומות חניה פנויים. Sensity היא מערכת כזו שפותחה במשותף על ידי סיסקו והעיר שיקגו. המעבר לטכנולוגיות לד הופך את פנסי הרחוב מ"נכס מת", הצורך אנרגיה וכסף, ל"נכס חי", המייצר הכנסות.
רעיונות נוספים דומים הם "העיר ההגיונית" המביאה מודיעין לתושבי העיר ועוזרת לשפר קבלת החלטות. המגמות כוללות רשת סנסורים לתושבים, חדשות היפר-מקומיות, התראות בזמן אמת, שירותים קרובים, שקיפות מידע ותחבורה חכמה.
אנרגיה
שיתוף חימום, שיתוף קירור
כשלוש חמישיות מפליטות הפחמן הדו חמצני מגיעים מייצור חשמל, חימום ושימוש תעשייתי. בשל פקטורים הכוללים את צמיחת האוכלוסייה, פיתוח כלכלי, עיור ותיעוש, צריכת האנרגיה העולמית צפויה לגדול בכחצי בין 2010 ל-2035.
בתחנות כוח קונבנציונליות, ייצור החשמל מייצר גם חום מבוזבז. ניתן ללכוד חום עודף ומבוזבז זה ולהשתמש בו, וכך להגביר מאוד את יעילות ייצור החשמל. מערכות שונות יכולות להשתמש בחום עודף זה לחימום מבנים או לקירורם, לדוגמה, קירור קומפלקסים של משרדים המאחסנים כמות גדולה של מחשבים. מערכות כאלה כבר נכנסות לשימוש בסקנדינביה, דרום אירופה, דרום קוריאה ויפן.
דור חדש של טכנולוגיות כולל אף את טיהור החמצן הדו פחמני מייצור החשמל וחימום. ניתן להשתמש בפחמן הדו חמצני בתעשייה. טכנולוגיות אלה מציעות גמישות בייצור וצמצום עלויות תפעול.
האתגר המרכזי המערכות כאלה היא ההשקעה הראשונית. תוכנית האב של סידני תצמצם את פליטות הפחמן של העיר ב-3% ואת הוצאות החשמל בממוצע ב-320 אלף דולר לשנה לאורך הפרויקט.
ביטחון ועמידות
עצים נגד אסונות
הפאנל הבינלאומי לשינויי אקלים צופה עלייה באירועי מזג אוויר קיצוניים. הגישה ההנדסית הדומיננטית היתה לבנות חומות, מחיצות, סכרים ושאר ביצורים כדי לצמצם את השפעת סערות העתיד ועליית מי הים. גישה פחות שכיחה היא נטיעת יותר עצים. מחקרים מראים כי הגדלת השטחים הירוקים בעיר ב-10% יכולה לפצות על עליית הטמפרטורות בשל שינוי האקלים. צמחייה עוזרת לחסום קרינת גלים קצרים וגם משחררת מים, מצננת את האוויר ויוצרת מיקרו אקלים נוח יותר. צמרות עצים ומערכות שורשים יכולים גם לצמצם זרימת מי סערות.
במלבורן, אוסטרליה, מכסים כיום עצים 22% משטח העיר, נתון שיצמח ל-40% עד 2040.
היא מעודדת תושבים להתגאות בצמחייה העירונית דרך תוכנית היער האורבני, המקיפה קשר עם יותר מ-70 אלף עצים. כל העצים מסומנים במאגר מידע מרכזי, תושבים יכולים לאמץ עץ, לתת לו שם, לעקוב אחר התפתחותו והשפעתו על הסביבה ולשתף מידע זה דרך רשתות חברתיות. לכל עץ יש כתובת אימייל משלו המאפשר לתושבים לדווח על פגעים או מחלות, ואפילו לכתוב לעץ מכתב אהבה.
נזכיר כי תל אביב הכריזה באחרונה תוכנית מיוחדת לגינון עירוני המתמקד בתכליות המביאות תועלת ולא רק ביופי ונוי.
מזון
האוכל גדל בלב העיר
האו"ם מעריך כי אוכלוסיית העולם תגיע ל-9 מיליארד עד 2050 ורוב 2 המיליארד שיתווספו יחיו בערים. הזנת כל התושבים החדשים הללו תדרוש חשיבה מחדש על מערכות המזון העולמיות, משום שהמערכת הנוכחית בזבזנית להחריד. קרן אלן מקארתור מצאה כי 45% מהירקות הגדלים באירופה מתקלקלים לפני שהם מגיעים לשולחן, בעיקר בשל שרשראות אספקה ארוכות ולא יעילות.
דרך פשוטה לצמצם את הבזבוז היא להעביר את השטחים החקלאיים. גגות הבניינים ואפילו הקירות יכולים לשמש למערכות גידול הידרופוניות לגידול מזון בדיוק היכן שהצרכן צריך אותם. מערכות הידרופוניות מזינות ישירות את השורשים, וגך גם צורכות 10% פחות מים.
חברת Freight Farms משתמשת בקונטיינרים ימיים כחווה חקלאית לכל דבר המופעלת מהטלפון הנייד. חברת Sky Greens משתמשת בפסולת הנוצרת בחוות דגים כדי להפיק דשנים לצמחייה, והופכות מזון דגים לחסה. בתוכנית המקורית של לונדון, שטחים פתוחים סביב העיר נשמרו כ"חגורה ירוקה" לשימור הטבע ולהבטחת ביטחון תזונתי למטרופוליס. הגל החדש של החקלאות העירונית הוא החגורה הירוקה החדשה המזינה את ההמון.
ובינתיים בישראל
עירונית שוטפת
כדי שערי ישראל יתמודדו עם האתגרים האורבניים ויאמצו מיזמים וחדשנות כמו אחיותיהן ברחבי תבל, צריך ללמד את משרד הפנים לדבר את שפת השלטון המקומי
השלטון המקומי מתהלך כיום עם רגל אחת קצרה. רגלו האחת היא התקציב המוניציפלי השגרתי, אשר מנוהל כבעבר על ידי מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, האחראי ומבקר את התקציבים, כוח האדם, והרגולציה במנהל העירוני (באמצעות פקודת העיריות). הרגל השנייה, הקצרה, היא הרגל האסטרטגית, זו שמאפשרת לראש העיר לצעוד קדימה. רגל זו היא מינהל התכנון שישב מאז ומעולם במשרד הפנים והעברתו לאוצר הגבילה את ואף עצרה את התיאום בין שתי הרגליים.
במשרד הפנים אמורים לפיכך שלא לעסוק בתכנון ואסטרטגיה מרחבית בערים. והשאלה איך יצליח המשרד לתקצב פעולות תכנון, ואיך ידונו אנשיו באיזון תקציבי ובחלוקת העושר בין הרשויות המקומיות, בלי להוביל את הסדרי הקרקעות והקניין שלהן.
אחד הצעדים האחרונים שעשה סילבן שלום ביושבו כשר פנים היה לאשר לעיריות שלא לייקר את הארנונה, על סמך בקשתן והוכחה שהעיר יכולה לחסוך בהוצאות השוטפות. הצעד הראשון של השר דרעי היה לאשר הפיכתה של עראבה לעיר. יישוב שבו פחות מ- 25 אלף איש, בדרגה 2 חברתית לפי הלמ"ס וממוצע שכר של פחות מ-5,000 שקל בחודש.
כלל לא בטוח ששתי החלטות אלה יקדמו ערים. הן דומות יותר בסגנונן להחלטות שהמניע שלהן הוא שאיפה לגייס כוח פוליטי. שני המהלכים נראים כמקדמי עצמאות של רשויות, אולם רק בטווח הקצר מאוד, אם בכלל. כבר בעתיד הנראה לעין, רשויות שמוזילות ארנונה, בעיקר אלו שהן חלשות, נידונות לעוני ולתלות בממשלה ובחסדיה.
עד העברת מנהל התכנון לאוצר היו לשלטון המקומי כלים פיננסיים חזקים בדמותן של תוכניות מתאר ובינוי שאפשרו למהלכים כאלו ואחרים להצליח. כעת, משהכלי עבר באופן בלעדי למשרד האוצר, את החלטות שר הפנים, מיישם שר התכנון והבנייה - הוא שר האוצר. לא זו אף זו, לאחרונה, התעורר הצעות להעלות את הארנונה ברשויות הגדולות והחזקות על מנת לממן פעולות בערים קטנות ופריפריאליות. תופעה זו תחליש את החזקים אך תהפוך את הרשויות החלשות (כולל זו החדשה) לתלויות עוד יותר באבא העשיר שהוא גם אח גדול בעת הצורך, מגבעת הממשלה בירושלים.
מהפכה במשרד הפנים
משבר זה קורא למהפכה. מהפכה שצריכה להתחיל במקום שבו נרקחות הפתעות רגולטוריות הנוחתות על הרשויות המקומיות ומקשות עליהן. דוגמאות להפתעות כאלה, לא חסרות: תקנות הנגישות המכבידות מאוד על קופות הרשויות, הסדרת מבני הפל-קל שאחריותה הוטלה על הרשויות לבדן, ייקור היטלי הטמנת הפסולת ב-25%, והרפורמה בתכנון ובנייה שאמנם מכילה הטבות פיננסיות אבל כרוכה במשאבים ארגוניים עצומים. דוגמא חריפה נוספת היא כמובן תמ"א 38. בהעדר היטלי השבחה לעירייה למימון העלויות לחידוש תשתיות בסביבות המבנה שהכפיל עצמו, נותרה תמ"א 38 כמאיץ ערך לנדל"ן הפרטי ופוטנציאל לכאוס מקומי.
כל המקרים האלה מערערים את האמון בין ראשי הרשויות לבין משרדי הממשלה, המעיב על האמון בין תושבי הרשויות לראשיהן. האחרונים קמים בוקר אחד ומגלים שאמש הוחלט על רגולציה הנוטלת מתקציבם, ונאלצים לבטל תכניות שהבטיחו לתושבים, בשל התאדות מקורות המימון.
המהפכה ששר הפנים החדש-ישן צריך לקדם היא ללמד את משרדו לדבר "עירוניתית". שפת השלטון המקומי, היא שפה לכל דבר, ראש עיר ומנכ"ל עירייה הם מקצועות, ולא חלטורה בדרך לכנסת או למגזר הפרטי. על השר להכניס למשרדו בתפקיד הכי בכיר שניתן, אדם שהיה בעברו הלא רחוק ראש עיר או מנכ"ל עירייה מוצלח של עיר בינונית ומעלה. הידע, ההבנה והאינטואיציות של אדם כזה יתרמו לאמון בין השלטון המקומי והמרכזי ("הוא משלנו"), וגם יאפשרו לשלטון המרכזי להבין את הצרכים והמגבלות של הרשויות.
*** הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים, לשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים ומנכ"ל SUITS אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה
כתבות
ני"ע
