מינהל התכנון מתחייב ל"שינוי סדרי עולם" כבר מאפריל הקרוב

"חלק מהרפורמה כבר יצא לדרך באוגוסט, אבל המהפכה הגדולה תתחיל בחודש אפריל, ותצבור תאוצה בנובמבר", כך מבטיחה סגנית מנהלת מינהל התכנון במשרד האוצר, שירה ברנד, בראיון ל"גלובס".

"המשבר בדיור נובע כמובן מהיצע וביקוש, תחום שבו מטפל מינהל התכנון, אך גם אחרי שכבר יש תוכניות מאושרות, יש חסם של לוחות זמנים וביורוקרטיה בכל הנוגע להיתרי בנייה, ובזה מטפלים גורמי הרישוי".

לדברי ברנד לא מעט חסמים מאוד משמעותיים כיום בתחום הרישוי עומדים לעבור מהפכה בחודש אפריל, כתוצאה מהרפורמה. "החסם הראשון הוא חוסר שקיפות", מסבירה ברנד. "מבקשי ההיתר נמצאים באפלה. החל מיזם שבונה מגדל ועד לאזרח שמבקש היתר לחדר על הגג. האזרח ודאי לא יודע אילו אישורים רוצים ממנו, וגם אנשי המקצוע עצמם, אדריכל או מהנדס, יודעים שאם יבקשו את אותו היתר לאותה תוכנית בשתי ערים שונות, הם יקבלו דרישות שונות לגמרי".

החסם השני והכאוב הוא לוחות הזמנים. "צריך לומר את האמת", אומרת ברנד, "לאף אחד בתהליך אין לוח זמנים. החוק קובע 3 חודשים לקבלת החלטה וזהו, אין סנקציות למעט שאחרי 3 חודשים מבקש ההיתר יכול ללכת לוועדת ערר, אבל גם ועדות הערר לוקחות את הזמן. החסם השלישי הוא התשלומים, מבקש ההיתר לא יודע עד רגע התשלום כמה יידרש לשלם".

ברנד מסבירה כי המהפכה ברישוי היא מהלך אסטרטגי גדול ורוחבי שמטפל במערכת כולה - גם בוועדות המקומיות, גם באזרח וגם במכוני בקרה, שיתחילו לפעול בחודש נובמבר. "צריך להתרגל למקצוע חדש בישראל - בקרים. יש 200 בקרים בסך הכל היום וצריך הרבה יותר. בשלב הראשון יטפלו בבקשות להיתרים הנוגעים רק לבנייה חדשה למגורים בבניינים עד 29 מטר גובה.

"בדקנו את המצב בוועדות המקומיות כדי לבחון אם יש להן אמצעים לעמוד במינימום הנדרש, ותיקצבנו 100 ועדות מקומיות מתוך 126, הרבה במגזר הערבי וגם בערים לא קטנות כמו אשקלון ובאר שבע, שבהן נדרשה תוספת משאבים כדי שהדברים יעבדו".

בלי שיצוצו דרישות חדשות

אז מה עושה הרפורמה ברישוי? ברנד מסבירה כי לגבי חסם הוודאות, מתוכנן שינוי מהותי של שמים וארץ ממה שהיה עד היום. "החל מחודש אפריל כל בקשה למידע לגבי קבלת היתר, תהיה מהלך מחייב", היא מסבירה. "המידע שיימסר מהוועדה המקומית יהיה מידע מפורט ומחייב. במילים אחרות, מסירת המידע תהיה הסכם בין ועדה מקומית לבין עורך בקשה, והמידע שיימסר ייחייב את מי שמסר, אבל משני הכיוונים. כלומר גם עורך הבקשה צריך לדעת שאם אינו עומד במה שנמסר במידע, הוא חוזר אחורה. השינוי המשמעותי הוא שאם מבקש היתר עמד בכל הדרישות שנמסרו במידע, חייבים להעביר אותו לשלב הבא, ואין לחזור אחורה. בעצם, ועדה מקומית שלא תמסור מידע, תפסיד כי לא תוכל ליישם הנחיות שחשובות לה וכדומה.

"בשלב הבא כשנשלחת בקשה לקבלת היתר, היא נשלחת אוטומטית על ידי מערכת חכמה לכל הגורמים שנוגעים לתוכנית. אם זה פקיד היערות, משרד הביטחון, רשות שדות התעופה או רשות העתיקות. לכל אחד מהגורמים יש 30 יום להעביר את הדרישות שלו, והן נרשמות במערכת, וזהו. פקיד היערות, למשל, לא יוכל לבוא אחרי חודש ולומר שיש לו דרישות אם לא העביר את אותן במשך אותם 30 הימים. המערכת יודעת בכל נקודה בארץ שיש בה תוכנית, מי הגורמים שצריכים לאשר בקשה להיתר. היא יודעת אם התוכנית סמוכה למסלול טיסה, לקרן של משרד הביטחון או לעצים".

הוודאות שעליה מדברת ברנד, צפויה למנוע מצב של הגשת עתירות שצצות בגלל דרישות חדשות של גופים שונים, שלא ידעו שהוגשה בקשה להיתר. "אם דרישה לא תופיע בשלב המידע לא יוכלו גם לדרוש אותה בעתיד, אלא אם היא קיימת בחוק", אומרת ברנד. "אין דבר כזה שחברת מקורות תבוא רגע לפני שניתן ההיתר ותגיד ליזם שהוא בונה על צינור שלה, אם הם לא אמרו את זה בשלב המידע".

- עד כמה עומדים סדרי העולם שהכירו מבקשי ההיתר להתהפך בשנה הקרובה?

"מאוד. עד היום 100% מהבקשות להיתר מקבלות החלטה 'לאשר בתנאים', ואחד התנאים הוא 'בתיאום עם מהנדס העיר'. לדבר הזה אנחנו שמים סוף והופכים את הסדר.

"קודם תקבל רשימת דרישות עוד בשלב המידע, ואז תאושר הנפקת ההיתר, ולא הפוך כמו היום. לא יהיה עוד מצב שיזם עובר ועדה, רץ בין גופים שונים לקבל אישור, ואז כשמאשרים לו את הבקשה בתנאי לתיאום עם מהנדס העיר פתאום למהנדס העיר לא נראה שהחלונות בבניין המתוכנן הם מרובעים ולא עגולים. במצב החדש, אם בשלב המידע לא יהיה כתוב תנאי שכל החלונות צריכים להיות עגולים, אף גורם לא יוכל לדרוש את התנאי הזה.

4 גורמים מסונכרנים

"מדובר בוודאות שהיום אינה קיימת, והיתרי בנייה מתעכבים בגלל דרישות שצצות רגע לפני קבלת היתר. נכון שיכול להיות שקבלן יקבל בשלב המידע חוברת של 80 עמודים, אבל הוא יידע את הדברים מראש ולא ברגע האחרון אחרי ששיגעו אותו כבר 3 שנים. המידע שנמסר תקף לשנתיים ויכול להשתנות אם למשל רחוב מתחרד ואופי הבנייה משתנה אז ההנחיות יכולות להשתנות.

"כשיגיע הדיון ליזם יהיו כבר כל האישורים. בכל מקרה אחרי החלטת הוועדה בכל מקרה מבקש ההיתר יידרש להגיע למכון בקרה, שם ישבו בשולחן אחד תמיד, לא משנה באיזה תוכנית, 4 גורמים: כיבוי אש, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. עצם זה שהארבעה נמצאים יחד כדי לתת את האישור הסופי, מונע מצב שקורה היום שגורם אחד מטיל דרישה שסותרת דרישה של גורם אחר. יהיה סנכרון ביניהם. ועדיין אין לאף אחד מהגורמים במכון הבקרה אפשרות לחזור אחורה, כלומר, להעמיד דרישה שלא היתה קודם. בשביל זה כולם מחוייבים בשלב מסירת המידע".

"בעצם כדי שהמערכת הזאת תעבוד באפריל, כל משרדי הממשלה צריכים להעביר אלינו את הדרישות שלהם לגבי כל מקום ומקום בארץ. העבודה היום היא קשה אבל ברגע שהרפורמה תצא לדרך, הדברים יהיו הרבה יותר קלים ומהירים".

- מה לגבי לוחות הזמנים?

"מסירת מידע לבקשה צריכה להתקבל תוך 30 ימי עבודה. נכון שאין תחליף לשיחה אישית, חשוב להבין שלא מבטלים את קבלת הקהל, אבל חוסכים המון זמן והמבקש יודע איפה הבקשה שלו עומדת בכל רגע נתון. לא יוכלו למרוח אותו. הוא יודע כמה זמן יש להם לתת לו תשובה. לכן גם הצורך במאעכרים מתבטל. גם הבדיקה במכון הבקרה צריכה לעמוד בלוח זמנים של 30 יום, ואם הכל תקין המבקש צריך להיות עם היתר ביד בתוך 15 יום. רשות רישוי (מהנדס ויו"ר וועדה מקומית) שלא תעמוד בלוח זמנים תקבל פחות אגרות. אבלאזרח שלא יעמוד בזמנים ייאלץ להתחיל את התהליך מההתחלה. כלומר הסנקציות חלות על שני הצדדים.

"לגבי חסם התשלומים, החוק אומר שהיום שבו חזרת ממכון הוא היום האחרון שניתן לשלוח לך דרישת תשלום. אם לא שלחו, זו בעיה של הוועדה המקומית והיא חייבת לתת את היתר הבנייה ולדרוש את התשלום אחר כך, אבל בשום פנים ואופן לא לסרב להנפיק היתר. אגב, אין יותר דבר כזה טופס 4 (אכלוס) וטופס 2 (תחילת עבודה), יש רק תעודת גמר".

"שאנשים ילמדו את העבודה"

- אז כמה זמן יעבור מעכשיו עד שנקבל היתר?

"מי שיעמוד בלוחות זמנים, יוכל לקבל היתר בנייה 90 יום מהרגע שהגיש את הבקשה, דבר שלוקח היום בין שנה לשלוש.

"אבל השינוי צריך לקרות גם בצד השני, כלומר בכל מי שמבקש היתר בנייה, קבלן, אדריכל או אזרח שבונה חדר על הגג, שיעמוד במה שדורשת התב"ע. היום למשל יש ויכוחים שחוזרים על עצמם לגבי נושאים כמו חישוב שטחים. לא ברור אם שטחים מסוימים בתב"ע נחשבים שטח עיקרי או שטח שירות. במידע שתקבל, יגידו לך בדיוק.

"הרבה אנשים עוברים ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כי אנשים חושבים שצריך לקבל את האישור שלהם להיתר בנייה, למרות שכלל לא צריך. הפקיד ברמ"י שכבר הגיעו עד אליו עדיין יסתכל ויבחן את הבקשה למרות שהוא כלל לא נדרש. אנשים לא יודעים ש-90% מהבנייה הרוויה והמהוונת לא צריכים בכלל לעבור ברמ"י. במידע יהיה מצוין במפורש אם יש צורך באישור רמ"י או לא.

"בכל שנה מוגשות 70 אלף בקשות למידע, מתוכן 50 אלף בקשות להיתר. התהליך הזה יקצר הליכים אבל כדי שהדברים יעבדו כמו שצריך, חשוב שכל אנשי המקצוע ילמדו את העבודה כמו שצריך. הדרכנו בתקופה האחרונה 2,200 עורכי בקשות, שהם אדריכלים מהשוק הפרטי, אבל אנחנו מצפים שיגיעו אלינו יותר. ההדרכות ניתנות בחינם באזורים שונים בארץ. מי שלא יכיר את המערכת החדשה לא יהיה רלוונטי. העברנו 300 מיליון שקל לוועדות מקומיות לצורך הצטיידות במחשוב, ולסריקת כל הארכיב. כל ההיתרים יהיו באינטרנט. נתנו גם סיוע בכוח אדם והכשרנו 75 מידענים חדשים".