בסוף השבוע דחפה עיריית תל-אביב מהלך לעידוד העסקים בתוואי עבודות הרכבת. האירוע נחל כישלון חרוץ, ואולי טוב שכך, כי הצלחה הייתה עלולה לגרום נזק יותר מתועלת. האטרקציה הייתה הפעלות לילדים, כך קיוו בעירייה למשוך קהל שישוטט, יקנה ויכיר עסקים באזור המוכה.
את האירוע ערכו במפלס עליון של חניון ליד תחנת אלנבי, במפגש רחובות הרכבת ויהודה הלוי. המשתתפים הגיעו במכונית, החנו במפלס הפעילות, וכשיצאו, נסעו משם בלי שאפילו עברו ליד החנויות. טוב שמעטים הגיעו, אחרת היה נוצר פקק צופרני, חוויה מעצבנת לנהגים והפרעה למסחר וליושבי בתי הקפה שסביב.
מסחר ניזון מהולכי רגל. זה הגורם לזינוק במחירי נדל"ן מסחרי במרכזי ערים בעולם שנסגרו לתנועת כלי רכב. לא צריך לנסוע לחו"ל, דמיינו סביבת מסחר מוכרת - קניון.
תחנת אלנבי ממוקמת ליד רחובות גדולים עמוסים בהולכי רגל (אלנבי ורוטשילד). ביניהם ולצידה רחובות קטנים עם חנויות קטנות ומסחר מגוון, ממש קניון פתוח. אבל התחושה בשטח היא שבגלל העבודות אי אפשר לשוטט ולהגיע אליהן. הרושם מוטעה: הולכי רגל יכולים לעבור, יש גם מדרכות רחבות, אבל השילוט ברחוב הוא למכוניות והוא יוצר מחסום פסיכולוגי, בעיקר תמרורי "ללא מוצא" ו"אין כניסה". תמרור עליז: "אזור להולכי רגל ואופניים", הוא מסר מזמין בהרבה.
גם אטרקציה יש בשטח, גדולה ומתמשכת - העבודות עצמן. אין ילד שלא יסחוב הורים להסתכל במערבל בטון מסתובב, במחפרון, אפילו לבור הגדול יש כוח משיכה רב פעמי. ההורים מצידם, שיגיעו ברגל, ישתו קפה, יעצרו במאפייה ויקנו עוגיות הביתה, ייזכרו שנגמרו סבון, שמפו ותה, יקנו אותם בחנויות הקוסמטיקה ובמכולות, וביום אחר יחזרו לקנות ספר, שמלה או תיק, שקרצו מחלון הראווה בבוטיק.
כיום האטרקציה מוסתרת בקירות אטומים, לא נעים ללכת לידם, ובחושך מפחיד. לו הקיפה את העבודות גדר שקופה מפרספקס (כמו בבניין המשתפץ ברוטשילד פינת רמח"ל), היינו מקבלים את ההצגה הכי טובה בעיר, אתר בילוי גם לתיירים. במנהטן עשו כך, כשבנו את אתר הזיכרון של "אסון התאומים".
מהלך נועז לראש עיר אמיץ
לא בכל דבר שולטת העירייה, התמרור רובו בסמכות משרד התחבורה, וגידור זה נת"ע, ולה די נוח שזעם העסקים מוסט ממנה לראש העיר, רון חולדאי. שקיפות היא חשיפה, ונת"ע לא צריכה משקיפים שיטרידו ויתעקשו לברר, "מדוע לא מתקדמים".
חולדאי מצידו יכול להיות להפגין אומץ ולנקוט מהלך נועז: להפוך את גן החשמל, לכיכר העיר הזמנית. יש מרתון בסוף החודש? שיחלקו את הערכות לרצים בגן החשמל במקום בכיכר רבין. פורים מתקרב? תן ליזם לארגן בגן יריד תחפושות. פסח בא? פתח בו שוק למאכלי החג בגינה (ותרומת חמץ לגרים שמצטופפים בשכונת נווה שאנן הסמוכה). עצרת יום השואה - שם, גם יום הזיכרון, מופע עצמאות, דוכני שבוע הספר, ושוק גבינות בשבועות.
גן החשמל והרחובות שסביבו נגישים מאוד, למי שאינו מתעקש להגיע במכונית. קל לבוא באופניים וברגל, כאמור, אבל גם עשרות קווי אוטובוסים מכל כנפות גוש דן עוצרים מטרים ספורים ממנו, וכן האוטובוסים הבינעירונים מצפון הארץ.
יהפוך גן החשמל, למרכז העניינים החדש. הוא, ולא כיכר רבין. העסקים באבן גבירול לא זקוקים לעזרת העירייה בהבאת קהל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
