ה-OECD: ישראל בולטת לרעה בזינוק מחירי הדירות, במזון ובעוני

אי-השוויון, העוני הגבוה והפערים בהכנסות, לצד הירידה הצפויה בפריון העבודה - הם האתגרים המרכזיים שבפני כלכלת ישראל בשנים הקרובות. כך קובע ארגון המדינות המפותחות (OECD) בדוח מיוחד על הכלכלה הישראלית. מדובר בסקירה המתפרסמת אחת לשנתיים ומנתחת את מצבו של המשק, חוזקותיו, חולשותיו ואתגריו העיקריים לשנים הקרובות.

ישראל בולטת לרעה בנתונים ההשוואתיים בתחומי העוני, רמת החינוך הגרועה (בעיקר בקרב חרדים וערבים), ההשקעה הממשלתית המועטה בתקציבים חברתיים, הזינוק במחירי הנדל"ן (מקום ראשון), מחירי המזון הגבוהים, התחרות המועטה, הרגולציה המכבידה, חסמי הסחר ואיכות הסביבה.

זינוק מחירי הדירות בישראל - ביחס לארה"ב, אירופה ושאר מדינות ה-OECD

 הזינוק במחירי הדירות בישראל

המשק הישראלי מפגין עוצמה יחסית בתחום התעסוקה ומערכת הבריאות, בעוד שהצמרת המדינית זוכה לתשבחות על מדיניות כלכלית אחראית וזהירה שהביאה להורדת יחס החוב והיקף תשלומי הריבית יותר מבכל מדינת OECD אחרת - אך מצד שני גובה מחיר הולך וגובר על השקעות הממשלה בצמצום פערים ובחברה הישראלית.

"ישראל מאופיינת בשיעור עוני גבוה ופערים גדולים בתחומים חומריים ולא חומריים כאחד", כותבים כלכלני ה-OECD. "העוני גבוה במיוחד בקרב קשישים, כתוצאה מכך שרובד הפנסיה הבסיסי (קצבאות הזקנה) נמוכות. שיעורי התעסוקה לגברים חרדים ונשים ערביות נותרו נמוכות, והמשך העלייה במחירי הנדל"ן מכבידה את הנטל גם על מעמד הביניים". רמות מחירים גבוהות כתוצאה מתחרות מועטה, בעיקר בתחום המזון, מהווים בעיית יוקר מחייה המכבידה בעיקר על קבוצות מרקע סוציו-אקונומי נמוך".

בפרק המאקרו כלכלי מציין ה-OECD כי נטל המס בישראל נמוך, אך גם ההוצאה האזרחית והחלוקה מחדש של העושר - נמוכים. כך למשל בתקציב החינוך ההשקעה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, ותשתיות בלתי מפותחות, בעיקר בתחום התחבורה, פוגעות בתחרותיות של הסקטור העסקי. הדוח מותח ביקורת על מגבלת ההוצאה התקציבית ומזהיר כי אם זו לא תשונה תמשיך ההוצאה האזרחית של הממשלה להצטמק ולא תאפשר לממשלה להשקיע ביוזמות חברתיות חשובות.

יוקר המחייה

יוקר המחייה בישראל גבוה ב-20% מספרד ו-30% מדרום קוריאה, שתי מדינות בעלות תוצר לנפש דומה לזה של ישראל. לדעת כלכלני ה-OECD, נתונים אלה הם תוצאה של "חוסר תחרות, יעילות נמוכה של ענפים מוגנים שמוגנים במידה רבה מפני ייבוא". הבעיה חריפה במיוחד במחירי המזון, והיו אלה מחירי המזון הגבוהים שהביאו לפרוץ מחאת האוהלים ב-2011, מזכירים הכלכלנים.

הדוח קובע כי ממשלת ישראל איננה תומכת בחקלאים באמצעות סובסידיות אלא בדרכים עקיפות כמו מכסות ייצור ומכסי מגן גבוהים - המכס על מוצרי חלב מיובאים למשל עולה על 100%. "80% ממחירו הסופי של המוצר החקלאי נתון להשפעת מדיניות ממשלתית לעומת 25% בלבד בארה"ב ובאיחוד האירופי", כותבים מחברי הדוח ומעריכים כי "התמיכה הממשלתית בחקלאות מועמסת ברובה על הצרכנים ומביאה לייקור המוצרים ב-7% בממוצע, כאשר במוצרים מוגנים רבים כמו חלב או בשר בקר, המחירים בישראל גבוהים ב-37% עד 73% ממחיריהם מחוץ לישראל".

בהקשר זה מקדיש ה-OECD פרק נרחב בדוח לרשות להגבלים עסקיים. כלכלני הארגון מציינים כי הרשות נתפסת כגוף חלש יחסית למרות שהסמכויות המוקנות לה בחוק הן מהרחבות ביותר בעולם. בדוח נמתחת ביקורת על-כך שהענישה בגין עבירות על חוקי ההגבלים מתמקדת בתחום הפלילי ומזניחה את התחום הכספי: הקנס המרבי עומד על סכום נמוך יחסית של 2.26 מיליון שקל.

"למרות שהעונש המרבי הקבוע בחוק עומד על חמש שנות מאסר", מציינים עורכי הדוח, "בפועל בתי המשפט מעולם לא גזרו יותר מתשעה חודשי מאסר על מי שהורשע בעבירות על חוקי ההגבלים. אם הקנסות המרביים יוגדלו משמעותית ייתכן שהשופטים יגלו פחות הססנות להטיל עונשים חמורים ומרתיעים".

על-רקע עקיפת הממונה על ההגבלים לאחרונה במסגרת החתימה מתווה הגז, קובע ה-OECD כי "נראה שעצמאותה של הרשות להגבלים עסקיים מוגנת היטב והתערבות הממשלה מוגבלת לנסיבות חריגות", אך מציין כי אם יש מקום לשיפורים זה בהגברת השקיפות של מדיניות הרשות.

באשר לחברות הממשלתיות מציין ה-OECD כי "הדומיננטיות וחוסר היעילות של החברות הממשלתיות ממשיכים לפגוע בכלכלה הישראלית. היקף הפעילות של החברות גדול בהרבה מהמקובל. הן פועלות באזורים שמוגנים מתחרות ובסביבה שמעודדת מינויים פוליטיים ולא מעודדת התייעלות. הדוח קובע כי בחלק מהחברות יש אבטלה סמויה וחלקן מספקות שירות גרוע.

הדוח מציין במיוחד את דואר ישראל כגוף בעל "שעות פתיחה מוגבלות, זמני המתנה חריגים בסניפים ולקוחות שאינם מקבלים שירות". הדוח מציין שחובות חברת החשמל הגיעו ל-7% מהתוצר ב-2013 ושחובות רכבת ישראל היו גבוהים פי 13 מההכנסה השנתית של החברה. בהקשר זה מציין הדוח לחיוב את מהלכיו של מנהל רשות החברות אורי יוגב - הקמת נבחרת הדירקטורים במטרה לחסום מינויים פוליטיים ותכנית הנפקת מניות המיעוט בחברות הממשלתיות.

"אלה שינויים חיוביים אך הם צריכים להיות חלק מרפורמה רחבה יותר כדי לספק תוצאות מיטביות. יש מקום להפרטות בסקטורים שמתאימים לכך ויש לפעול להעלאת המקצועיות הניהול של החברות ולהפחתת ההתערבות הממשלתית".

נושא שזוכה לביקורת ה-OECD הוא מדיניות הרכש הממשלתית. הדוח מצביעה על בעיה מהותית שזוכה לתשומת לב ציבורית מועטה - רק 20% עד 30% מהמרכזים שמפרסמת הממשלה הם מכרזים פתוחים - כל היתר הם מכרזים סגורים המתנהלים בין מספר ספקים שנבחרו מראש או רכישות בפטור ממכרז. "רק 10% עד 15% מהרכש הממשלתי מנוהל בהליכים מתקדמים. הרחבת ההליכים עשויה להפחית עלויות רכש לממשלה בשיעור של 12% עד 40%". 

נקודה נוספת היא מגבלות המוטלות על ייבוא סחורות ושירותים בענפים כמו סחר ימי ואווירי, הנדסה מחשוב, שירותי דואר, טלקומוניקציה ושירותים משפטיים. ישראל מטילה מגבלות מחמירות יותר מהמקובל ב-14 מתוך 18 ענפים שנבדקו - קובע הדוח - מה שמעניק לה את התואר המפוקפק של המדינה המגבילה ביותר. "המגבלות האלה הן חסם כניסה בפני עובדים זרים וחברות שירותים זרות" קובע הדוח.

הדוח מציין כי בתחום הבנקאות בישראל יש מקום להכנסת לתחרות נוספת, בעיקר מצד גופי אשראי חוץ בנקאיים.

מאקרו

דוח ה-OECD מותח ביקורת מפתיעה על המדיניות התקציבית המרוסנת של הממשלה בשנים האחרונות ועל התעקשותה לצמצם את הוצאותיה, ומציין כי לצד השיפור הניכר שהשיגה בהורדת רמת החוב הממשלתי גורם המשך המדיניות הזו למצב של אי השקעה מספקת בפיתוח תשתיות, בחינוך ברווחה, כאשר הוצאות הביטחון והריבית דוחקות ומצמצמות את ההוצאה החברתית לרמה נמוכה מדי. לדוגמה, אי פיתוח תשתיות הסעת המונים גורמות למשק נזק רב כתוצאה מהפקקים המוערך בכ-1.5% תוצר לשנה.

מחברי הדוח משבחים את ההנהגה הכלכלית של ישראל על "מדיניות מוניטרית, כלכלית ותקציבית זהירה" שהודות לה נהנית ישראל מקצב בעשור האחרון מקצב צמיחה מהיר יותר מממוצע ה-OECD ומהירידה החדה ביותר ביחס החוב לתוצר מכל מדינות ה-OECD.

אבל תהליך הקונסולידציה או התכווצות התקציבית של ישראל היה בעל השלכות לא רק על רמת החוב של הממשלה - גם הכנסות המדינה ממיסים והוצאות הממשלה בתחומים הציבוריים ירדו בחדות. במלים אחרות תפקידה של הממשלה במשק הצטמצם באופן דרמטי, לטוב ולרע. "אם ב-2007 הכנסות המדינה והוצאותיה היו גבוהות במקצת מהממוצע ב-OECD, הרי שכיום הן נמוכות מידה ניכרת מהממוצע" קובע הדוח.

עם זאת הדוח מציין כי ממשלת ישראל הוציאה מעבר לתכנון במסגרת מימוש ההסכמים הקואליציונים "הרשויות בישראל נתקלות בקושי הולך וגובר בשימוש בקיצוצים תקציביים כדי להתקדם לעבר יעדי הגירעון והחוב שהציבו לעצמן" ומזהיר כי הלחצים הגוברים להגדיל את התקציב מבלי לשבור את הכללים הפיסקליים מעודדים חשבונאות יצירתית ואומדני הכנסות אופטימיים מדי. לכן, במקום להמשיך ולקצץ בהוצאה האזרחית המצומקת ממליצים עורכי הדוח לממשלה לפעול בדרך של הגדלת הכנסות.

הם מכירים בכך שהדרך של העלאת מיסים "הוכחה כבעייתית פוליטית" וממליצים על דרכים אלטרנטיביות כמו מיסוי ירוק, העמקת הגבייה וביטול פטורים ממס כמו הפטור ממעמ על פירות וירקות (הדוח ממליץ להמיר אותו בהרחבת מס ההכנסה השלילי) והפטור ממס לרכישת כלי רכב על-ידי חברות (שישיג גם מטרה סביבתית ראויה).

הדוח מותח ביקורת מסוימת על החלטתו של שר האוצר משה כחלון להפחית את המע"מ באחוז ואת מס החברות באחוז וחצי - בעקבות הגידול בהכנסות ממיסים. וקובע כי ככלל אין זו התנהלות זהירה להשתמש בהפתעה לטובה בגביית המיסים לצורך הורדת מיסים.

"שיפור הפריון של העובד הישראלי יהפוך לאתגר מפתח בפני קובעי המדיניות בישראל", קובע ה-OECD. כלכלני הארגון מציינים כי פערי ההכנסות בין ישראל למדינות ה-OECD האחרות הצטמצמו בשנים האחרונות בעיקר הודות לגידול בשיעור ההשתתפות בעבודה, אבל באופן פרדוכסלי, רמת הפריון בישראל נותרה נמוכה למרות שישראל בעלת תדמית של מדינה חדשנית. מעבר להשקעה בחינוך ובהכשרות לאוכלוסיות מוחלשות ישראל חייבת להשקיע בתשתיות תחבורה ובקידום התחרותיות של תעשיות שתוצרתן מיועדת לשוק המקומי.

הבנקים בישראל: "לא יעילים"

דוח ה-OECD קובע, כי הבנקים הישראלים אינם יעילים ויש להאיץ את יישום ההמלצות לעידוד התחרות בענף. בין היתר ממליצים מחברי הדוח לממשלה להשתמש בתשתיות בנק הדואר וסניפי הדואר, כדי לעודד תחרות בין הבנקים. "יש לאפשר למוסדות פיננסיים לא בנקאיים גישה לרשת הסניפים הנרחבת (של בנק הדואר - ע"ב) כדי להציע אשראי.  

לפי מחברי הדוח, "סקטור הבנקאות (בישראל) נותר חזק ויציב למרות תנודתיות רבה בסביבה הגלובלית, אבל יש הוא סובל ממבנה אוליגופולי, כששני הבנקים הגדולים (לאומי והפועלים) שולטים ב-57% מהשוק. הבנקים הישראלים יעילים פחות מהממוצע ב-OECD, יש להם הוצאות תפעול גבוהות והם מאמצים באיטיות רבה טכנולוגיות חדשות כמו בנקאות אינטרנטית".

הדוח מציין שכדי לחזק את התחרות הרשויות יצאו ברפורמה, המבוססת על המלצות ועדה ציבורית (וועדת זקן). "יישום ההמלצות הניב תוצאות ראשוניות חיוביות כמו הפחתה ניכרת בעמלות שמשלמים לקוחות הבנקים", כותבים מחברי הדוח. "יש להאיץ את יישומן של ההמלצות האחרות כמו למשל להסיר חסמי כניסה באמצעות הקמת מאגר נתוני אשראי, שיקל על מתחרים חדשים להציע אשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים בתנאים תחרותיים לבנקים הגדולים. צעדים נוספים הנשקלים על-ידי ועדת שטרום כמו ביטוח פיקדונות יחזקו את הבנקים הקטנים ויעודדו כניסת גופים מוסדיים וגופי אשראי לא בנקאיים לשוק האשראי של משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים".

מתווה הגז: "צעד מבורך"

"הכנסת שיפורים במשק הגז שנשלט על-ידי מונופול פרטי נתקלה בקשיים רבים, אבל הצעדים שבהם נקטה ממשלת ישראל צפויים להתגבר עליהם". כך נטען בפרק הדוח המוקדש למשק הגז בישראל. מחברי הדוח כותבים: "קשיים אלה גרמו לשר הכלכלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים לאור החשיבות הגיאו-פוליטית של פיתוח מאגרים קיימים והבטחת חוזי ייצוא עם מדינות שכנות, אבל גם בגלל שהיה מרחב תמרון צר לקידום התחרות בטווח הקצר, בין היתר בגלל מגבלות תשתית וצנרת. בהינתן האילוצים האלה, הצעדים המתוכננים על-ידי הרשויות (מתווה הגז - ע"ב) נועדו למנוע עיכובים בלתי רצויים בפיתוח מאגר הגז הגדול ביותר. הם יביאו לרגולציה ולהפחתה של מחיר הגז בשוק המקומי, יאפשרו את התחברותם של מפעלים למקור אנרגיה זול ונקי ויעודדו כניסה הדרגתית של מתחרים. מדובר בצעדים מבורכים. כדי להבטיח שתיווצר תחרות אמיתית על המדינה להבטיח שהמגבלות על המחירים יהיו זמניות ושהתשתיות יפותחו.    

מחברי הדוח כותבים גם על מצבה הפיננסי של חברת החשמל: "חברת החשמל חלשה מבחינה פיננסית והיקף החוב שלה הגיע ל-7% מהתוצר ב-2013, או פי 2.5 מההכנסות השנתיות שלה. בנוסף, היא מתמודדת עם כניסה הדרגתית אך בלתי נמנעת של יצרני חשמל פרטיים ויצרני חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. רפורמה בחברת החשמל צריכה להגביר את שקיפות הניהול של החברה וליצור מבנה של חברת אחזקות עם הפרדה בין ייצור החשמל להולכה ולחלוקה. חשוב גם לשמור על עצמאות הרגולטור ולהגדיר טוב יותר את תפקידיו".  

(בתמונה: רה"מ נתניהו ומזכיר ה-OECD, אנחל גורייה, מציגים את הדוח על ישראל היום בישיבת הממשלה) 

■ נתניהו, כחלון ושטייניץ מתפארים בממצאי דוח ה-OECD