צו פירוק לקבוצת רוביקון-קלע: שופט מחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הורההיום (א') על מינויו של עו"ד ארז חבר למנהל המיוחד של החברות רוביקון וקרן קלע של אמיר ברמלי, עד לאישור מינויו של חבר למפרק קבוע באסיפת הנושים שתכונס בקרוב. עו"ד חבר שימש עד כה כמפרק זמני של החברות.
בהחלטה היום ציין השופט כי "המפרק הזמני ניסה לעניין מציעים (ברכישת הפעילות של הקבוצה או חלקה - ג'מ'), אך הדבר לא צלח עד כה. היקף החובות של כלל החברות עולה על סך של 300 מיליון שקל, כמפורט בין היתר בדוח המפרק.
"לעומת זאת, דומה כי שווי הנכסים פחות במידה ניכרת, כאשר לעניין זה אפנה, בין היתר, להשקעות בחברות ההזנק; שהחברות שבקבוצה אינן עומדות בהתחייבויות עם המשקיעים; השווי של הריהוט בחברת דנדש (אחת החברות בקבוצת רוביקון - ג'מ') נמוך במאות אחוזים מהשווי בספרים; התחייבויות למשקיעים שנטען שיש להם נשייה מובטחת, שככל שכך - הוא יגרום הדבר לאי-פירעון של חלק ניכר מהנושים הרגילים; עובדים שלא שולם להם שכר ועוד".
לסיכום ציין השופט כי מהתמונה שמצטיירת לפני בית המשפט "עולה כי התקיימו התנאים למתן צו פירוק לחברות. לעת הזו קיימת מצבת נשייה של מעל 300 מיליון שקל, כאשר הנכסים אינם יכולים לפרוע את החובות, וזאת מבלי שיהיה בדבריי אלה כדי לקבוע מסמרות".
השופט ציין אף כי נתן את דעתו להצעות הסדר הנושים שהגיש ברמלי לאחרונה, וציין כי "ככל שיתגבש הסדר נושים ויושג לו הרוב הדרוש, ניתן יהיה לאשרו גם במסגרת הליך של פירוק".
העדפת נושים לכאורה
בשנים האחרונות ועד לאמצע 2015 קרן קלע, חברה-בת של קבוצת רוביקון, נהגה לגייס אג"ח מחוץ לבורסה, תוך הבטחת תשואה דו-ספרתית למשקיעים, ותוך הגבלת כל סדרת אג"ח לעד 35 משקיעים. זאת, לפי חשד של רשות ניירות ערך, כדי לחמוק מהחובה החוקית לפרסום תשקיף. לפי המידע שנמסר למשקיעי הקרן, הכספים שימשו להשקעות שונות בעסקים קטנים בתחום הביטוח, המסעדנות, הנדל"ן, ההיי-טק ועוד.
הקרן המשיכה בעסקיה כרגיל עד לחקירתו של ברמלי במארס 2015 ברשות ניירות ערך, חקירה שלפי הודעת הרשות תניב כתב אישום בקרוב, בכפוף לשימוע שייערך לברמלי. לפי טיוטת כתב האישום שגיבשה הפרקליטות, קרן קלע גייסה מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה חריגה ומסירת מצגי שווא בדבר טיב ההשקעה.
בעקבות פרסום דבר החקירה החלו המשקיעים של הקרן לדרוש את כספם בחזרה. מאחר שהקבוצה הייתה תלויה בגיוס כספים חדשים כדי לשרת את החזרי האג"ח למשקיעים הקודמים, הגיעה הקבוצה לכדי קושי תזרימי קשה, שהוביל לבקשת הפירוק שהוגשה על-ידי אחד מהמשקיעים. לאחר שמונה לתפקידו, גילה המפרק, עו"ד חבר, את בור החובות בסך כ-300 מיליון שקל, אל מול נכסים ששוויים נופל משמעותית מהחובות.
עו"ד חבר מסר לבית המשפט פרטים על ניהול כספים בעייתי של ברמלי, לרבות הלוואות בסך 13 מיליון שקל לחברות פרטיות של ברמלי ועוד כ-16 מיליון שקל שהועברו לברמלי, אשתו ואמו בדרכים שונות. בכלל זה, שילמה חברת רוביקון סכום של 1.7 מיליון שקל כערובה לשחרורו של ברמלי ממעצר. זאת, בנוסף לפרטים שפורסמו על העדפת נושים לכאורה כלפי הקולינרית, מיכל אנסקי, שהייתה משקיעה של הקרן וגם שותפה עסקית שלה במיזמי המסעדנות.
ואולם, היום פורסם כי לפי נתונים אחרים, אמו של ברמלי השקיעה מאות אלפי שקלים בקבוצה, ולכאורה הפסידה גם היא את השקעתה - השקעה שגם לפי הפרסום, נמוכה משמעותית מהסכומים שקיבלה מהקבוצה לכאורה.
נכסים מכבידים
בדיון בבית המשפט היום ציין המפרק הזמני, עו"ד חבר, כי לקבוצה ישנם נכסים מכבידים, שייתכן שיבקש מבית המשפט להשתחרר מהם בקרוב. "כל החברות הללו הן חברות בלי נכסים, עם הפסדים", ציין.
עו"ד חבר התייחס לחברת דנדש, שלפי ספרי רוביקון יש בה מלאי של רהיטים בשווי 2 מיליון שקל. זאת, בעוד ששמאי העריך את הריהוט, בסך של 200 אלף שקל בלבד, אל מול חוזה שכירות של 50 אלף שקל בחודש שהיא משלמת עבוד מחסן. עוד ציין עו"ד חבר כי "לחברה חובות והשקעות של מעל ל-15 מיליון שקל".
באשר לחברת מסלולים, שבה השקיעה רוביקון (לפי הספרים), ציין עו"ד חבר כי "היא אינה בעלת דבר מלבד שתי מכוניות משנת 2002 ושנת 2009".
באשר לעסקי המסעדות של קבוצת רוביקון, הזכיר חבר כי "מסעדת 'אתנחתא דיזינגוף' נמכרה לפני הפירוק בפחות משליש המחיר של ההשקעה. לזאת נוסיף את ההשקעות שהצריכו אותן מסעדות וחברות שאליהן זרמו הכספים".
באשר להצעת הסדר הנושים של בעל השליטה ברמלי, אמר המפרק הזמני, עו"ד חבר, כי לגישתו, "מדובר בהצעת הסדר שאין בה כלום, כפי שגם הסברנו (לבית המשפט - ג'מ'), ונסביר לנושים במידה ויבקשו זאת".
עוד ציין עו"ד חבר, בהתייחס להצעת ההסדר של ברמלי, כי "בית המשפט ראה את הדוחות, את פירוט הנכסים של החברות... גם אם היה הסדר נושים, כלל לא בטוח אם אותם כספים שהיה מזרים, היו מביאים איזו גאולה לנושים. בוודאי לא גאולה שמחזירה את עיקר החוב".
ברמלי: "אלשיך שוקלת בחיוב לשמש כנאמן להסדר הנושים"
אמיר ברמלי, בעל השליטה בקבוצת רוביקון ובקרן קלע, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הצעת הסדר נושים לאחרונה, במסגרתה הוא מציע שקרן קלע ורוביקון ישובו לפעול כעסק חי בניהולו של עורך דין מטעם המשקיעים ובפיקוח נאמן שימנה בית המשפט.
ברמלי טוען כי הגיע לסיכום עם משקיע שיזרים הלוואה בסך 15 מיליון שקל לקבוצה, וכי הוא עצמו יציע לטובת ההסדר תרומת בעלים בסך של 5 מיליון שקל.
בסוף השבוע האחרון ביקש ברמלי לכנס אסיפת נושים, כדי להצביע על הצעת ההסדר, ובבקשתו ציין כי הנאמן שהוא מציע הינו קודמתו של השופט איתן אורנשטיין על כס שופטת הפירוקים הבכירה, השופטת בדימוס ורדה אלשייך.
אלשיך, שפרשה מכס השיפוט בנסיבות מביכות, על רקע פרשת "שיפוץ הפרוטוקול", לא הגיבה לשאלת "גלובס" אם היא אכן שוקלת לשמש נאמנת להסדר. ואולם, ברמלי ציין כי אלשיך "שוקלת בחיוב", את האפשרות. כאמור, הצעת הסדר הנושים תובא בקרוב להצבעה באסיפות נושים, במסגרת תיק הפירוק.
החברות בקבוצת רוביקון-קלע שקיבלו היום צו פירוק הן:
■ קלע - קרן לעידוד יזמות
■ רוביקון ביזנס גרופ בע"מ
■ סניף בית הקפה אתנחתא בהרצליה
■ סניף בית הקפה אתנחתא בדיזנגוף ת"א
■ ננה בר
■ חברת התיירות מסלולים
■ דנדש שיווק וסחר
■ מסעדות טובות אצ"ג
■ ויה אפייה ישראל
בהמשך להחלטת בית המשפט מהבוקר נמסר מטעמו של מייסד רוביקון, אמיר ברמלי: "מר ברמלי לא התנגד למתן צו פירוק, ובתנאי שלא תימנע האפשרות להגיע להסדר עם המשקיעים. השופט אורנשטיין הבהיר בהחלטתו כי צו הפירוק לא ימנע כינוס אסיפת נושים או את המשך הליך ההגעה להסדר. ברמלי עדיין משוכנע כי ניתן להגיע להסדר שייטיב עם המשקיעים, לעומת חלופת הפירוק אשר תגרום לכך שיאבדו את רוב השקעתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.