"למכירת השליטה באלון רבוע כחול אין השפעה על פעילות מגה"

המכירה המסתמנת של השליטה באלון רבוע כחול לחברת גינדי החזקות מגיעה מאוחר מדי בשביל רשת מגה ועובדיה. רשת מגה הגיעה להקפאת הליכים ומתנהלת היום על-ידי שלושת הנאמנים שמינה בית המשפט.

ההליך המשפטי של מגה, כלומר צו הקפאת ההליכים שהוצא לה, עוטף אותה בשלב זה במעין בועה. צו הפירוק מעכב את כל הליכי הגבייה אשר היו יכולים להתנהל מול החברה הקורסת, ומונע מנושי החברה לתבוע את החברה או להמשיך בכל דרך בהליך גבייה אישי.

מטרת ההקפאה היא הגנה על החברה הקורסת מפני ניסיונות גבייה פרטיים ומתן "מרווח נשימה" לנאמנים שמונו לנסות לאושש אותה ולהסדיר את חובותיה; ולא פחות חשוב - הענקת הגנה לנושים חלשים שאינם יכולים להתחרות בנושים חזקים יותר בהליכי הגבייה האישיים. מרגע שניתן צו הפירוק, ומונו הנאמנים לצורך ניהול החברה, החברה מוגנת מהליכים משפטיים ומתרכזת בשיקומה ובמציאת פתרון מיטבי לכלל נושיה.

הבועה הזאת שעוטפת את מגה פועלת גם לכיוון ההפוך. היא חוסמת את ההשפעות של שינויים חיצוניים בחברות אחרות בקבוצה, חברת-האם למשל, על החברה הקורסת. כך גם במקרה של מכירת אלון רבוע כחול לגינדי. למכירה לא תהיה השפעה ישירה על מצבה של מגה, היא לא מהווה חלק מהדיון המשפטי בהליך ההקפאה וגם - ובעיקר - לא משחררת את החברה-האם מחובותיה, אם יש לה, כלפי מגה, ולא פוטרת את הבעלים היוצאים ממנה מאחריותם לקריסת מגה, במקרה שיימצא כי היה להם חלק בכך.

עובדי מגה הופתעו

לדברי עו"ד אהוד גינדס, אחד הנאמנים, "אנחנו לא רואים השפעה של עסקת מכירת השליטה על פעילות מגה או על ההתחייבויות של אלון רבוע כחול כלפי מגה. גינדי החזקות יצטרכו לקחת בחשבון את ההתחייבויות של אלון רבוע כחול כלפי מגה".

גינדס מכוון את דבריו לערבויות שנתנה אלון רבוע כחול לנושים של מגה, בהיקף כולל של 250-300 מיליון שקל, מרביתם לבנקים, וכן להתחייבות החברה לתמוך במגה בהיקף של 320 מיליון שקל שמומשה רק בחלקה (הוזרמו 260 מיליון שקל בלבד).

נזכיר כי הנאמנים דרשו לפני ימים אחדים מאלון רבוע כחול לעמוד במלוא ההתחייבות ולהזרים את 60 מיליון השקלים הנותרים שטרם הוזרמו לקופת מגה. לפי שעה, אלון רבוע כחול סירבה להזרים סכום זה, ולפי ההערכות, בית המשפט צפוי לכפות זאת עליה.

"מנקודת מבטם של הנאמנים, לא משנה מי מחזיק את אלון הרבוע הכחול", אומר גורם המכיר את ההליך, ומבהיר כי לא משנה למגה מי מחזיק את החברה-האם, כיוון שחילופי הידיים לא פוטרים אף אחד מאחריות.

"ככל שיש טענות כלפי החברה-האם, מי שיהיה הבעלים החדש - לא משנה אם זה שרגא בירן או משפחת גינדי - צריך לקחת בחשבון שהוא יצטרך לענות על הטענות הללו ויחויב בכל חובות החברה כלפי מגה, בהתאם למה שיימצא בבדיקת הנאמנים, ובכפוף להחלטות בית המשפט", אומר גורם מטעם הנאמנים. "הנאמנים לא מוותרים על טענות ולא מוסיפים טענות כלפי החברה-האם. אלון רבוע כחול עדיין מחויבת בכל החובות למגה, ככל שהנאמנים ימצאו שיש לה חובות כאלה.

"למשל, אם הנאמנים יחליטו שהחברה-האם חייבת להעביר למגה 63 מיליון שקל אותם התחייבה להעביר במסגרת ההסדר שקדם להליך הפירוק, הם יפעלו כדי לחייב אותה בסכום זה. במובן זה, אין שום השפעה לכך שהבעלים יוחלפו. זה לא משחרר ולא פוטר את הבעלים הקודמים מאחריות אישית במקרה שיימצא כי הם אחראים לקריסת החברה".

עובדי מגה קיבלו את הידיעה על מכירת השליטה בחברה בהפתעה, וכעת הם בוחנים את המשמעויות שלה. העובדים מעריכים כי אין לעסקה כל השפעה על מעמדם או על מעמדה של מגה. 

 חטיבת אלון

משפחת גינדי: בני הדודים שהתחרו זה בזה יהפכו לשותפים

משפחת גינדי מזוהה עם הבנייה בישראל כבר כמה עשורים, אך אף שמדובר באותם שורשים, המשפחה כוללת חברות שונות שאף מתחרות זו בזו, ורק מעטים יודעים להבדיל ביניהן.

האחים משה ויגאל גינדי פועלים עשרות שנים באמצעות חברת מ.י גינדי. ילדיהם הקימו חברות נדל"ן משלהם: גינדי החזקות, שבבעלות אבי, ליטל, רועי, גיא ומנחם, ילדיו של יגאל גינדי; וגינדי השקעות, שבבעלות מנור וכפיר, ילדיו של משה גינדי. חברת נוספת בבעלות בני המשפחה היא חברת חן ואיתי גינדי, ילדיו של אברהם גינדי ז"ל, אחיהם של משה ויגאל, ובני-הדודים של בעלי השליטה בגינדי החזקות וגינדי השקעות.

פרויקט השוק הסיטונאי בתל-אביב הוא הנכס העיקרי של חברת רבוע כחול נדל"ן. את החלק הראשון של הקרקע, המיועד להקמת 720 דירות וקניון גדול, שיווקו תנובה, עיריית תל-אביב ואחרים בשנת 2010, וזכו בו החברות רבוע כחול נדל"ן (50%), גינדי השקעות (25%) ומשה ויגאל גינדי (25%). גם את החלק השני של המתחם, שכלל קרקע לשני מגדלי מגורים בני 48 קומות, רכשה גינדי השקעות.

במתחם נותרה קרקע לשני מגדלים שעדיין לא שווקה, אך על-פי הערכות, מישהו ממשפחת גינדי צפוי לשים ידו גם על החלק האחרון של המתחם.

החברה הדומיננטית ביותר בשוק הנדל"ן כיום מבין חברות המשפחה היא גינדי החזקות, שמתעתדת לרכוש את רבוע כחול נדל"ן. לחברה החזקות בפרויקטים מוכרים ומיוחצנים, ובראשם מגה-פרויקט בקריית גת הכולל למעלה מ-1,000 יחידות דיור, פרויקטים בני מאות יחידות דיור בשכונות אם המושבות וכפר גנים בפתח-תקווה, פרויקט בן מאות יחידות דיור במערב ראשון-לציון ומגדל G השופטים בתל-אביב. רוב הפרויקטים של החברה שווקו באמצעות כנסי מכירות מגלומניים ובאסטרטגיית שיווק של הגרלות וזוכים, לעתים בסיוע מועדוני צרכנות.

בניגוד אליה, גינדי השקעות מחזיקה רק בשוק הסיטונאי ובפרויקט בחדרה שבו קרסה המרפסת. בעוד מהתהודה של יחסי הציבור והכנסים המושקעים של גינדי החזקות נהנו גם החברות האחרות למשפחת גינדי, באופן אירוני בתקופה שבה קרסה המרפסת בפרויקט של גינדי השקעות, שילמה גינדי החזקות מחיר בשל הבלבול בין החברות.

שתי החברות הבנות-דודות הקפידו לא להתחרות זו בזו, אך בשנים האחרונות קרו יותר ויותר מקרים שהן התמודדו זו מול זו על רכישת קרקעות המיועדות להקמת פרויקטים למגורים. כך, ביוני 2011 זכתה גינדי החזקות במכרז שפרסמה עיריית רמת-השרון למכירת קרקע ברחוב יבנה לפרויקט מגורים. למכרז ניגשה גם גינדי השקעות, שהגישה את ההצעה השנייה בגובהה. ההתמודדות של שתי החברות במכרז העידה על חוסר תיאום ביניהן.

בנובמבר 2014 התחרות בין החברות הגיעה לבית המשפט, כאשר גינדי החזקות זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת מגרש בשכונת מצליח ברמלה תמורת 31 מיליון שקל. גינדי השקעות הציעה תמורת השטח 36 מיליון שקל, אך הצעתה נפסלה על רקע סוגיה של סיווג קבלני. החברה פנתה לבית המשפט נגד פסילתה ודרשה להוציא צו מניעה כנגד ההכרזה על גינדי החזקות כזוכה. בית המשפט לא נעתר לבקשה, ורשות מקרקעי ישראל הכריזה על גינדי החזקות כזוכה.

גם בפרויקט השוק הסיטונאי ובפרויקט שרונה בתל-אביב התחרו החברות. עם מימוש עסקת רכישת רבוע כחול נדל"ן, יהפכו החברות לשותפות בתקופה נוחה יחסית, שבה סיימה גינדי החזקות לשווק את פרויקט שרונה.