החברות בינוניות, התשואות לא: אפיק השקעה שכדאי לבדוק

רוב הסיכויים שאם יישאל אדם, שאינו מתעניין בהיסטוריה, מי היה האדם הראשון שצעד על הירח, יידע להשיב בביטחון את שמו של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. אולם אם יישאל מי היה האסטרונאוט השני שיצא מחללית אפולו 11, שנייה אחרי ארמסטרונג, יש סיכוי קלוש שיידע להשיב: מייקל קולינס.

על פי העיקרון הזה, שהקל ביותר לזכירה הוא הראשון, הגדול והבולט, כך גם בתחום הפיננסים. קשה יהיה למצוא מישהו או מישהי שלא יידעו לקשר בין לוגו התפוח הנגוס לבין ענקית הטכנולוגיה Apple (אפל). יהיו כאלו שיידעו לומר, כי מדובר בחברה הציבורית הגדולה בעולם, זאת לאחר שעקפה בנחישות בשנים האחרונות גדולות ומוצלחות אחרות, כמו מיקרוסופט, אקסון מוביל, אינטל ועוד. אבל חברה בסדר גודל בינוני כמו Jarden (ג'רדן), הנסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק מכובד של 11.2 מיליארד דולר, סביר להניח שלא תהיה מוכרת לרבים וטובים.

נשאלת השאלה - מדוע? אחרי הכול מדובר ביצרנית בעלת נוכחות גלובלית של מוצרי צריכה. ירדן מוכרת אלפי מוצרים בעולם, המאוגדים תחת 120 מותגים שונים, ביניהם ניתן למצוא את מותגי ציוד המחנאות והתרמילאות הנחשבים marmot ו-coleman, מותג ציוד מוצרי התינוקות nuk והרשימה עוד ארוכה.

על אף ההצלחה הגדולה של אפל, עם החידושים הטכנולוגיים שלה בשנים האחרונות, ובראשם האייפון והאייפד, עדיין מצליחה חברת ג'רדן לעקוף אותה במבחן השורה התחתונה - מבחן התשואה. מבדיקה שביצענו, עלה כי בחמש השנים האחרונות השיגה חברת ג'רדן למשקיעיה תשואה מדהימה בשיעור של 248%, בעוד שחברת אפל הגדולה והנחשקת רשמה תשואה מרשימה גם כן, אבל נמוכה בהרבה, אשר הסתכמה בכ-103%.

הבטא של ג'רדן גבוה משל אפל רק ב-0.06, ומסתכם ב-1. בטא הוא מדד הבוחן את רגישותה של מניה מסוימת ביחס לשינויים במדד השוק. מניה אגרסיבית תהיה עם בטא גדולה מ-1, ואילו דפנסיבית עם בטא קטנה מ-1. מניה עם בטא 1 מייצגת מניה שהתנודתיות בה שווה לתנודתיות של השוק.

כדי לוודא שהתמונה "המפתיעה" המתגלה מהשוואה בין מניה של חברה גדולה ונחשבת לזו של חברה קטנה ועלומה אינה אקראית, ביצענו בדיקה רוחבית יותר, הממחישה את ההנחה הבסיסית כי החברות הבינוניות מצטיינות במבחן התשואה, זאת על-ידי השוואה של תעודות ETF מתמחות.

האחת עוקבת אחר חברות הערך הגדולות בארה"ב iShares Morningstar Large-Cap Value (סימול: JKF) ואילו השנייה עוקבת אחר ביצועי החברות מהשורה השנייה של הכלכלה האמריקאית iShares Core S&P Mid-Cap (סימול: IJH).

הבדיקה חושפת, כי משנת 2002 ועד שנת 2015 נבחרת החברות הבינונית (mid cup), המיוצגת על-ידי התעודה IJH ETF, השיגה ביצועים עודפים (תשואה שנתית גבוהה יותר או הפסד שנתי נמוך יותר) ב-11 שנים מתוך 14 שנים בהשוואה לחברות הגדולות והמובילות מהשורה הראשונה של הכלכלה האמריקאית.

האם כדאי להשקיע במניות של החברות מהשורה השנייה - הבינוניות? כמו תמיד, בחירה באפיק השקעה או סקטור מסוים מגלמת יתרונות לצד חסרונות, אשר הכרתם מסייעת בקבלת החלטות שקולות, וזאת במטרה להשגת היעדים הפיננסיים שלנו.

היתרונות הם, שלחברות הבינוניות פוטנציאל צמיחה גבוה, וכפועל יוצא, פוטנציאל להשבחת ערך מניותיהן. ככלל יש לזכור, בבורסה כמו בחיים, המבוגרים היו פעם ילדים וכך בדיוק גם בבורסה, שכן אפל ומיקרוסופט הגדולות התחילו כרעיון במוסך הביתי של מייסדיהן, ומאז הכול היסטוריה, והצפת ערך מתמשכת.

כפי שהצגנו קודם לכן, מבחינה סטטיסטית, מניותיהן של החברות הציבוריות הבינוניות מניבות לאורך זמן תשואות גבוהות יותר מאלו של החברות הגדולות והמובילות, אשר מספקות תשואה מתונה יותר. התשואה העודפת של החברות הבינונית היא פונקציה של עלייה ברמת הסיכון. חברת המחקרים בתחום הפיננסים Morningstar (מורנינגסטאר) מציינת כי החברות הבינונית הנסחרות בבורסות העולם מציגות לאורך שנים תשואה עודפת של 3%-4% בהשוואה למניות של החברות הגדולות.

מעצם העובדה שהחברות הבינוניות נמצאות פחות בפוקוס של המשקיעים המוסדיים הגדולים, הסיכוי למצוא "מציאות" הוא גבוה מאוד. ניתן למצוא חברות מתומחרות במחיר נמוך יותר משווי ההון שלהן, בעוד שהחברות הגדולות נסחרות לרוב סביב השווי הנגזר מביצועיהן הכלכליים בהשוואה למתחרותיהן.

בתקופות של צמיחה כלכלית, החברות הבינוניות לרוב יהיו יעד למיזוגים ורכישות מצד החברות הגדולות עתירות המזומנים. המשמעות היא שאם חברה נרכשת, הרוכשת תשלם פרמיה מעל מחיר השוק, שיכולה לנוע בין עשרות אחוזים ועד מאות אחוזים.

החסרונות, מצד שני, הן כי בתקופות של תנודתיות וחוסר ודאות בשווקים, המניות של החברות הבינוניות רגישות יותר לתנאי השוק בהשוואה למניות של החברות הגדולות, שכן הן מתאפיינות לרוב בחוסר נזילות. התוצאה לרוב תהיה שהחברות הבינוניות יירדו יותר בהשוואה לגדולות.

עוד אין שם בישראל

משקיעים המחפשים מניות של חברות בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד יתקשו למצוא כאלו ברשימת החברות הבינוניות. לעומת זאת, ברשימת המניות הגדולות יש שפע של חברות המשתפות את משקיעיהן ברווחיהן באמצעות חלוקת דיבידנדים.

בישראל עדיין לא נמצא שם הולם לקטגוריה זו, ועל כן כל המניות הנמנות עמה נקראות "מניות יתר". מדד יתר מניות כולל את כל המניות בבורסה שאינן כלולות במדד ת"א 100, על פי הגדרה היבשה. מאחר שרוב מניות הבורסה הן מניות יתר, מתבקשת חשיבה מחודשת מצד מנהלי הבורסה על מציאת שם מייצג לקטגוריה מכובדת וארוכה זו.

לצורך הדוגמה, את שנת 2015 מדד יתר 50 סיים בעלייה של כ-22%, בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה בסך של כ-2.5%.

בשורה התחתונה, משקיעים המחפשים להיחשף להשקעה בקטגוריה זו יכולים לעשות זאת באמצעות מגוון דרכים, בין אם זה השקעה ישירה בחברות ספציפיות, או על-ידי פיזור נכון ומאוזן בתעודות ETF מתמחות בקטגוריה זו. מה שחשוב לזכור הוא, שקטגוריה זו מגלמת סטיית תקן גבוהה יותר, ועל כן הדרך לתשואה העודפת היא תנודתית יותר ומסוכנת יותר. לכן קטגוריה זו מתאימה בעיקר למשקיעים שרואים את הטווח הארוך.

הכותב הוא אנליסט בכיר באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 תשואות המניותהגדולות לעומת הבינוניות