רשות מקרקעי ישראל דוחה את המועד להגשת הצעות במכרז הקרקע הכי מסקרן בתל-אביב. ל"גלובס" נודע כי המכרז להקמת 3 מגדלים בשכונת שרונה בתל-אביב, שאמור היה להיסגר ביום שני הבא (8 בפברואר), יידחה לתאריך 8 במארס. בצעד תקדימי החליטו ברשות לכלול במכרז הליך של התמחרות בין המציעים, שיאפשר למקסם את ההכנסות על הקרקע.
המכרז בשכונת שרונה שבכניסה לתל-אביב כולל הקמת 3 מגדלים מגורים שישלימו את שלושת מגדלי המגורים (מעל קומת שוק שרונה) שהקימה בשנים האחרונות גינדי החזקות בשכונה, מסביב לעשרות מבני הטמפלרים הישנים. התוכנית כוללת הקמת 324 דירות (בסך-הכול 31,350 מ"ר), מעל קומות נמוכות של מסחר (2,300 מ"ר) ומשרדים (8,000 מ"ר).
בשבועות האחרונים החל פרסום מסיבי לשיווק דירות במקום על-ידי מארגני קבוצות רכישה (קבוצת חג'ג', מוטי פלד, אילה אגמ ועוד) שמעוניינות להגיש הצעה על הקרקע. ההערכות בענף הן כי למכרז ייגשו גם חברות כמו גינדי החזקות (שבנתה כאמור את שלושת המגדלים הסמוכים), קנדה ישראל (שזכתה במכרז הכנרית במתחם ממול לפני כחודשיים) ואפריקה מגורים.
מכרזי הקרקע שמוציאה המדינה בתל-אביב מכריחים את רשות מקרקעי ישראל למקסם ככל הניתן את ההכנסות משיווק הקרקע. שר האוצר משה כחלון, העומד כיום גם בראש הרשות, החליט מיד עם כניסתו לתפקיד שמכרזי הקרקע האחרים שתשווק המדינה יצאו במודל של מחיר למשתכן - שבהם המדינה מסבסדת את מחיר הקרקע בכ-100 אלף שקל לכל דירה, במכרזים המיועדים למחוסרי דירה בלבד. תל-אביב, שם הנחה סופית של 200-300 אלף שקל לדירה אינה רלוונטית לרוב-רובם של מחוסרי הדיור, הוחרגה מהמסלול החדש, והמכרזים בעיר (לפחות לפי שעה) מתבצעים במודל הישן, שבו זוכה היזם שמציע את המחיר הגבוה ביותר לקרקע.
אי לכך, כדי לנסות למזער את הפגיעה בהכנסות האוצר, מתכוונים כאמור ברשות מקרקעי ישראל להכניס מודל התמחרות בין המציעים הגבוהים.
עם זאת, חשוב להדגיש שלמרות הפוטנציאל להגדיל את ההכנסות מהקרקע אל מול ההצעות המקוריות יש כאן כמובן גם סיכון מסוים, שכן המציעים יביאו כעת בחשבון שלא ההצעה הגבוהה ביותר תזכה בקרקע, והם עלולים להגיש הצעות נמוכות יותר מאלה שהתכוונו להציע במודל המקורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.