טיוטת דוח ביקורת קשה על נתיבי איילון

הכרעה על זהות הזוכים טרם החלטת ועדת מכרזים, הצעות כספיות שנפתחו לפני בדיקת תנאי הסף, אישור חריגות בעשרות מיליוני שקלים מבלי קבלת האישורים הרלוונטיים, עקיפת הנהלים והסתרת מידע - כך מתארת טיוטה של דוח ביקורת של רשות החברות הממשלתיות על חברת נתיבי איילון את השיטה המאורגנת של החברה להוצאת כספים מהחברה.

על-פי הדוח, ועדת המכרזים, ההנהלה והדירקטוריון - כולם לקחו בכך חלק, ולפחות 77 מיליון שקל מכספי הציבור שולמו לקבלנים בניגוד לכללי המינהל התקין. היועצים ממליצים להעביר את הממצאים לגורמי אכיפת החוק.

נתיבי איילון היא חברה בבעלות משותפת למדינה ולעיריית תל-אביב. היא אחראית לפיתוח דרך איילון ותחזוקתה, וכך גם מבצעת עבור משרד התחבורה מיזמי תחבורה רבים בגוש דן.

כפי שפורסם ב"גלובס" בנובמבר האחרון, כמה ימים לאחר שהמשטרה הודיעה על מעצר של 18 חשודים בשוחד בחברת נתיבי ישראל, החליטה רשות החברות הממשלתיות להזמין דוח בדיקה על מקורות ועל נתיבי איילון. בין היתר התבקשו המבקרים לבדוק את החלטות ועדת המכרזים בשנים 2013-2015 בכל הקשור להתקשרויות החברה עם ספקים, עם קבלנים ועם יועצים חיצוניים. הבדיקה נערכה על-ידי משרד רואי החשבון גיא גופר יהב גילמן אודם ושות'.

מטיוטת הדוח, שהגיעה לידי "גלובס", עולים חשדות להתנהגות אקטיבית פסולה הן של יועצים וקבלנים חיצוניים והן של בעלי תפקידים בכירים בחברה. ממצאים נוספים בדוח מצביעים על תפקוד לקוי של בכירים בחברה, שלא פיקחו על הנעשה וחשפו את החברה להתנהגויות פסולות ולהוצאת כספים ללא הצדק סביר ובאופן רשלני לכל הפחות.

"עולה לכאורה, לכל הפחות בנוגע לאותן התקשרויות שנבדקו, חשד לקיומה של שיטה מאורגנת שנועדה להוציא ללא הצדקה כספים מהחברה בהיקפים ניכרים", כתבו המבקרים.

הביקורת מציינת כי עקיפה רחבה של נהלים והסתרת מידע מן האורגנים המפקחים, בהם ועדת מכרזים, ועדת חריגים ודירקטוריון החברה היו חלק מהנסיבות העיקריות שתרמו להתרחשותן של התופעות הפסולות האמורות.

"כמו כן, אורגנים אלה נמנעו מלהתערב או להתעניין בנעשה באותם פרויקטים, למרות שידעו או שהיה עליהם לדעת" נכתב.

"הקבלן לא עמד בתנאי הסף"

בדוח מובאת למשל מובאת הדוגמה של פרויקט עוקף בית הביל"ויים. על-פי הדוח, הקבלן הזוכה, מרדכי בנימין ובניו, לא עמד בתנאי הסף, ההצעות הכספיות נפתחו לפני בדיקת תנאי הסף, היועץ המשפטי בחברה שחרר את ערבויותיהם של המציעים האחרים במכרז עוד לפני שוועדת המכרזים הכריעה בנוגע לזהות הזוכה, ההצעה הכספית של הקבלן הייתה נמוכה מהותית מאומדן העלויות הצפויות של הפרויקט, והליך הבחירה התבצע בלוח זמנים צפוף מאוד ללא הצדקה נראית לעין. זאת, אף שהאישורים להתחלת העבודה כלל לא היו בידי החברה.

עוד מפנה הביקורת את תשומת-הלב לעובדה שלמרות שהקבלן הזוכה לא עומד בתנאי הסף, אף אחד מהמתחרים האחרים לא הגיש ערעור על הזכייה - "דבר המעלה תהיות ונותן פתח לספקולציות שכדאי לתת עליהן את הדעת", נכתב.

המבקרים מפרטים איך לאורך השנים הוגשו לחברה בקשות להגדלת הסכום הכספי על-ידי קבלן המשנה א.י.ל סלע בע"מ, וטוענים כי החברה אישרה אותם בלי לעבור קודם דרך ועדת המכרזים, על אף שאישורה היווה תנאי מתלה לקיומה. לא רק זו, אלא שהחברה אישרה את התוספת מבלי להגביל את הסכום. כך יצא שפרויקט שעלותו נאמדה תחילה ב-69 מיליון שקל זינק ל-126 מיליון.

"כל האורגנים הרלוונטיים להסכם ולתוספת כאמור לעיל כשלו ו/או התרשלו במילוי תפקידם, וכתוצאה מכך נגרמה לחברה הוצאת כספים בהיקפים ניכרים שלא לצורך", נכתב בדוח.

פרויקט אם המושבות הוא דוגמה נוספת לפרויקט שהתנהל בצורה לקויה, טוענים המבקרים. גם כאן לא עמד הקבלן בתנאי הסף, וגם כאן הוכרעה זהותה של הזוכה טרם החלטת ועדת המכרזים וסיום קבלת ההבהרות לעמידת הזוכה בתנאים. 38.3 מיליון שקל לפחות מהווים תשלום שלא הייתה הצדקה לחברה לאשרו ולשלמו, טוענים המבקרים.

ב-2012, כשנתיים אחרי שפרויקט אם המושבות הסתיים, הוציא מנכ"ל החברה, לבקשת מנכ"ל חברת נתיבי ישראל שי ברס, דרישת תשלום בסך 18 מיליון שקל לחברת נתיבי ישראל לצורך תשלום לקבלן.

"דרישת התשלום הוצאה שלא בהתאם לתהליך הוצאת דרישות תשלום בחברה, לבקשת מנכ"ל נתיבי ישראל באותה עת, מר שי ברס, לכאורה נעשה ניסיון להוציא כספים מהחברה שלא כדין ולא בהתאם לנוהלי החברה", נכתב בטיוטת הדוח.

המבקרים מסכמים כי הממצאים "חמורים ביותר ומצביעים על תופעות קיצוניות של התנהגות פסולה ומהלכים תמוהים, שתוצאותיהם המעשית היא הוצאה מהחברה של כספי ציבורי, בהיקפים גדולים ביותר ללא הצדקה". 

המבקר התריע

נזכיר כי דוח מבקר המדינה האחרון על החברה, שפורסם באוקטובר האחרון, חשף גם הוא ליקויים רבים בהתנהלותה, ביניהם הצגת אומדנים גבוהים מהעלויות בפועל (לעתים בהפרשים של 20%-30%), פיקוח ובקרה לקויים, היעדר הסכמים חתומים עם המדינה, מסירת פרויקטים המונעים מ"מגוון שיקולים" ועוד.

המבקר טען כי החברה, אשר מנהלת את הפרויקטים באחריותה בעיקר באמצעות התקשרות עם ספקים חיצוניים, אינה מקיימת הליך להערכת הספקים שעמם היא מתקשרת, מה מוביל לכך שברבים מהמקרים נחתמים הסכמים עם הספקים לאחר שהעבודות כבר החלו.

מבקר המדינה גם ביקר את מנכ"ל החברה וטען כי המספר הרב של התקשרויות ההמשך שמאושרות על-ידו "מעיד על הסמכות המופרזת שניתנה למנכ"ל", מה שפוגע "בהזדמנות השווה להתמודד, העומדת בבסיס דיני המכרזים".

עורך הדין של נתיבי איילון מסר בתגובה: "חרף בקשות חוזרות ונשנות של מרשינו בעניין זה, דוח הביקורת האמור לא נמסר מעולם למי ממרשינו, לא לתגובתם כמבוקרים על-פי הדוח ובוודאי שלא להתייחסות כלשהי. הנתונים שנלקחו לכאורה מתוך הדוח אינם מוכרים למרשינו, והם נחשפו אליהם לראשונה עם פנייתך. הדוח הודלף לכלי התקשורת, מטעמים שאינם ברורים למרשינו, עוד לפני מסירתו כטיוטה לידי הגופים המבוקרים.

"הדברים בפנייתך מבוססים על נתונים כוזבים. הפרויקטים המוזכרים הם פרויקטים שהתנהלו טרם מינויו של מר חודין לתפקיד מנכ"ל נתיבי איילון, ואין לו כל נגיעה אליהם או ידיעה אודותיהם. מר חודין ונתיבי איילון בוודאי שלא אישרו ולא שילמו תשלומים כלשהם לקבלן כאמור".