הבחירות באיווה: טראמפ הפסיד לקרוז; קלינטון ניצחה את סאנדרס

אחרי שורה ארוכה של סקרים, שניבאו ניצחון סוחף לדונאלד טראמפ באייווה, המדינה שבה נערך הסבב הראשון של הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב, אחרי פרשנויות מפליגות שהציגו את נצחונו של טראמפ כבלתי נמנע ואת תומכיו ככוח חדש בפוליטיקה האמריקאית - הקבלן ממנהטן חטף לפנות בוקר (ג') סנוקרת אדירה בהתמודדות הרפובליקנית מהמתחרה העיקרי שלו, טד קרוז, סנטור מטקסס, איש פלג מסיבת התה ונוצרי אדוק שקיבל תנופה חזקה מהנוצרים האוונגלים, פלח משמעותי באוכלוסיה הרפובליקנית במדינה החקלאית. קרוז זכה ב-27.7%, טראמפ ב-24.3% והסנטור הרפובליקני הצעיר מפלורידה, מארקו רוביו, ב-23.1%.

בזירת המפלגה הדמוקרטית, המאבק בין הילארי קלינטון לסנטור הסוציאליסטי-דמוקרטי ברני סאנדרס הסתיים בכמעט תיקו: קלינטון קיבלה 49.8% מהקולות וסאנדרס - 49.6%. בשתי המפלגות, נערכו ההתמודדויות במתכונת של אסיפות פוליטיות (caucuses), לא בהצבעה בקלפיות (primaries).

שתי תובנות ראשוניות: התבוסה באייווה גזלה מטראמפ את הקלף החזק ביותר שלו: שהוא אינו בר-תבוסה, שניצחון בכל דבר, בפוליטיקה כמו בעסקים, הוא זכות מולדת שלו, שיש לו מגע מיידאס. זה היה המוטיב הראשי שהיה חבוי בכל נאומי הבחירות שלו (I am a winner). והאחרת: הנשק הבולט ביותר של טראמפ - התקפות אישיות ומכות מתחת לחגורה (פשוטו כמשמעו לפעמים, כמו במקרה של התקפות נגד המחזור החודשי של שדרית בערוץ פוקס) - מצטייר כבומרנג. למצביעים רבים כנראה נמאס מהשטיק.

ההפסד של טראמפ בולט לנוכח העובדה שעד הרגע האחרון כל הסימנים העידו על התגבשות ניצחון סוחף שלו. היה אפשר לחוש את המומנטום שלו באוויר גם ביום הבחירות, אפילו דרך הפילטר של השידורים החיים בערוצי החדשות. הסימן הראשון והחשוב ביותר היה עליה משמעותית במספר הנרשמים החדשים לאסיפות הפוליטיות. הרוב המכריע של תומכי הקבלן ממנהטן מעולם לא הצביעו קודם לכן. אנליסטים רבים ציינו את העובדה שהמונים נהרו לעצרות הבחירות של טראמפ כסימן לאטרקטיביות שלו בעיני הבוחרים. עתה נראה, שרבים פשוט באו להתבדר: לראות את הסלבריטי טראמפ ולשמוע את המונולוגים הפוגעניים שלו.

ניצחון של טראמפ היה אמור להיות מהפך בפוליטיקה האמריקאית: סירוס הממסד של המפלגה הרפובליקנית וסירוס התורמים הגדולים שלה, כשלדון אדלסון, שהיו מכתירי נשיאים ומחוקקים. זה לא קרה. ובכל זאת, הממסד הרפובליקני יצא חבול. קרוז הוא פוליטיקאי חוץ-ממסדי, רק בסגנון שונה מזה של טראמפ. המיליארדר סירב לקחת פרוטה מהעשירים הרפובליקנים. "אותי אי אפשר לקנות", הוא נהג לומר והשקיע, עד עתה, כ-10 מיליון דולר מכספו בקמפיין שלו. קרוז, לעומתו, מוכן לקבל - ומבקש - תרומות. אבל הוא סימן את הממסד הרפובליקני כאויב ואת עמיתיו הסנטורים הרפובליקנים כסוטים מהמשנה השמרנית הטהורה.

הבעיה של הרפובליקנים עם קרוז היא עתיקת יומין - הוא דתי מדי, אידיאולוגי מדי, ימני מדי, עם ערכים טהרניים בלתי מתפשרים. בנאום הניצחון שלו, לפנו בוקר, הוא הכריז: "אלוהים זכה". באייווה, אחד ממעוזי פלג מסיבת התה, הוא הצליח לקושש מספיק קולות, אבל במדינות רבות אחרות, לרבות אלה שמוגדרות כ"אדומות" (רפובליקניות), לא יהיו הרבה קונים למרכולתו והממסד הרפובליקני מבין זאת. קרוז מתנגד להפלות. נקודה. לא חשוב אם ההריונות נובעים מאונס או גילוי עריות. כל תינוק חייב להיוולד. אם מדובר בהפלה כדי להציל את חיי האם - הוא יהיה מוכן לשקול. יש לו בעיה עם אמצעי מניעה. עקרונית הוא נגד פשרות. הוא היה הכוח המניע בכמה מאמצים לא לאשר את התקציב הפדרלי בקונגרס. ובכך לסגור למעשה את כל פעולות הממשל אם הבית הלבן לא יקבל את כל התביעות הרפובליקניות, שהוצגו כאולטימטום.

הממסד הרפובליקני משוכנע שבחירת קרוז כמועמד המפלגה לנשיאות כמוה כמסירת מפתחות הבית הלבן לדמוקרטים. יש לצפות אפוא, שהתורמים הרפובליקנים הגדולים יתחילו עתה להעביר את תרומותיהם לכוכב העולה החדש - רוביו. לפי כמה הערכות, ההישג היחסי של רוביו באייווה עשוי לסלול לפניו את הדרך למינוי הרפובליקני לנשיאות. כמובן, אין להוציא מכלל אפשרות שטראמפ יזכה בחלק מהסבבים הבאים. הסקרים מראים שבניו-המפשיר - שבה ייערך הסבב הבא של הבחירות המקדימות, בשבוע הבא - יש לו יתרון דו-ספרתי על קרוז ומתמודדים רפובליקנים אחרים. כמובן, הסקרים הכזיבו באייווה.

בנאום קצר אחרי אחרי שאמצעי תקשורת הכריזו על קרוז כמנצח, אמר טראמפ שהוא אוהב את תושבי אייווה וייתכן אפילו שהוא יקנה שם חווה. הוא ברך את המתמודדים נגדו והכריז שעתה מועדות פניו לניו-המפשיר, שבה יערך הסבב השני של הבחירות המקדימות בשבוע הבא. הוא ניבא שבסופו של דבר הוא יזכה במועמדות הרפובליקנית לנשיאות ו"אנצח את הילארי או ברני או כל מי שהדמוקרטים ישליכו אלי". כנראה שאין זה מקרה שזה היה הנאום הקצר ביותר שהשמיע טראמפ במערכת הבחירות עד עתה.

אבל את הנאום הצורם ביותר מבחינת הממסד הרפובליקני השמיע קרוז. אחרי שהצהיר ש"אלהים ניצח" הוא השתלח ב"'קרטל של וושינגטון" וב"פוליטיקאים המקצועיים של שתי המפלגות". ובחץ שנון לעבר הדמוקרטים הוא הוא אמר: "בזירה הדמוקרטית, יש למעשה תיקו בין מתמודד שמודה שהוא סוציאליסט, לבין מתמודדת שמעמידה פנים שהיא לא. אני מאחל הצלחה לשניהם".