מעתה: קנסות על המפרים את פרק השקיפות בחוק המזון

מעתה: קנסות על המפרים את פרק השקיפות בחוק המזון. את הקנסות הרשות להגנת הצרכן תוכל להטיל על רשתות שלמשל לא יציגו מחירים כנדרש במאגר המחירים או שיציגו מחיר לא נכון.

החוק אמנם מתיר לרשות להטיל קנס מינהלי על עוסקים המפרים את החוק הגנת הצרכן בסך של עד 45 אלף שקל להפרה, אלא שבכל הנוגע לחוק המזון - הרשות הייתה מנועה מהטלת הקנסות עד כה, משום שלא היו תקנות להפחתת העיצום - תקנות שיאפשרו הקלה בקנסות לפי פרמטרים שונים, לדוגמה על רשתות שהפרו את החוק לראשונה.

נזכיר כי פרק השקיפות הכולל את מאגר המחירים בחוק המזון נכנס לתוקף במאי 2015.

תקנות ההפחתה אושרו היום (ד') בוועדת הכלכלה, והן מגדירות מקרים ונסיבות שבהם ניתן יהיה להפחית עד 50% מסכום העיצום הכספי על רשת שיווק שתטעה צרכנים או לא תפרסם מחירים.

איגוד לשכות המסחר ביקש להגדיל את ההפחתה המרבית ל-75%, אך דרישה זו סורבה. ח"כ עיסאווי פריג', שמילא את מקום היו"ר, אמר כי אין בכוונתו "להתקין תקנות שיהפכו את ההפרות למשתלמות". למעשה, תקנות ההפחתה מהוות מעין שימוע לרשתות הנקנסות.

מאגר המחירים שאליו מחויבות הרשתות להזרים את מחירי כל המוצרים שבחנויות הוא כלי עזר השוואתי בידי הצרכנים, אלא שההשוואה מתאפשרת רק באמצעות מנועי השוואת מחירים פרטיים דוגמת פרייסז, מייסופרמרקט או זאפ מרקט. המאגר, כפי שהוא, נראה כבליל מידע בלתי שמיש בעליל.

ההשוואה היא אמנם כלי יעיל לצרכן, אלא שהמאגר לא רק שמצריך משאבים אדירים מהחנויות, אלא שהוא פותח לטענתן פתח לטעויות.

בדיון היום אמר היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, כי הרשתות מחויבות לפרסם מחירים של מיליוני מוצרים, כולל מספרים קטלוגים ונתונים נוספים שהצרכן רואה כשהוא ניגש למוצר בסופר. "החל מ-20 במאי 2015 שופרסל מעבירה נתונים כל שעה, כמו שעון, של 6 מיליון פריטים. מדובר במערכות שלוקחות בחשבון שורה של מבצעים, והעיצומים יכולים להביא לתוצאה אבסורדית", אמר.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין ציינה כי "בסוף מדובר בבני אדם, ותקלות יכולות לקרות", ועל כן הזהירה מפני מצב שבו העיצומים יפגעו בעובדים.

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה וינשטוק-טירי, הרגיעה ואמרה כי הרשות לא תטיל עיצומים במקרים בהם מדובר בטעות אנוש. עם זאת, היא הזכירה כי במקרה הזה העיצומים חלים רק על הקמעונאים הגדולים.

מה קובעות התקנות שאושרו היום? הפחתת העיצום ב-20% במקרים בהם מדובר בהפרה ראשונה ב-5 שנים; והפחתה של 10% במקרים בהם מדובר בהפרה ראשונה ב-3 שנים.

במקרים בהם המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו, דיווח עליה ונקט פעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק להנחת דעת הרשות להגנת הצרכן, שיעור ההפחתה המוצע יהיה 50%. במקרים בהם המפר יקבע נהלים לטיפול במקרים דומים ומניעתם, הוא יוכל לזכות בהפחתה של 10% מהעיצום.

עוד מוצע להעניק סמכות לממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, להפחית את העיצום בעד 50% במקרים בהם התקיימו מספר נסיבות, ולקבוע כי העיצומים לא יעלו על 50% מהמחזור של המפר.

התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות, וזאת בימים הקרובים. 

האם האפשרות להטיל קנסות כעת, יותר מחצי שנה אחרי כניסת המאגר לתוקף, באות מאוחר מדי? יש רשתות שבמשך חודשים ארוכים לא הציגו מחירים כנדרש בטענות שונות ומשונות - והן כאמור לא נקנסו על כך.

"המאגר היום הרבה יותר יציב", אומר בועז יהב, העומד מאחורי האתר והאפליקציה להשוואת מחירים פרייסז. "אנחנו עושים עבודה אדירה לתקן ולטייב את המידע שהולך ומשתפר משבוע לשבוע".

בימים אלה רץ קמפיין הקורא לצרכנים להשתמש במנועי השוואת המחירים, והפידבק מורגש, ועמו מוצפת בעיה שבה מבחין יהב: "אנחנו מקבלים מבול של תלונות על כך שהמחיר שמוצג באפליקציה - התואם לזה שבמאגר המחירים - לא תואם למחיר שמוצג על המוצר. רק כשהלקוחות מגיעים לקופה, הם מגלים כי המחיר תקין. כלומר, הרשתות לא מספיקות לעדכן את המחירים על גבי המוצר עצמו - זאת אומרת שלמאגר יש אמנם הלימה עם הקופה אך לא תמיד על השילוט בחנויות. הרשתות לא מסוגלות להספיק לשלט את כל המבצעים, כשבמצב נתון יש להן כ-3,000-4,000 מוצרים במבצע - זה בלתי אפשרי". 

- אולי זה נובע מכך שהמחירים נתונים לתנודות יומיומיות? 

"המחירים משתנים על בסיס שבועי או חודשי, והדרישה לסמן על כל מוצר מחיר הולכת ומתבררת כבלתי אפשרית. אנשים פונים ואומרים שהם רואים בפרייסז מבצע שכלל לא מוצג בסופר, אבל כשהם מגיעים לקופה, הם מגלים שהמבצע קיים, ולכן אני מדגיש שההשוואה צריכה להיות מול הקופה ולא מול השילוט".

הנקודה שמעלה יהב מוכרת היטב לרשתות, שרובן ככולן משוועות לשנות את תקנות סימון המחירים ולעבור לשילוט אלקטרוני, בדומה למרבית הרשתות בעולם.