עורכי דין, יותר מכל בעלי מקצוע אחרים, רוצים לעשות הסבה מקצועית, אבל דווקא הם אלה שהכי קשה להם, עד בלתי אפשרי, להצליח במהלך. לאורך השנים פגשתי עשרות עורכי דין שלא הצליחו לעשות הסבה כשכירים, לרבות בעלי השכלה משפטית משובחת שעבדו במשרדים המובילים בישראל, או לחילופין כיועצים משפטיים בחברות מהגדולות במשק.
מדוע דווקא עורכי דין הכי רוצים שינוי? התשובה לשאלה הזו נמצאת קודם כל במספרים, ולאו דווקא במקצוע עצמו. בישראל יש קרוב ל 60 אלף עורכי דין - עורך דין על 145 תושבים, על 30 בתל-אביב - מספר הגבוה פי 3 מכמות רואי החשבון (ומבעלי הרישיון להפעלת מונית), שלבדו מסביר חלק ניכר מהתופעה.
הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי כנראה שלא תבלום את הצפת השוק, שיטפון שפירושו תחרות עצומה המקשה על ההשתלבות בשוק (בעיקר לבוגרי מכללות), קושי גדול יותר להתקדם, שכר נמוך, ירידה בשביעות-הרצון ועלייה ברצון להסבה.
התדמית והצבע
מדוע לעורכי דין הכי קשה לעשות שינוי? בגלל התדמית. מעבר לפגיעה במיצובו של המקצוע עקב הירידה הדרסטית ברמה המקצועית (כמעט כל אחד יכול ללמוד משפטים), נתפס תחום המשפטים כנישה שהעוסקים בה פחות מתאימים לעבודה בתחומים אחרים במגזר העסקי. זאת, להבדיל ממקצועות ההנדסה, פיננסים, רפואה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וכו', ולמרות שידע משפטי הוא כלי עבודה מצוין בתחומי עיסוק רבים.
הקושי אינו פוסח גם על עורכי דין מסחריים עם ניסיון רב בהיבטים עסקיים, שלא מצליחים לזוז לתחומים אחרים של הביזנס, לרבות כאלה שעבדו במחלקות המשפטיות של חברות גדולות וליוו עסקאות ענק.
יתרה מכך, השלב בו עורך דין "נצבע" כמי שאינו מתאים לעסוק בתחומים אחרים הוא מוקדם יותר בקריירה בהשוואה לבעלי מקצוע אחרים, מה שמקשה עוד יותר על ביצוע הסבה מוצלחת, משימה מאתגרת מאד גם ככה (כמפורט בטור "אין הסבות מוצלחות").
כלומר, אם מהנדס מחליט לזוז לתפקיד בממשק לקוח - שיווק, מכירות, ניהול מוצר וכו' - הוא עשוי להצליח גם אחרי 10 שנים בפיתוח, אבל כשעורך דין עם אותו הוותק שולח קורות-חיים לתפקידים לא משפטיים, השוק בטוח שהמסמך נשלח בטעות.
מה צריך לעשות?
1. הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לוודא שהרצון להסבה הוא מהסיבות הנכונות. מניסיון של 15 שנות עבודה עם כ-1,500 איש מכל התחומים, למעלה מ-50% חושקים בהסבה מסיבות חיצוניות למקצוע עצמו (ארגון בעייתי, עומס, לחץ, בוס בלתי נסבל, קושי לחדור לשוק וכו'). בכל מקצוע קשה למצוא את העבודה הראשונה, זו לא סיבה לנטוש תחום, גם לא ארגון בעייתי או בוס קשה. זוזו לארגון שפוי יותר ופחות לחוץ, ו/או לנישה שמתאימה לכם יותר במקצוע - רק אל תנטשו תחום שמתאים לכם, כשאין לכם בעיה מהותית עם העבודה עצמה. אתם עוד עלולים למצוא עצמם עובדים מסביב לשעון בארגון בעייתי שבעתיים, עם בוס מהגהינום.
2. אם החלטתם על הסבה מהסיבות הנכונות, הקדימו לצאת מתחום המשפטים כמה שיותר מהר. בשלבים ההתחלתיים אתם עדין עשויים להצליח לחדור לתחום בעל ערך - להבדיל מתפקיד אדמיניסטרטיבי גרידא - החל מתפקידים בתפעול (בארגוני שירותים), רכש, מכירות, שיווק, פרסום, משאבי אנוש וכו'. רק אל תשכחו שבשנים הראשונות עושים בעיקר עבודה שחורה בכל המקצועות, אז לפני שאתם מחליטים בדקו היטב מה עושה הבוס של הבוס שלכם ואז החליטו, אחרת תמצאו עצמכם עושים עבודה עוד יותר שחורה - רק בתחום אחר.
3. השתדלו לעשות הסבה בחברה בה אתם עובדים (אם ישנה אופציה כזו), שם הסיכוי הגבוה ביותר להצליח במהלך כי מכירים אתכם, ועל כן הסיכון הנתפס נמוך יותר. זה נכון לבעלי כל המקצועות, במיוחד כשמדובר בעורכי דין, על אחת כמה וכמה הותיקים שבהם.
4. ותרו מראש על חיפוש עבודה באינטרנט והשקיעו 100% מהמאמצים ברשת הקשרים. לא אתרי הדרושים ולא חברות השמה יודעים לעשות הסבות מקצועיות, בקושי הנטוורקינג. אם מישהו מהקשרים יצליח להכניס אתכם לראיון עבודה, עוד יש סיכוי כלשהו שתצליחו לשכנע את המראיין לתת לכם הזדמנות. בדרכים אחרות ההסתברות שתגיעו לראיון אפסית.
5. התמקדו בתפקידים עם יותר סיכוי למצוא עבודה בהתאם לניסיון המשפטי הספציפי שלכם (דיני עבודה-משאבי אנוש, נזיקין-ביטוח, מסחרי/ליטיגציה-רכש/מכירות וכו'), וקחו בחשבון שלעיתים קרובות הסבה מוצלחת מחייבת צעדי ביניים. המשמעות היא שאתם עשויים להידרש לתחנת ביניים בתפקיד שאתם לא משתגעים עליו, כמקפצה לתפקיד המבוקש. רק על תשכחו להכניס למשוואה את גילכם, ותוודאו שיש לכם מספיק שנים לעשות הסבה. בהצלחה.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
