מימשק המשתמש של ריידר נוח מאוד.
ניווט קל בהרשמה, הוראות ותפריטים ברורים, פונט גדול, התאמה מלאה לעברית, איתור כתובות זריז, ותגובה מהירה לפקודות. גילה הצעיר של ריידר, בהשוואה ל"אובר", "גט טקסי", ו"קליק למונית" (אפליקציית תחנות המוניות הישראלית שריידר היא אבולוציה שלה), ניכר במראה החסכוני, עיצוב תכליתי וממוקד: פקודה, חיווי, הפעלה. בקיצור, היא מרגישה כמו הבטחה גדולה.
התגובה להזמנת המונית גם היא מפתיעה במהירותה.
תוך כמה שניות מציגה האפליקציה שם נהג כשלצידו מספר המייצג את משך זמן ההגעה - מראה מעודד בהשוואה לסונאר המסתובב על המפה של גט טקסי לעיני המזמינים המתייאשים.
אלא שאם באפליקציות אחרות שם הנהג המופיע הוא שם הנהג המגיע, בריידר - שם נהג לחוד, והזמנת מונית לחוד. השם המופיע כשמזמינים נסיעה הוא שמו של הנהג במונית הקרובה ביותר למזמין. הוא הכי קרוב אולי, אבל הופעת שמו אינה הבטחה שייענה לקריאה, אולי הוא עושה את דרכו לכיוון אחר, או נח, או סתם לא בא לו.
וכך מופיעים להם בזה אחר זה שמות נהגים (נעים להכיר, אבל לא ממש מסייע), בשעות העומס יכולים לעבור 6-7 שמות ואולי יותר, עד שמופיע שם נהג שמאשר את הנסיעה ואת בואו.
באפליקציות מוניות אחרות, עם אישור הקריאה, יכול הנוסע להתקשר עם הנהג בשיחה טלפונית ובאסמס. שיחה עם נהג היא פעולה שכיחה וקורית כשרוצים לכוון לנקודת איסוף מדויקת, או כדי לללוות ב"שלט רחוק" נסיעה של ילד. בריידר אין דרך לדבר ישירות עם הנהג, רק להתקשר לתחנה שאליה הוא שייך. כשעונים שם (לפעמים זה לוקח זמן, לפעמים הרבה), לפעמים יודעים לגבי הנסיעה, לפעמים לא, לפעמים יכולים לעזור, ולפעמים לא. ייאמר לזכות הסדרנים בתחנות, שבכל המקרים הם השתדלו מאוד, אבל אין ספק שהסידור מסורבל.
אחד היתרונות באפליקציות הסעות הוא הקשר המיידי והישיר לנהג. התחנה היא מתווכת מיותרת, קיומה ותפקודה בהליך הזה הוא דינוזאור מיותר ומרופט.
לא רק במובן הזה השימוש בריידר הוא מסע בזמן אל ימי "מי פנוי בקסטל" טרום האפליקציות: מכוניות לא נקיות, שיחות רעשניות בקשר, נהגים שעונים לטלפון הפרטי תוך כדי נסיעה, משמיעים רדיו בקולי קולות ומגיבים בתוקפנות לבקשה להנמיך או להחליף תחנה. השיא היה בערב שבת, כשנהג שהוזמן כמעט והסתלק בלי לקחת את הנוסע כשגילה שהנסיעה קצרה מאוד, אך כיוון שהתסבך עם האפליקציה, התרצה. שוט ביקורת האיכות בדמות המשוב המיידי במנגנון דירוג הנסיעות באפליקציות, עוד לא היכה בנהגי ריידר, והדבר ניכר, כמו במקרה הזה.
הרפלקס הוא להחליק אצבע ל"היסטוריית הנסיעות" ולדווח משם הערות לנהג. אז זהו, שגם מנגנון ההיסטוריה עוד לא מתפקד. מילא שאי אפשר להתלונן, אבל מה קורה אם שכחת במונית נרתיק משקפיים, מטריה או צעיף? איך יוצרים קשר עם הנהג, ואיך שולפים בדיעבד את הקבלה והחשבונית?
כרגע אפליקציית ריידר מציעה הנחה בגובה 4.80 שקלים לכל נסיעה. הסכום מצטבר בחשבון הלקוח לנסיעה הבאה, אבל קצת קשה לעקוב אחר ההטבה, בהעדר היסטוריית נסיעות.
נהיה אופטימיים ונקווה שבקרוב (ככתוב באפליקציה) תהיה גם גישה מהסלולר להיסטוריית נסיעות, שגם העלאת הרמה ושיפור היחס לנוסעים, הם רק עניין של זמן, כמו גם הבקיאות הפגומה של נהגים באפליקציה. הלוואי שחבלי הלידה יחלפו במהירות, ויצמיחו במהרה מתחרה ראוי לגט טקסי, לאובר, ולאפליקציות תחבורה והסעות נוספות, שיצטרפו אליהן גם הן, והלוואי שבקרוב מאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.