לא ממש מאורגנת

1. "ההסתדרות מאיימת: שביתה ברשויות המקומיות ברביעי הבא. ניסנקורן מאיים: שביתה גם במוסדות החינוך". זה קורה שבועות ספורים אחרי שיו"ר ההסתדרות התחבק עם שר האוצר משה כחלון, שחתם על הסכם שכר ובו התחייבות לתת תוספות נדיבות ומהנות, שעובדי המגזר העסקי היצרני יכולים רק לחלום עליהן.

2. "התחיל בשוחד, נגמר במחדל. בתחילת שנות ה-2000 שיחדה חברת סימנס בכירים בחברת החשמל תמורת זכייה במכרז לאספקת טורבינות. במשך שנים הן שכבו במחסן, וכשהתגלתה תקלה באחד המסננים התברר שהאחריות כבר פגה ומסנן חדש נרכש במיליון שקל". גם קרקע רוגוזין באשדוד, שחברת החשמל רכשה לפני 20 שנה ב-62.5 מיליון דולר, שוכבת וממתינה. כי כשאתה מאורגן - אתה מבוטח וראוי לך לבזבז כמה שיותר כספי ציבור.

3. "חקירה של המשרד להגנת הסביבה נגד חברת החשמל; חשד שמכלית נפט עמוסה שפרקה דלקים גרמה לזיהום נרחב בים. מסמך של החברה חושף: מתקני הדלק הימיים אמורים היו להיות מוחלפים לפני 15 שנה". עם 3,000 עובדים מיותרים, לא פלא שהמונופול המאורגן והמאוגד לא מוצא מי שיעבוד.

4. "המפקחת על הבנקים: הבנקים בישראל לא יעילים - והצרכנים משלמים את המחיר". וכי מי יעז לגעת באיגוד עובדי הבנקים על אלפי עובדיו היקרים מאוד והמיותרים מאוד?

5. "רפורמה בנמל אשדוד: העובדים יפסיקו לשבות ויקבלו רשת ביטחון לעשר שנים". אותו תרגיל, אותה מריחה, אותם מיליארדים, כמו לפני 10 שנים. בסוף פברואר 2005 הכריז משרד האוצר: "הרפורמה החשובה ביותר ומהגדולות בתולדות המדינה, הרפורמה בנמלים, יצאה לדרך". כל העובדים קיבלו העלאת שכר, דרגות והלבנת כל חריגות השכר שנצברו (זה הכסף הכי גדול, אז כעכשיו), מענק של 50 אלף שקל במזומן לעובד והסכמה, תמורת עוד 50 אלף שקלים לעובד, להנפקת 15% ממניות החברה - כל זה תמורת התחייבות ל"שקט תעשייתי". שנה אחרי הם כבר שבתו. מאז לא הייתה שנה בלי שביתה/ עיצומים/ האטה/ ברית מילה משפחתית. עוד ועוד חריגות שכר שחורות נוספו למולבנות, מניות לא הונפקו, עד עכשיו זה עלה לציבור יותר מ-15 מיליארד שקל. אז השבוע, מפחד או מאינטרסים פוליטיים, חתמו איתם על עוד הסכם. על הקרח. על חשבון הציבור.

6. "חברי 'יחידת קשרי הממשל' לכנסת שהקימה (באחרונה) לשכת עורכי הדין הם לוביסטים לכל דבר ועניין הפועלים בשם בעלי הון". עם שיא עולמי במספר עורכי הדין, אחד על 170 תושבים בממוצע (1:33 בתל אביב), פי שניים מאשר בעשור הקודם, וכל שנה עוד 2,500 - פלא שאף אחד לא מעז לגעת גם באגוד המקצועי הזה?

7. "בעקבות מצעד ראשי הערים שהגיעו לחדר החקירות, לבית המשפט ולכלא בשל פרשיות שחיתות, אימץ היועץ המשפטי לממשלה המלצות לחיזוק טוהר המידות ברשויות". בין שלל ההמלצות והניתוחים החכמים של "הצוות": גיבוש ופרסום הנחיות שיתרמו לצמצום הצורך בהסתייעות ב"מאכערים". מילת הבושה מבית היועץ: "צמצום" התופעה - כי גם הוא לא מעז לגעת בעובד שאוכל מידיו של מאכער פן יפגוש מולו את האגוד המקצועי של עובדי המעו"ף.

8. "חופשת אבהות". ועדת שרים לחקיקה אישרה השבוע עוד רמאות ממשלתית רשמית. השרים החליטו שחופשת האבות תורכב מ-3 ימי חופשה בתשלום ו-5 "ימי מחלה על חשבון המעסיק". מחלה? מי חולה? המעסיק היחיד שיכול לשלם, בלי שירגיש בכלל, הוא רק ה"שירות" הממשלתי והציבורי, המנוהל על ידי האיגודים המקצועיים למיניהם ומקצועותיהם. שם בין כה נהוגים ימי חופשה נדיבים נוספים, בתירוץ מחלה שלא קיימת. כי כשזה על חשבון הברון (הציבור) הכול מותר.

9. ורק עוד כותרת אחת מלפני חודש: "דוברי החברות הממשלתיות משתכרים 40-50 אלף שקל בחודש. השיאנית: דוברת התעשיה האווירית (חברה בהפסדים - סק"ל) עם 48,000". כי כשיש איגוד מקצועי וח"כ, עכשיו שר, חיים כץ, עומד בראשו - הכול מותר. תנחשו שוב על חשבון מי.