מרות הירידות החדות מאז תחילת 2016, בשבועיים האחרונים מסתערים משקיעים מחדש על S&P500. בשלושת השבועות האחרונים של ינואר השלים המדד ירידה של כ-9%, אבל עוד לפני שהגיע לשפל, כבר החלו המשקיעים לחזור. ב-20 הימים האחרונים של חודש ינואר רכשו משקיעים בארה"ב מעל 8 מיליארד דולר בקרנות סל (ETF) המשקיעות ב-S&P 500 .
מדוע מיהרו כל-כך המשקיעים לשנות את דעתם, אחרי שרק בשבוע וחצי הראשונים של ינואר הם פדו סכום דומה מאותן קרנות סל? לפחות 5 סיבות החזירו את המשקיעים למדד שנחשב לפופולרי בעולם. הנה הן לפניכם:
1. המכפיל
במשך תקופה ארוכה חששו משקיעים כי קצב הצמיחה של החברות ב-S&P 500 לא יוכל להדביק את העלייה במדד. החשש הזה הסתמך על העובדה שהמדד נסחר לפי מכפיל רווח גבוה יותר מהממוצע של השנים האחרונות, או במלים אחרות, המדד היה פשוט יקר מדי אחרי 6 שנים של עליות. יותר ויותר סימנים מעידים על האטה בקצב הצמיחה של כלכלת ארה"ב והכלכלה הגלובלית (במיוחד סין), מה שצפוי עוד יותר להקשות על החברות להמשיך לצמוח בקצבים שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות.
ואולם, הירידות בשוקי המניות בתקופה האחרונה שינו את התמונה, הורידו את המכפילים והפכו את המדדים מחדש למעניינים יותר להשקעה. מכפיל הרווח של החברות ב-S&P 500 ירד מממוצע של 18.4 בשנה האחרונה ל-16.7 ב-20 בינואר (כשהמדד הגיע לשפל). הרמה הזו נמוכה יותר גם מהמכפיל הממוצע בשלוש השנים האחרונות (17.4). המכפיל העתידי ל-12 החודשים הקרובים ירד באותה עת ל-15.4, לעומת 17.6 בממוצע במהלך השנה האחרונה ו-16.3 בממוצע שלוש השנים האחרונות.
בסביבת מכפילים נמוכה יותר, כל שיפור בתחזיות של החברות ובכלכלה העולמית עשוי לבוא היטב לידי ביטוי בעליות נאות. כך גם אם מחירי הנפט יעלו וישפרו במהירות את תחזיות הצמיחה הגלובלית.
2. החלופות
צניחת מחירי הנפט, החשש מהאטה כלכלית עולמית, חוסר הוודאות בכלכלה הסינית וההרחבות המוניטאריות ביפן ובגוש היורו, הובילו מתחילת השנה לביצועים חזקים מאוד של האג"ח הממשלתי ולירידה חדה בתשואות. נתוני המאקרו האחרונים, ובראשם הצמיחה החלשה יחסית לרבעון הרביעי, גם הובילו לירידה בציפיות לעליית ריבית בארה"ב, כך שהחוזים העתידיים מתמחרים צפי לעליית ריבית אחת בקושי (בעת ההחלטה על העלאת הריבית בדצמבר, העריכו בבנק המרכזי האמריקאי כי הריבית תעלה 4 פעמים השנה).
ככל שהעלאת הריבית נדחית, זו סיבה טובה לרוץ ולקנות מניות, כי המדיניות המוניטארית ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. בה בעת, ירידת התשואות הממשלתיות מתמרצת יותר ויותר משקיעים לחפש מקומות עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, כאשר במקרים רבים התופעה הזו באה לידי ביטוי בשלב ראשון במניות עם דיבידנד גבוה.
תשואת הדיבידנד הממוצעת ב-S&P500 כעת היא 2.27% (לעומת תשואה של 1.97% באג"ח הממשלתי ל-10 שנים), כאשר מי שרשמו את הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה, הם הסקטורים שמשלמים את הדיבידנדים הגבוהים ביותר.
בעוד ש-S&P הניב מתחילת השנה תשואה שלילית של כ-5%, סקטור הטלקום (תשואת דיבידנד של 4.88%) עלה ב-5.48%, סקטור התשתיות (דיבידנד של 3.66%) עלה ב-4.90% וסקטור הצריכה הבסיסית (דיבידנד של 2.72%) עלה ב-0.45%. משקלם של הסקטורים האלה ב-S&P500 הוא כ-17%.
3. הדמיון לשנת 2011
מי שיבחן מקרוב את הביצועים של S&P 500 בשנה האחרונה, יגלה כי הם דומים מאוד לביצועים של המדד ב-2011. שנת 2015, כמו גם לפני ארבע שנים, החלה בדשדוש של המדד (מה שמכונה תנועה הצידה), ואז הגיעה ירידה חדה (באוגוסט וספטמבר), ולאחריה בא תיקון מהיר (באוקטובר) ושוב דשדוש (ראו תרשים).
יש כמובן כמה הבדלים משמעותיים בין שתי השנים. באופן כללי, ב-2015 הביצועים של החברות הגדולות היו טובים יותר מאלה של הקטנות (או של המדד כולו), בעוד שב-2011 העליות היו מפוזרות על פני מספר רב יותר של מניות. הבדלים גדולים היו גם בביצועים הסקטוריאליים בשתי התקופות. אמנם בשתי השנים הפער בין הסקטור עם הביצועים הטובים ביותר לסקטור עם הביצועים החלשים ביותר היה כ-32%, אך ב-2015 זה היה לכיוון שלילי יותר. כלומר, אם ב-2011 הסקטור הטוב ביותר (תשתיות) עלה ב-14.8% והסקטור הגרוע (פיננסים) ירד ב-18%; בשנת 2015 הסקטור הטוב ביותר (צריכה מחזורית) הניב "רק" 8.4% בעוד שהסקטור הגרוע יותר (אנרגיה) ירד ב-23.5%.
השורה התחתונה היא שאחרי שנת 2011 הגיעו עוד 3 שנים של תשואות טובות בשוק המניות האמריקאי, כך שהיא התבררה רק כשנה של המתנה. ואם ההיסטוריה הזו מלמדת משהו על העתיד, ייתכן שיש עוד סיבה לאופטימיות לשנה הקרובה.
4. הפתעה בדוחות או בתחזיות
עונת הדוחות הנוכחית היא אחת הגרועות של השנים האחרונות, עם ירידה צפויה ברווחים ובהכנסות הכוללות של החברות. נכון לעכשיו, הצפי הוא לירידה מצרפית ברווח של מעל 5% ושל 3.3% בהכנסות.
ואולם, כמה חברות שהפתיעו לטובה - במיוחד בסוף השבוע האחרון - כמו פייסבוק ומיקרוסופט, פייפאל, ויזה ומאסטר קארד וגם פרוקטר אנד גמבל, הביאו לכך שלא הכול נראה רע כל-כך. כמות החברות שהיכו את התחזיות (המופחתות) נמצאת עתה ברמה הגבוהה ביותר זה חמישה רבעונים.
השבוע נכנסה עונת הדוחות להילוך גבוה יותר, כך שכל הפתעה חיובית עשויה להיות מתורגמת לעליות גם במניות של חברות נוספות מאותו תחום או סקטור. דוגמה לכך ראינו ביום שני עם פרסום דוחות אלפאבית (גוגל) שהפתיעו לטובה והובילו לזינוק של כ-10% במניה, שהפכה באופן רשמי לחברה עם שווי השוק הגדול בעולם, אחרי שעקפה את אפל.
5. שנת בחירות בארה"ב
מי שמחפש עוד סיבה להיות חיובי על שוק המניות, ישמח לגלות כי ההיסטוריה מלמדת ששנת בחירות לנשיאות ארה"ב טובה לשוק המניות האמריקאי.
הבחירות לנשיאות ארה"ב יתקיימו בנובמבר והסטטיסטיקה מלמדת שמאז שנת 1928, שיעור העלייה הממוצע של S&P 500 בשנת בחירות היה 9.45%. ב-21 מערכות הבחירות שהיו בארה"ב בשנים האלה, רק 3 פעמים הניב המדד תשואה שלילית ושתיים מתוכן היו בשנים של משברים גדולים, 2000 ו-2008. אם כבר, הרי שדווקא בשנה שאחרי הבחירות, הביצועים של שוק המניות מאכזבים יותר ועומדים על עלייה של 3.4% בממוצע.
* הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב
נדנדה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
