מי היא חברת ניהול קרנות הנאמנות היעילה ביותר מבחינת בעלי הבית שלה, ועם היקף ההכנסות מדמי ניהול נטו - לאחר ניכוי עמלות ההפצה - הגבוה בענף, נכון לסוף שנת 2015?
מבדיקת "גלובס" עולה כי חברת ניהול קרנות הנאמנות של ילין לפידות, שהינה חברת ניהול קרנות הנאמנות החמישית בגודלה בשוק לאחר שנים של צמיחה מהירה ועקבית, נמצאת בצמרת טבלת היקף ההכנסות נטו, בצמוד לבית ההשקעות פסגות, שמנהל את היקף קרנות הנאמנות השני בגודלו בענף ושהיקף הנכסים שהוא מנהל גדול מזה של ילין לפידות ביותר מ-26%.
במקום השלישי, עדיין מעל ליתר, בטח במונחים יחסיים לגודל, נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם, שאמנם חווה כיום פדיונות, אך מציג נתונים איכותיים בדומה לילין לפידות - מה שממחיש היטב את הצלחתם של שני הגופים הללו בתרגום המוניטין המצוין לגידול, תוך אי-התפשרות על דמי הניהול, וזאת בדומה להצלחתם בשנים האחרונות בשוקי הגמל וההשתלמות, וכנראה שגם בתחום התיקים המנוהלים.
אך לא רק זאת: ילין לפידות, שרק לפני כשנתיים וחצי היה במקום התשיעי במונחי היקף נכסים מנוהלים בקרנות הנאמנות ולפני חמש שנים במקום ה-11 בשוק, מציג את שיעור ההכנסות מדמי ניהול ברוטו (לפני ניכוי עמלות ההפצה) השני בגובהו מקרב הגופים הגדולים בענף, לאחר אלטשולר שחם.
בהקשר לזה נדגיש כי קצב ההכנסות העכשווי של אלטשולר שחם מוטה מטה ביחס להכנסותיו בפועל ב-2015, בעקבות הפדיונות הגבוהים שרשם בשנה שעברה, ואילו הקצב של ילין לפידות מוטה מעלה ביחס לנתוני האמת. ואולם, אלה הם הגופים עם שיעור ההכנסות נטו הגבוה בענף גם במונחי הנטו, לאחר עמלות ההפצה.
כוח התשואה בשוק ההון
מהם הנתונים עליהם אנו נסמכים? מדובר בחישוב ההכנסות ברוטו ונטו של כל קרן בשוק, בפני עצמה, עם עמלת ההפצה שרלוונטית לגביה. מדובר באומדן שמתיימר לתת את קצב ההכנסות השנתי שצפוי לחברה המנהלת, בשקלול כלל הקרנות שלה, בהסתכלות על היקף הנכסים שנוהל בהן ביום האחרון של 2015. לא מדובר בסכום מדויק שמקביל להיקף דמי הניהול שגבו הגופים הללו בכל שנת 2015. זאת משום שאין מדובר בחישוב יומיומי כפי שהקרנות עושות, וזאת לכל החברות המנהלות - כולל קרנות שמנוהלות בהן בהוסטינג.
כמו כן, הנתונים מניחים כי כל הקרנות נמכרות דרך הבנקים עם עמלות ההפצה ולא, למשל, דרך ניהול התיקים. אמנם בחברות רבות בשוק ההון יש קרנות שנמכרות דרך הניהול תיקים ולא רק דרך הבנקים, אבל אנו מניחים שזה לא משנה את מהות המספרים.
כך או אחרת, הנתונים הללו מראים את "הכוח של תשואה בשוק ההון", כפי שאמר לנו גורם בכיר בענף שהתייחס ליכולות של גופים מסוימים לצמוח מהר בהרבה מגופים גדולים מהם, תוך שנים אחדות. עובדה זו בולטת במיוחד על רקע זה שילין לפידות שהצטיין בגיוסים ב-2015, וגם אלטשולר שחם - ש-2015 לא היטיבה עימו, צמחו באופן אורגני ללא רכישות של קרנות נאמנות מגופים אחרים.
מנגד, נציין ארבעה גופים גדולים, שמנהלים מיליארדי שקלים רבים בקרנות הנאמנות שלהם, שהציגו ב-2015 שיעור הכנסות נטו נמוך יחסית: מגדל שוקי הון, שמאופיין בריבוי קרנות מחקות, אקסלנס, מנורה מבטחים ואי.בי.אי - שכולם מאופיינים בהיותם סופרמרקטים שמשחקים גם במשחק של נפח. די בשונה מילין לפידות ואלטשולר שחם.
ירידה בהכנסות להראל פיא
מה עוד למדנו מהמספרים? בחנו את קצב ההכנסות השנתיות נטו של 11 הגופים הגדולים בשוק קרנות הנאמנות נכון לסוף 2015 - מיטב דש, פסגות, מגדל שוקי הון, הראל פיא, ילין לפידות, אלטשולר שחם, אקסלנס, אי.בי.אי, מנורה מבטחים פיננסים, אלומות ומור, ביחס לקצב ההכנסות השנתי שאפיין את הקרנות שלהם בסוף 2014.
מבדיקה זו עלה כי ילין לפידות גם הציג את הגידול החד ביותר בקצב ההכנסות השנתיות נטו - גידול של כ-17 מיליון שקל לערך בקצב ההכנסות השנתי נטו ביחס לנתונים של סוף 2014 (מדובר בגידול בשיעור של כ-13% בקצב ההכנסות השנתי). מנגד, בצד השני של הטבלה הזו ניצבת חברת קרנות הנאמנות הראל פיא, שנולדה כתוצאה מרכישות רבות של חברות ניהול קרנות נאמנות לאורך השנים, עם קיטון של כ-24 מיליון שקל בקצב ההכנסות השנתיות נטו (קיטון של כ-19% ביחס לשנה שעברה).
אך לא רק בילין לפידות הציגו גידול בקצב ההכנסות השנתיות נטו נכון לסוף 2015, לעומת סוף 2014. גם מגדל שוקי הון הציגו גידול (של כ-6 מיליון שקל), וכך גם מור - שמגייסת בהיקפים נאים (גידול של יותר מ-5 מיליון שקל), פסגות ואלומות (עם מעל ל-3 מיליון שקל, כל אחד).
מנגד, מנורה מבטחים פיננסים הציגה קיטון של כ-7 מיליון שקל בקצב ההכנסות השנתי ביחס למצב שהיה נכון לסוף 2014, אקסלנס עם קיטון של כ-9 מיליון שקל, מיטב דש - ירידה של כ-10 מיליון שקל, אלטשולר שחם עם קיטון של כ-11.5 מיליון שקל לערך ואי.בי.אי שהציג קיטון בקצב ההכנסות השנתיות נטו של כ-13 מיליון שקל.
ומה לגבי החברות הקטנות יותר בשוק קרנות הנאמנות? ישנם עוד כמה גופים שמהווים חלק משמעותי משוק קרנות הנאמנות התחרותי, שמנהלים מעל למיליארד שקל כל אחד. מהנתונים שלהם עולה כי קצב ההכנסות השנתיות נטו שלהם גבוה יותר, ככלל, מאלה שמאפיינים את חברות הניהול הגדולות יותר, שמנהלות גם קרנות כספיות ומחקות ולא מתמקדות בעיקר, או רק, בקרנות מסורתיות.
ולסיום, מהנתונים עולה כי קצת יותר מ-40% מהכנסות קרנות הנאמנות הולכות לעמלות הפצה - כלומר, לבנקים ולגורמים חיצוניים לגופים המנהלים. זה עוד לפני שאנו מחשבים את הוצאות הניהול הקשיחות שיש לגופים האלה, כגון הוצאות מחשוב, שכר, ניהול השקעות, שכר דירה ועוד. מה זה אומר? לא אחת אומרים לנו מנהלי קרנות נאמנות בשוק כי המרוויחים הגדולים מקרנות הנאמנות הם הבנקים שמייעצים. הנתונים שאספנו אולי לא מחזקים אמירות אלה, אבל הם בוודאי שלא מחלישים אותן.
חברת קרנות הנאמנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.