העימות הרפובליקאי: טראמפ תקף את בוש - קריאות בוז בקהל

האם ברון ההימורים שלדון אלדסון החליט להריץ את הסנטור הרפובליקני מארקו רוביו לבית הלבן? יש בחירות מקדימות של המפלגה הרפובליקאית - ויש בחירות מקדימות של אדלסון לזיהוי המתמודד הרפובליקאי שראוי יותר מאחרים לקבל ממנו מתת של עשרות מיליוני דולר לניהול הקמפיין שלו. מתת כזה הוא קרש זינוק מזהב שעשוי להקפיץ את הזוכה המאושר לפסגת הפירמידה הרפובליקאית.

שתי אמות מידה מנחות את אדלסון בתהליך הסלקציה שלו: מידת המסירות של המועמד לישראל דרך הפריזמה של אג'נדת הימין הישראלי / רפובליקאי, ומידת האטרקטיביות האלקטורלית שלו. בסוף השבוע הגיע איתות מנוואדה: ייתכן שרוביו הוא האיש.

הרכש החדש של (משפחת) אדלסון, "לאס וגאס ריוויו", העיתון הגדול ביותר בנוואדה, הודיע בסוף השבוע במאמר מערכת, כי החליט לתמוך ברוביו. החיבוק המערכתי עשוי לתת דחיפה חזקה לרוביו בסבב האסיפות הפוליטיות (caucuses) של הרפובליקאים בנוואדה, ב-23 בפברואר, אבל המשמעות החשובה יותר היא, שמאמר המערכת האוהב ("רוביו הוא המועמד הטוב ביותר להתקדם מעונת הבחירות המקדימות לניצחון בבית הלבן") הוא איתות לכך ששלדון ומרים אדלסון בוחנים ברצינות את האפשרות לפתוח את ארנקם האלקטרוני בפני הסנטור מפלורידה. בסבב הקודם של הבחירות לנשיאות ולקונגרס, ב-2012, הם שפכו כמעט 100 מיליון דולר על כמה פוליטיקאים רפובליקאים, בעיקר ניוט גינגריץ', אך רובם ככולם כשלו.

על פי מאמר המערכת, למשפחת אדלסון לא היתה שום תשומה בהחלטה להעניק לרוביו את תמיכת העיתון. אולי. בכל אופן, יום אחד לפני פרסום מאמר התמיכה ב"ריוויו", דיווח האתר המשפיע "פוליטיקו", כי משפחת אדלסון מהדקת את אחיזתה בעיתון: "מו"ל חדש הופיע בין לילה במערכת, עורך חדש היה אמור להתמנות בסוף השבוע וידיעות או מאמרים שעוסקים בבוס החדש אדלסון נבדקים, עוברים שינויים או מושלכים לסל". קשה אפוא להאמין שמאמר פוליטי חשוב כזה היה רואה אור בלי ברכתה - או לפחות ידיעתה - של משפחת אדלסון.

בעקבות הישג מרשים בבחירות המוקדמות באיווה, בשבוע שעבר, שבהן זכה רוביו במקום השלישי, עם 23.1% מקולות הבוחרים (כמעט כמו דונאלד טראמפ, שגלש למקום השני), ייתכן שהסנטור מפלורידה החל להצטייר בעיני האדלסונים כאופציה הפחות צורמת בהיצע העכשווי של המתמודדים המובילים האחרים ביקום הרפובליקאי: טראמפ והסנטור טד קרוז, תיאולוג-אידיאולוג נוצרי, ששואף להפוך את ארה"ב לתיאוקרטיה הקפיטליסטית הראשונה בעולם.

אבל העימות הרפובליקאי שנערך לפנות בוקר (א') בניו-המפשיר לא עשה חסד עם רוביו. אנליסטים רבים גורסים, שבעוד שהסתמנו כמה מנצחים בעימות - רוביו יצא מפסיד. עוד לפני תחילת העימות היה ברור שרוביו, שנחשב מועמד של הממסד הרפובליקני וכוכב עולה, ישמש מטרה לשלושת המתמודדים האחרים שמוגדרים אף הם כנאמני הממסד: ג'ב בוש, לשעבר מושל פלורידה; כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי; וג'ון קייסיק, מושל אוהאיו. מתוך ארבעת ה"ממסדיים", רק אחד צפוי לשרוד. בסופו של תהליך הסינון הדארווינסטי, בזירה יישארו שלושה: טראמפ, קרוז ו"ממסדי" אחד.

וכך, ההתקפות על רוביו הונחתו כמעט מן ההתחלה וראש התוקפים היה כריסטי הרהוט ששם ללעג את העובדה שרוביו, בעל פנים של תינוק מגודל, לא יכול לזקוף לזכותו אפילו הישג ממשי אחד כמשרת ציבור. כטענתו: רוביו לא מעורב אפילו "בהחלטה אחת בעלת משמעות, החלטה שהוא יוחזק אחראי לה".

"אני מחבב את מארקו רוביו", אמר כריסטי. "הוא אדם חכם ובחור טוב, אבל פשוט אין לו שום ניסיון שיצידק את בחירתו לנשיאות ארה"ב". לדבריו, הרפובליקאים אינם יכולים לחזור על השגיאה שעשו האמריקאים לפני שמונה שנים: בחירת סנטור חסר ניסיון ממשלי, ששמו ברק אובמה. רוביו ניסה להשיב מלחמה שערה בטענה שדירוג החוב של ניו-ג'רזי, תחת ממשל קריסטי, הורד תשע פעמים, אך רוב המענה היה דקלום מתורגל על אובמה: זה נשיא שיודע היטב מהו עושה - הפיכת ארה"ב למדינה ככל המדינות, מעצמה שאינה רוצה להפגין עוצמה בזירה הבינלאומית. למרבה המבוכה, חזר רוביו על הנאום הקצר הזה, בן 30 שניות, כמעט מילה במילה, שלש פעמים, בזו אחר זו.

הקהל החל לשרוק שריקות בוז ורוביו החל להזיע. הוא ניגב את מצחו ונראה כילד נבוך, אולי מפני שילדיו באו לראות את אבא בעבודה בפעם הראשונה למן תחילת הקמפיין. כריסטי המשיך להלום: "הנה לפניכם וושינגטון. ירי מזדמן, עם מידע שגוי בהתחלה, ואחר כך נאום מתורגל בן 25 שניות, בדיוק מה שיועצי רוביו אמרו לו לעשות".

ברגע מרתק אחר, איבד טראמפ את עשתונותיו בוויכוח עם בוש. טראמפ הגן על זכות הממשלה להפקיע, תמורת תשלום הוגן, רכוש פרטי לצרכי ציבור, למשל סלילת כבישים. "בלי זכות כזו, לא יהיו כבישים מהירים, בתי-ספר, גשרים, שום דבר לא יהיה". בוש הפסיק אותו: "מה שטראמפ עשה הוא הפעלת שלטונות מקומיים להפקיע רכושה של זקנה כדי שהוא יוכל להקים מגרש חניה ללימוזינות בקזינו שלו".

טראמפ הסמיק מזעם: "אני רואה שבוש מנסה להיות ברנש קשוח הערב". הוא הפנה כלפיו אצבע ואמר: "תן לי לדבר. שב בשקט". המיית תדהמה נשמע באולם הגדול ואחר-כך קריאות ושריקות בוז. טראמפ, שלא היה מוכן לתגובה כזו, הפנה את כעסו לעבר הציבור: "אני רואה שבאולם נמצאים כל התורמים (לקמפיינים של פוליטיקאים) ונציגי האינטרסים המיוחדים... הסיבה שהם לא אוהבים אותי היא, שאני לא מעוניין בכסף שלהם". קריאות בוז נוספות של הקהל השתיקו אותו.

השורה התחתונה: טראמפ ורוביו הצטיירו כמפסידים, כאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בלחץ. לעומת זאת, זה היה הערב הגדול של קייסיק, אדם נעים הליכות ולא מתלהם, שהדגיש את הישגיו כמושל אוהאיו ואת יכולתו לשמש לגבש פשרות בין מחנות מתנגדים. גם בוש וכריסטי היו במיטבם. אם אחד מהשלושה - בוש, כריסטי וקייסיק - יצליח לכופף את רוביו ולהגיע למקום שני, אחרי טראמפ, שבשלב זה מוסיף להוביל בסקרים, נראה שהשניים האחרים ייאלצו לפרוש מהמירוץ.