מספר התיירים בירידה: "לא בגלל המצב, בגלל מצב הרובל"

בסוף ינואר סכמה המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות את מספר הלינות בשנה האחרונה, והגיעה למסקנה העגומה כי הייתה זו שנת משבר בתיירות הנכנסת. מהנתונים עולה כי בשנת 2015 נרשמו 8.2 מיליון לינות תיירים בלבד בבתי-המלון בישראל, ירידה של 11% ביחס לשנת 2014 וירידה של 16% לעומת 2013.

מחר (ג') ומחרתיים מתקיימת בתל-אביב תערוכת התיירות הבינלאומית IMTM. לקראת התערוכה, שמגיעה כאמור בזמן שפל מקומי, דיברנו עם מנכ"לים של רשתות בתי-מלון ועם מנכ"ל משרד התיירות, על הירידה במספר הלינות בגלל המצב הביטחוני והכלכלי ועל הסיכוי (הקלוש) להוריד פה את מחירי החופשות. 

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, סבור כי הירידה בהיקף התיירות קטנה יחסית, ואינה קשורה רק למצב בישראל: "בהתחשב במצב העולמי ובאירועים הגיאופוליטיים, הירידה בסך-הכול מינורית, והיא מבטאת חלק משינויים שכל עולם התיירות חווה, כמו כניסה של שחקנים חדשים ופיתוח מתמיד של אמצעי לינה חדשים דוגמת Airbnb.

"יש ניסיון להתרגל למציאות שיש בה לעתים אירועים ביטחוניים. לישראל דווקא יש יתרון, משום שהיא נחשבת ככזו שיודעת להתמודד עם אירועים ביטחוניים. אף אחד לא יכול להבטיח לנו מחר שיהיה שקט 5 שנים, וחייבים לדאוג שיהיה פה היצע מלונאי. בירושלים בשום פנים ואופן אין מצב של קריסה. רק עכשיו סיירנו בעיר העתיקה עם יזמים הודיים.

"בטבריה ובנצרת אנחנו עושים פעולה תשתיתית. הן סובלות מהשקעות לא נכונות שבוצעו לפני שנים, כמו מתחם הטיילת התיירותי בטבריה. עושים שם טיפול שורש במטרה שטבריה תחזור לימי הזוהר שלה. קודם כל כדי להביא אליה ישראלים, כי דווקא צליינים יגיעו תמיד לטבריה. עושים גם אירועי עוגן כמו מרתון טבריה וצליחת הכנרת.

"גם בנצרת, שיש בה תנופה של הוסטלים, ולצערנו יש בה ירידה בחודשים האחרונים, אנחנו מקווים להחזיר את התיירים בהשקעה תשתיתית ובאמצעות שיווק. קודם כל על-ידי זה שירגישו ביטחון".

- מה לגבי המשבר ברוסיה?

"תיירות רגישה מאוד למצבים כלכליים. גם ברוסיה וגם בברזיל, אגב, יש מצב כלכלי רגיש שמשפיע על התיירות היוצאת, לא רק לישראל אלא לכל העולם. הירידה בתיירות הרוסית כתוצאה מהמצב הכלכלי היא משמעותית ומשפיעה עלינו הרבה יותר מהמצב הביטחוני. לכן הכפלנו את תקציב הקמפיין ברוסיה, שעומד היום על עשרות מיליונים, גם בשלטי חוצות גם ברשתות וגם באינטרנט, במוסקבה ובסנט פטרסבורג. חסר רק שהמלונאים יתנו את שלהם, ויתאימו את המוצר למה שהרוסים רוצים, שזה הכול כלול וחבילות זולות.

"הבאנו 150 סוכני תיירות רוסים לאילת, והחזרנו אותה להיות עיר תיירות בינלאומית גם בהיקף הטיסות. בשנים 2014-2015 היו 4 טיסות בשבוע מאירופה, וב-2015-2016 אנחנו עומדים על ממוצע של 25 טיסות ישירות מאירופה לעובדה. החזרנו טיסות מסקנדינביה, מצרפת, מאנגליה וממקומות נוספים. וזה מסתדר גם עם הקמת שדה התעופה החדש בתמנע".

- מה עמדתכם לגבי ביטול כפר הנופש בפלמחים?

"כששואלים למה יש סטגנציה של 50 אלף בתי-מלון בישראל לאורך שנים - פלמחים זו התשובה. ההליכים לוקחים שנים, ומתעללים פה ביזמים. אי-אפשר גם לרצות להביא לפה תיירים שמגיעים לטורקיה ולא לבנות כפר נופש. בפירוש לא אהבנו את ביטול התוכנית ואמרנו שיש כמה מוקדים לאורך החוף שאפשר להפוך לכפרי נופש לרבות קמפינגים.

"ישבנו בכל הוועדות, ויש לנו תסכול גדול מכך ששטחים שיכלו לתת פתרון אחסוני שהוא גם סביבתי לא ימומשו למטרה זו. הבענו את העמדה שלנו, שבצורה מבוקרת אפשר לבנות אזורים תיירותיים מוגבלים ולא לפגוע בשמורות טבע. לצערנו, בסוף המדינה קיבלה החלטה אחרת".

- מה לגבי הורדת מחירים?

"אנחנו רוצים תיירות עממית בישראל. אנחנו יודעים על דרישה גבוהה מצד תיירים ללינת שטח, גם כי הטמפרטורה בישראל היא אידיאלית ללינה כזאת, ואפילו את זה אין לנו עדיין. אז מצד אחד רוצים תיירים ורוצים בנייה של תיירות מכל הסוגים, אבל מצד שני, סטטוטורית לא מקדמים פה תכנון ומייאשים יזמים.

"לכן הלכנו לתוכנית קיצור הליכי בנייה, כאשר תוכניות להקמת בתי-מלון יעברו לוועדה לתשתיות לאומיות. במקום ללכת לאיבוד 3-4 שנים בכמה ועדות, התוכנית תרוכז במקום אחד בהליך של שנה וחצי.

"יש הרבה רשתות שמתעניינות במכרז שפורסם במתחם הרכס להקמת מלונות עממיים. גם רשתות מחו"ל וגם רשתות ישראליות מבינות את הפוטנציאל ואת ההזדמנות לדריסת רגל להקמה של מותגים עממיים ברמה של 2-3 כוכבים, כמו המותגים העממיים של רשת מריוט ורשת הילטון שכוללים 50-60 חדרים מינימליסטים במלון ומצליחים מאוד באירופה ובארה"ב.

"בנוסף, התוספת של 20% למגורים בתוכניות של בתי-מלון יוצרת היתכנות כלכלית לפרויקטים האלה. תייר שמגיע לישראל בטיסה של 50 דולר, לא צריך חדר במלון 5 כוכבים - הוא מסתפק בפחות ומוציא יותר כסף על מסעדות וברים".

- מה בנוגע לסכנה מדירות ה-Airbnb? המלונאים, כידוע לך, מתנגדים נחרצות לתופעה.

"כשדפי זהב שמעו שגוגל נכנסים לשוק, הם היו נגד. היום כל תייר רוצה לחוות גם חדר במלון 5 כוכבים, גם קמפינג וגם Airbnb. אנחנו בודקים כל אמצעי שיכול לתת עוד חוויית תייר. בנוגע להסדרה, פנינו לרשות המסים, והיום מתבצע תהליך של הסדרת התחום. יש לזה שוק, ואי-אפשר להתעלם מזה. העוגה הולכת וגדלה".

- אחת הטענות של המלונאים היא שהמדינה מעודדת הקמת בתי-מלון חדשים אבל מזניחה קיימים ולא מעמידה תקציבים לשיפוץ מלונות ישנים.

"לאורך השנים בנינו מסלולי סיוע לשיפוץ מלונות בהיקף של 200 מיליון שקל. אבל המלונאים לא ניצלו את כל הסכומים, והחזרנו כסף לאוצר. אבל זה נכון שברמה עקרונית האוצר מתנגד להעמיד תקציבים לשיפוץ. כל פעם שניסינו להעלות את הנושא, האוצר הטיל וטו על העניין".

"המחירים הגבוהים בארץ נובעים מעודף רגולציה"

"מאז 'צוק איתן' המצב הביטחוני משפיע על התיירות", אומר אבי דור, מנכ"ל רשת מלונות פרימה. "בירושלים יש לנו 4 מלונות, וההשפעה של המצב הביטחוני על התפוסה עמוקה. ישנה ירידה דרסטית בתיירות לא רק בירושלים, אלא גם בשאר האזורים: המצב הביטחוני באירופה משפיע על התיירות פה, כי פחות תיירים אירופאים יוצאים לחופשה".

- והשוק הרוסי?

"המשבר בתיירות הרוסית הוא כלכלי, ומקורו במחירי הדלק ובמתיחות עם ארה"ב, עוד לפני קריסת הרובל. ישנה ירידה דרסטית של 50% בתיירות הרוסית, שמורגשת בעיקר בים המלח, שם כל עונות השנה ישנה תיירות רוסית. ישנם סוכני נסיעות ברוסיה שפשטו רגל בגלל המצב".

מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב, מסכים: "השוק הרוסי, שהיה במשך שנים מספר 2 בשוק התיירות הנכנסת, לאחר השוק האמריקאי, נחלש לא בגלל המצב הביטחוני בישראל אלא בגלל המצב הכלכלי ברוסיה, שמושפע ממחירי הנפט ומקריסת הרובל". 

לדבריו, "הגורם השני לירידה במספר הלינות הוא כמובן המצב הביטחוני בארץ, שממנו סובלת בעיקר ירושלים, אך גם תל-אביב. מי שלא בא לירושלים גם לא בא לתל-אביב ולמקומות אחרים בארץ. אנחנו לא צופים שינוי בתיירות הנכנסת, היא לא תתחזק, למעט השוק העסקי".

- מה לגבי המחירים הגבוהים? ישראלים מתקשים לנפוש בארץ או שהם מעדיפים לצאת לחו"ל.

ראובן אלקס, מנכ"ל רשת מלונות פתאל: "הממשלה יצאה במדיניות השמיים הפתוחים, שהייתה אמורים להביא לכאן רכבות אוויריות של תיירים, אך בפועל מגיעים לכאן תיירים עם תקציב נמוך שממשיכים מכאן לירדן ועקבה. הרגולציה בענף המלונאות לא מאפשרת להתחרות בשכנים. הקימו את ועדת ברניר להורדת מחירים, וכלום לא יצא ממנה. יש לנו מלונות בגרמניה ששם חצי אחוז מההכנסות הולך לארנונה. בישראל ארנונה היא כבר 4% מההכנסות, ועוד לא אמרנו מילה על תשלומים לרבנות בגין כשרות, אבטחה, ועוד.

"לא מבינים כאן שהנחה בארנונה תחזור למדינה בכך שהמחיר יירד, ואז התייר שישן כאן ולא ימשיך לירדן, ישלם כאן למוניות, למסעדות, למוזיאונים ובגדים. יריב לוין השיג תקציב חסר תקדים של 340 מיליון שקל לשיווק, אבל אם לא תטופל הרגולציה, יהיה קשה לראות פה שינוי ממשי".

דור: "המחירים נובעים מעודף רגולציה בארץ לעומת מדינות אחרות. אין מלון באירופה עם אבטחה כמו בישראל, וזו הוצאה שאף אחד לא מתחלק איתנו בה. באירופה הארנונה תלוית הכנסה, ובישראל לא משנה אם הרווחת או הפסדת - תשלם אותו סכום בגין הארנונה. גם כוח-האדם אצלנו יקר יותר מאשר באירופה. שעת עבודה של חדרנית בישראל יקרה ב-20% משל חדרנית בספרד, ובכל זאת קשה למצוא עובדים בסכומים האלה".

רביב: "הכול פה יקר, כי זאת מדינה יקרה. יש פה רגולציה בעוצמות שאין בעולם - אם זה ארנונה, כשרות, כיבוי אש, ביוב, מצילים ושומרים בכניסה. כשתהיה ירידה הדרגתית, כולל ירידה בארנונה, אפשר יהיה להתגמש. כרגע אפילו האוכל פה מאוד יקר, כי יש 5 חברות מזון ששולטות על כל השוק, ואין תחרות. וזה עוד לפני שהזכרנו את מחירי הקרקע בתל-אביב ובמרכז ואת עלויות הבנייה הגבוהות. וכשמחירי הקרקע והבנייה יקרים, אז גם המלונות יקרים".

דור: "גם הרגולציה להקמת בתי-מלון חדשים בעייתית. כל המלונות שקמו בשנים האחרונות בתל-אביב הם מלונות שקמו על בניינים קיימים, שהוסבו למלונאות. אבל הקמה של מלון משמעותי מאפס על מגרש ריק היא דבר שלא קורה".

- הממשלה מצהירה שהיא מעודדת הקמת מלונות חדשים, אבל רק לאחרונה בוטלה תוכנית לכפר נופש ראשון בישראל בפלמחים.

רביב: "זו דוגמה לכך שהממשלה מרפה את ידיהם של יזמים להקים פה מיזמים תיירותיים. לא הגיוני לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק. איפה רוצים שיקימו כפר נופש? בפתח-תקווה? בכל העולם כפרי נופש נמצאים ליד הים. החלטה לא להקים בפלמחים כפר נופש משאירה שם ג'יפים וטרקטורונים.

"גם כשהקמנו את מלון 'בראשית' במצפה רמון, באו שוחרי סביבה עם לובי חזק, ואם הם היו מצליחים לבטל את התוכנית, אז לא היה מוקם מלון שמספק מקומות עבודה ל-250 איש. המדינה צריכה למצוא את האיזונים הנכונים בין פיתוח לסביבה, ולא להיכנע לפופוליזם".