מצוקת הדיור הכללית בציבור הישראלי אינה יורדת מסדר היום, אולם עבור ציבור גדול רכישת דירה ומגורים בה באופן עצמאי אינה על הפרק - ולא רק מסיבות כלכליות. בישראל כ-900 אלף אנשים עם מוגבלויות שונות. רק עשרת אלפים מהם גרים במעונות או במוסדות, ועוד 14 אלף בדיור מוגן והוסטלים. רבים אחרים גרים עד גיל מאוחר עם בני משפחתם או לבדם, ללא עזרה וללא שירות שמתאים למצבם.
כנס שייערך מחר (ב') במעלה החמישה ינסה ללמוד מהניסיון האמריקאי בעניין: איך מאפשרים לכמה שיותר אנשים עם מוגבלות לחיות באופן עצמאי, בדירה משלהם - ולמה זה אפילו כלכלי.
אביטל סנדלר-לף, מנהלת מסד נכויות בג'וינט ישראל (שותפות של ממשלת ישראל, הג'וינט וקרן משפחת רודרמן), מסבירה: "בארה"ב יש 320 מיליון תושבים, ורק 29 אלף מוגבלים גרים במעונות - כל השאר גרים בקהילה. ובעניין הזה אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב ב-30 שנה לפחות. הסדנה בשבוע הבא תיערך בשיתוף שגרירות ארה"ב בישראל, כי באמת יש לנו מה ללמוד מהם.
"הבעיה העיקרית היא שאי אפשר סתם להוציא אנשים ממוסד - צריך דירה עם שירות מותאם. ניקח לדוגמא, אדם עם מוגבלות שכלית/התפתחותית או פסיכיאטרית שגר עם הוריו. כשהוא מגיע לגיל 40 ההורים כבר הזדקנו או התעייפו, והאפשרויות שלו הן לגור עצמאית בלי עזרה, או ללכת להוסטל. בפיילוט שהתחלנו אנחנו עוזרים לאדם ולמשפחתו למצוא דירה מתאימה, ולרכוש את המיומנויות שהוא צריך - לאחד זה ללמוד לבשל, לאחר זה לשלם חשבונות, לאחר זה לרכוש חברים ולאחר זה הכול".
- איך מתקדם הפיילוט?
"עד עכשיו השתתפו בפיילוט מאה איש, ובשנתיים הקרובות עוד 200, ואנחנו פרושים ב-37 יישובים. בהמשך אנחנו רוצים שזה יהיה מסלול קבוע.
- לכמה אנשים זה יכול להתאים?
"מומחים אומרים שלפחות שליש יכולים לגור עצמאית בקהילה. זו היסטוריה של ממש, כי זה שירות שעד היום לא היה".
- מה המכשולים העיקריים?
"המכשול הראשון הוא הדיור עצמו. לפי הנתונים שלנו, 53% מהאוכלוסיה בישראל לא רוצה להשכיר דירות לאנשים עם מוגבלות שכלית או פסיכיאטרית. כדי לפתור זאת, אנחנו רוצים לאגם משאבים עם משרד השיכון, עם המוסד לביטוח לאומי ועם גופים כמו קרן עזריאלי כדי להוון סיוע בשכר דירה של 30 שנה, כדי לייצר מסלול של רכישת דירות בבעלות חברות משכנות. הבעלות על הדירות לא תהיה של הדיירים, אבל תהיה להם אפשרות לגור בדירה כל חייהם. הפיילוט יהיה של 25 דירות.
"המכשול השני הוא שינוי עמדות: אנחנו פועלים בכל מיני תוכניות וקמפיינים, בין היתר בשיתוף חברת CTV, כדי לייצר שכנות טובה בין אנשים עם מוגבלויות ובלי. חברה משולבת היא חברה טובה יותר והדיור משמעותי בזה. שינוי עמדות צריך להתרחש בקרב הציבור ובקרב אנשים עם מוגבלות בעצמם.
השינוי השלישי הוא שינוי תפיסה של המערכת כולה, לכך שזה לא עולה יותר לממסד".
מחקר שערך עבור ג'וינט ישראל הכלכלן יובל ניב מצא כי לאדם בוגר הסובל מאוטיזם, העלות החודשית למדינה 13.2 אלף שקל בהוסטל, 15.6 אלף שקל בפנימייה או מעון, ורק 4,700 שקל בדירה רגילה.
"אם מדובר באנשים שכבר גרים במעונות או במוסדות - ברור שזה יותר זול למדינה, לפחות ב-20%-30% ממסגרת מוגנת או ממוסד.
"לגבי כל מי שגר בבית ההורים או בסידור אחר - צריך חקיקה כדי שלא יפלו על ההורים המזדקנים. נכון להיום האנשים האלה חיים כאן בעוני. זה לא מוסיף כבוד למדינת ישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
