לאומי לביהמ"ש: מגבים את משרד רוה"ח בפרשת הלבנת ההון

בנק לאומי  עומד מאחורי רואי החשבון המבקרים שלו, משרדי EY ו-KPMG, ומאמץ חוות-דעת שנמסרה לו, לפיה לא חלה על רואי החשבון החובה לחשוד או להתריע על כך שהבנק ביצע פעילות בלתי חוקית בפרשת לאומי ארה"ב. זוהי בתמצית עמדת הבנק כפי שנמסרה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבוע שעבר.

העמדה נמסרה במסגרת הליך בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד בכירי בנק לאומי בעבר ובהווה ונגד רואי החשבון של הבנק, בגין הנזקים שנגרמו לבעלי המניות בבנק, בעקבות פרשת ההסתבכות הפלילית של הבנק בארצות-הברית, שהביאו להטלת קנס של כ-400 מיליון דולר על הבנק.

הקנס הוטל במסגרת הסדר שאליו הגיע הבנק מול הרשויות בארצות-הברית בסוף 2014, במסגרתו הודה כי סייע ללקוחותיו בארצות-הברית להסתיר הכנסות מפני רשויות המס במדינה.

בהליך התביעה הנגזרת התיר השופט חאלד כבוב לבנק להקים ועדה בלתי תלויה של מומחים, שתבחן את הטענות העולות מן התביעה ותמליץ לבנק כיצד לפעול בתגובה. מדובר בהליך המקובל בדין האמריקאי שנערך לראשונה בישראל.

בראש הוועדה הבלתי תלויה שמונתה עמד נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, השופט בדימוס אורי גורן. הרכב הוועדה כלל את שופטת המחוזי בירושלים בדימוס, אורית אפעל-גבאי; את ד"ר לאה פסרמן; ואת פרופ' ידידיה שטרן וד"ר סאמר חאג'-יחיא, המכהנים גם כדירקטורים בבנק.

באוקטובר האחרון נמסר לדירקטוריון דוח הוועדה, שהמליץ על מתווה פשרה שעיקרה נוגעת לכספים שהסכימו חברות הביטוח להעמיד בתמורה לסיום מוחלט של הפרשה.

ביחס לבכירי הבנק, הוועדה הסיקה כי "קיימת אפשרות מסתברת שנושאי המשרה הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, וקיימת אפשרות מסתברת לקיומה של רשלנות בהתנהלותם של בעלי תפקידים אחרים בקבוצה".

הוועדה נימקה כי "הטעם לכך נעוץ בעיקר באופן שבן הגיב הבנק לשינוי בנוף הבנקאות העולמית, שמקורו בפרשת UBS (פרשה שבמסגרתה הודה בנק UBS בארה"ב במעשים דומים לאלה שבהם הודה לאומי - ג'מ'). הוועדה התרשמה כי הבנק לא למד באופן מספק את ההסדר המוסכם שגיבשו הרשויות האמריקאיות עם בנק UBS בפברואר 2009".

הוועדה ציינה בדוח כי חברות הביטוח שסיפקו ביטוח אחריות מקצועית לנושאי המשרה בבנק הודיעו לה על נכונותן לתרום סכום של 92 מיליון דולר לטובת "סילוק סופי ומוחלט של כל התביעות כלפי המבטחים".

הוועדה המליצה גם כי בכירי הבנק, גליה מאור - המנכ"לית בתקופת הפרשה; איתן רף, ששימש כיו"ר הדירקטוריון; וכן צבי איצקוביץ, ששימש כמנהל החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית; ישיבו לבנק בונוסים בגובה מיליוני שקלים שקיבלו על בסיס תוצאות כספיות שהסתבר שהיו גבוהות מן התוצאות האמיתיות של הבנק באותה תקופה, בהתחשב בקנסות שהוטלו על הבנק.

עוד ציינו חברי הוועדה כי לאור העובדה שרואי החשבון המבקרים של הבנק לא נקטו בבדיקות עצמאיות, "שהיו עשויות לאפשר לרואי החשבון להזהיר את הבנק על המעשים בזמן אמת... קיווינו כי רואי החשבון ייאותו להצטרף להסדר המתגבש עם המבטחים ועם שלושת נושאי המשרה הבכירים".

מאז קבלת הדוח באוקטובר האחרון, החליט הדירקטוריון למנות פרופסור אמריקאי בשם ג'ושוע רונן כמומחה מטעמו, כדי לבחון האם רואי החשבון קיימו את החובות החלות עליהם לפי הדין האמריקאי, החל על פעולותיהם (לגישת הבנק).

המומחה ערך שימוע לאנשי משרדי רואי החשבון, שמצידם הביאו שורה של מומחים שמסרו לרונן חוות-דעת להגנתם, ובכלל זה חוות-דעת של פרופ' יורם עדן, חוות-דעת של יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר פרופ' זהר גושן וחוות-דעת של מומחה חשבונאי בשם רוברט מדניק.

לבסוף קבע פרופ' רונן כי "הגעתי לכלל מסקנה כי רואי החשבון המבקרים בישראל ביצעו את הביקורת באופן העולה עם כללי הביקורת החלים עליהם, כאשר לא חלה עליהם חובה, וממילא לא הייתה להם את המומחיות המשפטית המתאימה, לזהות פעילות בלתי חוקית שביצע הבנק".

הבנק הודיע לבית המשפט כי ועדת הביקורת, שהוסמכה בידי הדירקטוריון לבחון את שאלת אחריותם של רואי החשבון, החליטה לאמץ את חוות-דעתו של המומחה פרופ' רונן.