להמריא מהפריפריה

עמק יזרעאל כמרקחה: התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי לצד רמת דוד, מאיצה. מטה מאבק נגדה כבר יש, וכן הסברה למניעת המהלך שהתקבל כהחלטת ממשלה באוקטובר 2014, ואותו דוחף שר התחבורה, ישראל כץ, בגיבוי ראש הממשלה.

על הצורך בהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג, אין מחלוקת, אבל תושבי העמק לא רוצים שהמענה יימצא אצלם. הם דורשים לחזור לחלופות מהעבר, להקים אותו על אי מלאכותי בים, או באתרים שונים בנגב, בהם יסודותיו של שדה תעופה אזרחי סמוך לנבטים.

ציפורי העמק ועכבר המדבר

נימוק מרכזי של המתנגדים הוא פגיעה בטבע הצומח והחי בעמק, כתוצאה מבינוי השדה והתשתית התומכת כמו מגרשי חניה וכבישים, ומתנועת מטוסים שתפריע לציפורים. "אנחנו הסנטרל פארק של ישראל" וחבל לקלקל, הם אומרים.

אם נדייק, רוב שטחי עמק יזרעאל הם שדות חקלאיים. שדה כותנה בעמק אכן ירוק יותר מדיונה שורצת מכרסמי מדבר בנגב, וגם הדגה בים התיכון שותקת. אבל כל האחרונים הם טבע, ואילו חקלאות - לא, היא אפילו אויבת. השימוש בדשן והדברה מזיק למים ולאוויר, עיבוד אדמה פוגע באוכלוסיות בעלי חיים, וכל אלה יחד מפרים את האיזון האקולוגי.

במרחבי הנגב, וכמובן שבעומק הים, יש אזורים שהפיתוח טרם נגע בהם, או נגע רק קצת. במקום לפגוע במעט הטבע הפראי שנשמר בארץ, ולהרים עליהם בינוי ופיתוח חדשים, עדיף לבנות על שטחי העמק, שבהם הטבע מופר כבר יותר ממאה שנה בגידולים חקלאיים.

עוד טוענים המתנגדים שפעילות שדה תעופה תהרוס את הסגנון הכפרי שבגללו בחרו לגור באזור. נכון שאם רוצים ששדה תעופה ישרת בנוחות יותר אנשים, הוא צריך להיות במקום שבו חיים הרבה אנשים, וקרוב למרכזי תיירות ועסקים, שעבורם מגיעים מחו"ל. מצד שני, אם רוצים שמפגעי שדה התעופה (רעש וזיהום) יטרידו כמה שפחות, צריך להציבו בסביבה שאינה צפופה מאוד.

בריאות עירונית

בדרישת אנשי העמק להרחיק מהם את המטרד כי הם "לא מטרופולין", טמונה הנחה כי בריאותם ושלוותם של תושבי ערים ראויות לפחות הגנה. זו טענה מטרידה. האם עיר צריכה לקלוט אליה כל תופעה שאינה מתיישבת עם "חיי כפר", רק משום שחיה בה אוכלוסייה גדולה? הגיוני לטעון את ההפך: מי שחי בעיר צפופה וחולק שטחי מחיה ומשאבי טבע עם יותר שותפים, זכאי להעדפה מתקנת. התחשבות כזו גם מגינה על יותר אנשים.

לנצל הזדמנות

בנוסף לכך, שדה התעופה הוא ההזדמנות של ישובי העמק להמריא מהמציאות שמכתיבה פריפריה. הקמתו היא מנוף כלכלי, ואילו קיומו ימשוך פעילות ותושבים שנמל בינלאומי נגיש חיוני להם, ואלה לרוב מתאפיינים בעושר ובקדמה.

לכן, במקום להתנגד, כדאי לדרוש הליך שיתוף ציבור שיביא בחשבון את דעת התושבים. למשל, שהתנועה לשדה וממנו תישען על תחבורה ציבורית, כדי לחסוך גודש תנועה; לחייב שבהקמתו ובהפעלתו יועסקו תושבי האזור, לקבוע שהמסחר בו יהיה של עסקים מקומיים ולא של רשתות, ולהגדיר שכספי הארנונה שיניבו השטחים החדשים, יקדמו מטרות שחשובות לתושבים.