ההאטה בסין וקריסת הנפט יפילו את ארה"ב למיתון?

האם אמריקה מתנהלת לקראת מיתון? למשקיף אקראי זה נראה לא סביר. מאז שהתוצר האמריקאי התאושש מהמשבר הפיננסי העולמי ב-2009, הוא היה אחת מנקודות האור המתמשכות הבודדות במפת הכלכלה העולמית הקודרת.

היו גורמים רבים שיכלו להוריד את ארה"ב מן הפסים בשנים האחרונות. הם כללו את משבר גוש האירו, אזהרת הפדרל ריזרב מצמצום ההקלה הכמותית ב-2013 (שבעצמה נבעה מחששות שארה"ב צומחת מהר מדי והפד חייב לבטל את ההמרצה שלו), החולשה בשווקים מתעוררים שהסתמנה מ-2014 והפיחות בקיץ האחרון ביואן הסיני עם המפולת בשוק המניות הסיני. בכל המקרים, כלכלת ארה"ב המשיכה להתקדם. שיעור האבטלה הנוכחי, 4.9%, חזר לרמתו מ-2008, לפני המשבר.

ובכל זאת כלכלנים מובילים בוול סטריט, שצפו בשבועות האחרונים בזעזועים בשוקי ההון שמאיימים על הכלכלה הריאלית, מעריכים שיש סיכוי של 20% למיתון בארה"ב השנה. האם יתכן שהם צודקים?

התרחיש הדובי לגבי ארה"ב מסתמך על המצוקות של סין ועל האירועים בשוק הנפט, שקושרים קשר לחשוף את חולשות הכלכלה האמריקאית. אולי במפתיע, החשיפה החיצונית הישירה לסין באמצעות יצוא איננה הבעיה העיקרית. ארה"ב היא עדיין במידה רבה כלכלה של שוק פנימי, בניגוד לעמיתות הסחר של סין באסיה, שבאמת נפגעו מהחשיפה להאטה בסין.

יצוא הסחורות מארה"ב משתווה ל-13% בלבד מהתמ"ג, והיצוא לסין הוא רק 8% מזה, ולכן תידרש קריסה אדירה של הביקוש הסיני כדי לדחוף את ארה"ב למיתון. ארה"ב כבר התגברה על ייסוף חד של הדולר ללא השפעה גדולה על צמיחתה הכוללת.

סביר יותר להניח שהתנודתיות בסין וקריסת מחירי הנפט ישפיעו על ארה"ב דרך ירידה בהשקעה והפרעות במערכת הפיננסית. ביל דדלי, נשיא שלוחת הפד בניו יורק, ציין בשבוע שעבר שתנאי האשראי כבר התהדקו כאשר הרתיעה מסיכונים גרמה למימושים של נכסים מסוכנים. בהתחשב בריכוז ההשקעות במגזר האנרגיה, שילוב של עצירה פתאומית במיזמי פיתוח מקורות אנרגיה, וההשפעה על בנקים שהלוו סכומים גדולים לחברת הפקת פצלים, עלול להיות משמעותי.

בנסיבות כאלה, מיתון נשאר אמנם אירוע לא צפוי, אך העלאת הריבית על ידי הפדרל ריזרב ברבע נקודת אחוז בדצמבר נראית יותר כמו שגיאה.

הפד ממשיך להצביע על התהדקות שוק העבודה כסיבה להעלאת ריבית, אך גם האינפלציה וגם ציפיות האינפלציה נשארו נמוכות להחריד. הפד קובע ריביות על בסיס מודל מיושן, שבוחן באופן עקיף את הפער בין התוצר לשיעור האבטלה הטבעי כדי לנסות לנבא לחצי אינפלציה.

אך העולם הפוסט-משברי השתנה מאוד: האינפלציה נמוכה מהתחזיות באופן עקבי, מה שמאותת שהיחס בינה לבין שוק העבודה השתנה. לכלכלנים יש הבנה חדה יותר של חשיבות המערכת הפיננסית ותנאי האשראי כגורמי המפתח לניבוי ביצועים כלכליים.

עדיין לא סביר שארה"ב תגלוש השנה למיתון, אם כי הרבה יהיה תלוי בתעלומת הכלכלה הסינית והשלכותיה על שוקי ההון ברחבי העולם. אבל אי אפשר להוציא מכלל חשבון האטה מזיקה בצמיחת המשק אל מתחת לתוואי הנוכחי. שומר הסף הטוב ביותר בארה"ב נגד מיתון הוא הפד, וקיימת סבירות גבוהה לכך שהוא טעה בדצמבר.