הבנקים מגיבים לוועדת שטרום: מי בכלל צריך רפורמה?

הבנקים משיבים אש: פחות מחודשיים לאחר הגשת טיוטת המלצות ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים, מגיש היום (ב') איגוד הבנקים את תשובתם במסגרת הליך השימוע המתקיים בימים אלה. מלבד תקיפת עבודת הוועדה, נראה כי הבנקים כבר השלימו עם הפרדת חברות כרטיסי האשראי וכעת הם נלחמים על זכותם להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ביום שאחרי הפיצול. כזכור, בנק ישראל נלחם על כך אולם בסופו של דבר הוועדה המליצה בדוח הביניים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים במשך 4 שנים.

"דוח הביניים של ועדת שטרום מבסס המלצות מרחיקות לכת בעולם הבנקאות על תמונת מצב חלקית של עולם הבנקאות בארץ ובעולם, תוך התעלמות מוחלטת מנתוני המחירים והריביות במערכת הבנקאית, משינויים שמתרחשים בשוק הפיננסי ומהתפתחויות אחרות", נכתב בתגובת איגוד הבנקים שהוגשה לוועדה. "על סמך סדרת ההנחות המוטעות האלה, ממליץ הדוח על מהלכים קיצוניים, כולל איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי - איסור שיפגע בלקוחות ועלול להביא לעליית מחירים וריביות בתחום זה".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, כתב לשטרום: "הניסיון לצייר תמונה של עלייה בחלקם של הבנקים בחוב משקי הבית, תוך שימוש תמוה בעובדה שהממשלה פשוט יצאה מתחום האשראי למשכנתאות; או בהצגת שיעור היעילות של הבנקים ברמה של 79.3%, תוך התעלמות מהעובדה כי שיעור היעילות ירד כבר ל-64.8%; כמו גם הניסיון הלא מובן להצדיק את ההמלצות באמצעות טענה כי רפורמות אחרות נכשלו, כשלמעשה המשמעותיות שבהן טרם יושמו וממילא לא ניתן להתייחס לתוצאותיהן... הוועדה בוחרת להתעלם מעובדות הרלוונטיות ביותר להמלצותיה, כמו למשל מחירי השירותים הזולים בענף כרטיסי האשראי שהוצגו לה על ידי הגורמים המקצועיים של הממשלה או מחירי השירותים הבנקאיים למשקי בית בישראל. הוועדה מחמיצה את הירידה הדרמטית של 18% במחירי שירותי העו"ש, שהפכו לזולים בקנה מידה עולמי כתוצאה מרפורמת העמלות (שנמנית עם מה שהוועדה רואה כרפורמות שכשלו); ומתעלמת ממחירי האשראי הצרכני שנבדקו ונמצאו דומים למקובל בעולם".

הדרישה מס' 1 של הבנקים: אל תאסרו עלינו להנפיק כרטיסי אשראי אחרי הפיצול

לנייר העמדה של הבנקים צורפו 2 חוות דעת, האחת משפטית של עו"ד מייק בלס והשנייה כלכלית של ד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, הגוף שאמור לדאוג לתחרות הוגנת בענפי המשק. הטענה המרכזית של הבנקים היא ששירותי כרטיסי האשראי - הן עמלות והן ריביות - נמוכים ביחס לעולם המערבי ולפיכך אין צורך בהגברת התחרות. כמו כן הם מזהירים כי המלצות ועדת שטרום יפגעו במחזיקי כרטיסי האשראי בכמה מישורים. ראשית, ייפגע חופש הבחירה של צרכנים בבואם לבחור את כרטיס האשראי, כאשר לקוחות בנקים שעליהם נאסר להנפיק לא יוכלו לעשות שימוש בכרטיס אשראי של הבנק שלהם. שנית, השימוש במנגנון של חיוב נדחה עלול להצטמצם באופן ניכר, בשל המלצת הוועדה לעבור מסליקה חודשית לסליקה יומית.

"חשוב לציין כי השימוש בחיוב נדחה מאפשר ללקוחות לדחות את התשלום (ללא ריבית), וכן לפרוס את העסקה למספר תשלומים (ללא ריבית)", טוענים הבנקים. פריזט מתייחס בחוות הדעת שלו לסוגיית מסגרות האשראי שמעמידים הבנקים לחברות כרטיסי האשראי לטובת החיוב הנדחה, מסגרות הנאמדות ביותר מ-50 מיליארד שקל. לחברות כרטיסי האשראי אין יכולת להעמיד את המסגרות הללו באופן עצמאי ולכן במערכת הבנקאית העריכו כי הלקוחות יצטרכו להתחיל לשלם על מסגרות האשראי, ובמקביל המסגרות הקיימות של הלקוחות יצומצמו.

התוצאה תהיה שהשוק יתכנס לשני מסלולי תשלום בלבד: מסלול דביט בו העסקה מחויבת באופן מיידי בחשבון הבנק של הלקוח, ומסלול קרדיט בו העסקה מחויבת לשיעורין מחשבון הלקוח על פי הסכם הלוואה שנערך בינו לבין המנפיק, והמנפיק מעביר מיידית לבית העסק (דרך הסולק) את מלוא התמורה", נכתב בחוות הדעת של פריזט. לדבריו, "החשש המרכזי מיישומן של המלצות הוועדה הוא היעלמותו של מסלול התשלומים על חשבון בית העסק ובמידה פחותה יותר, השפעותיו של המעבר מחיוב נדחה לתשלום מיידי או לקרדיט בלבד".

פריזט תוקף את הגנות הינוקא שמתכנן שטרום להעניק לישראכרט ולאומי קארד אחרי הפיצול וכותב: "חברות כרטיסי האשראי הן גופים מפוקחים, ותיקים, מבוססים, בעלי מחזורי מכירות גבוהים ושווי של מיליארדי שקלים. קשה להבין מדוע גופים בסדר גודל כזה זקוקים להגנה (ויש לומר שגם השימוש במילה 'ינוקא' בהקשר זה קצת לא במקומו). אולם גם בבחינה לגופם של דברים ברור שאין צורך של ממש בהגנה האמורה, בוודאי לא באופן ובצורה שניתנה". בהמשך הוא כותב: "איסור הנפקת כרטיסי אשראי על הבנקים כלל אינו מונע את קיומו של השולחן המשותף ואת חלוקת הרווחים בין מי שיהיו (לאחר ההפרדה) מתחרים. לכן, לא ניתן להצדיק את איסור ההנפקה בטענות על חשש לפגיעה בתחרות".

פריזט אף משתמש בהקבלה מרפורמת הסלולר שכחלון כל-כך מזוהה עימה, וטוען כי "ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו הגנת הינוקא שקיבלו חברות הסלולר הייתה כוללת תנאי 'איסור
תחרות' מצד החברות הוותיקות בשל טענות שונות בדבר 'כוחן בהפצה' (דוכנים בכל קניון), 'כוחן במרכזי השירות' (כמעט בכל עיר) וקשריהן ארוכי הטווח עם הלקוחות. ברור שהצרכנים היו
הראשונים להיפגע מרפורמה כזו!".

לא רק פריזט מתייחס לאיסור על הנפקת כרטיסי אשראי חדשים אלא גם בלס. בחוות הדעת המשפטית שלו הוא כותב כי האיסור הזה "פוגע בזכויות יסוד מוגנות של הבנקים, חופש העיסוק וזכות הקניין, כמו גם בזכות לשוויון, והן בכבוד האדם ובזכות הקניין של הלקוחות. פגיעה זו הייתה יכולה להיות מוצדקת אם הייתה מקיימת את תנאי פסקת ההגבלה, אך היא אינה עומדת בהם. ההמלצה אינה לתכלית ראויה לדעת המומחים של בנק ישראל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת והיא שנויה במחלוקת בוועדה. בהיעדר תשתית עובדתית ממוקדת והסכמה בין המומחים של רשויות המדינה, ישנו ספק בדבר התקיימותה של התכלית הראויה וההסתברות שתכלית ראויה אכן תושג".

עוד טוען בלס כי ההמלצה הנוספת של שטרום לחייב את הבנקים להפיץ את כל כרטיסי האשראי "אינה מידתית, שכן לגביה יש חלופות פחות פוגעניות שתועלתן תעלה על נזקן".

הבנקים: העמלות והריביות בכרטיסי האשראי נמוכות - אז מי צריך רפורמה?

פריזט מציין גם את מרווחי הריבית הנמוכים יחסית לעולם שמשלמים בעלי כרטיסי האשראי בישראל, שכן המרווח בין הריבית הממוצעת בכרטיסי אשראי לבין ריבית הבסיס עומד על 9.25% בישראל לעומת 15.8% ב-13 המדינות האחרות שבדק, ובהן ארה"ב, קנדה ומדינות בולטות באירופה. לדבריו, "בוודאי שחלק מההסבר לריביות הנמוכות המשולמות בישראל מקורו בתחרות שמציבים בתי העסק, באמצעות פרישת התשלומים על חשבונם, לחברות כרטיסי האשראי בישראל. תופעה שאף היא ייחודית בנוף העולמי. מחירי האשראי הצרכני יעלו כאשר יפוצל השוק בין תשלום מיידי (דביט)  ואשראי על חשבון המנפיק (קרדיט/מתגלגל), וזאת כיוון שתיעלם האפשרות של בתי העסק להציע עסקאות חיוב נדחה בחינם על חשבונם".

 ריביות על אשראי צרכני

באשר לעמלות המשלמים לקוחות כרטיסי האשראי, פריזט טוען בחוות הדעת שלו כי העמלות בישראל נמוכות ב-54% מהממוצע ב-13 המדינות שבדק. "לאור הנתונים עולה מעצמה השאלה מהו בדיוק הכשל בשוק כרטיסי האשראי הישראלי אותו רוצה הועדה לתקן? הרי כפי שניתן לראות בבירור, מחירי האשראי ועמלות הכרטיסים לצרכנים ברבים מהשווקים בעולם גבוהים יותר מאלו שבישראל".

 עמלות שנתיות ממוצעות

את טענת "עמלות נמוכות, ריביות נמוכות" מחזקים הבנקים גם בבדיקות שערכו חברות הייעוץ מקינזי ו-TASC אשר הראו כי הריביות בכרטיסי אשראי בישראל נמוכות יחסית. "למעשה", טוענים באיגוד הבנקים, "הפער בין הריביות הוא כל כך קיצוני, עד כדי כך שהריבית בישראל לאנשים פרטיים היא לאורך מרבית התקופה נמוכה אף מהריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי בגוש האירו מחברות לא פיננסיות". 

הבנקים: ריכוזיות בישראל? תראו מה קורה במדינות דומות

בבנקים טוענים גם שאין מחסור באשראי למשקי בית ועסקים קטנים, "בניגוד לטענת הוועדה". עוד נכתב בנייר העמדה כי הדיון בוועדת שטרום על הריכוזיות בענף מתעלם מהמצב בעולם ומקוטנו של המשק הישראלי. האיגוד מציין את הבדיקה שערכה חברת גיזה בה נערכה השוואה בין הריכוזיות בישראל לריכוזיות במדינות שבהן עד 20 מיליון תושבים, ממנה עולה כי רמת הריכוזיות של ישראל נמוכה יותר. תוצאות דומות התקבלו גם ביחס לקבוצת מדינות שבהן עד 10 מיליון תושבים ולקבוצת עשר המדינות שגודל אוכלוסייתן קרוב ביותר לישראל. 

הבנקים טוענים גם שוועדת שטרום מתעלמת ממספר רפורמות משמעותיות שנמצאות כעת בשלבי יישום שונים, כמו למשל "חוק נאווי", הפקת תעודת זהות בנקאית או הקמת מאגר נתוני האשראי. לתפיסתו של שר האוצר כחלון, הרפורמות הללו הן משלימות.

בבנקים טוענים גם ל"חוסר סימטריה" בינם לבין חברות הביטוח והמוסדיים: "השאיפה ליצור שוק שבו סוגים שונים של שחקנים מתחרים על אותם המוצרים מחייב, להערכת איגוד הבנקים, השתת כללים אחידים על כולם, לפחות בכל הנוגע למערכת היחסים עם הלקוחות. דוח הוועדה כולל מספר המלצות היוצרות הבחנה לא מוצדקת בין הבנקים לגופים אחרים במערכת הפיננסית, מטיל על הבנקים איסורים בתחומים שונים ומונע מהם תחרות לגיטימית".

לפיכך, הבנקים דורשים מוועדת שטרום לאפשר להם למכור מוצרי ביטוח וטוענים כי הדבר יוביל להגברת התחרות והורדת מחירים לצרכן. "לבנקים אין קשרי בעלות עם חברות הביטוח וכניסתם לתחום תגדיל את תפוצת הביטוח בישראל ותשפר את הכיסוי הביטוחי של הצרכנים בישראל", נכתב בעמדת האיגוד. "בתוך כך, חוזר איגוד הבנקים על הבקשה להסיר את החסמים המקשים על מערך הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי של הבנקים למלא את ייעודו, כפי שנקבע בוועדת בכר".

עו"ד פנינה מור-גלוזמן, מומחית בדיני בנקאות ושותפה במשרד ב. לוינבוק ושות' העובד עם הבנקים הגדולים זה שנים ארוכות, סבורה כי "ביטול קשרי הבעלות בין בנקים לבין חברות כרטיסי אשראי לא בהכרח ישנה את הרציונל שיצר את המצב השכיח והטבעי בו כרטיסי חיוב מופצים במסגרת הסדרים משותפים בין הבנק וחברת כרטיסי האשראי מצד אחד, לבין הלקוח מצד שני. בין אם יש בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי קשרי בעלות ובין אם לאו". לדבריה, "שיתוף פעולה בין בנקים לחברות כרטיסי אשראי והנפקת כרטיסי חיוב במסגרת הסדרים משותפים בינם לבין הלקוח נולד מלכתחילה בין היתר בגלל שבנקים וחברות כרטיסי אשראי הם שותפים טבעיים להנפקה ותפעול של כרטיס חיוב, בלי קשר לשאלת הבעלות. יש שורה של סיבות וגורמים לכך שמדובר בשיתוף פעולה טבעי ומתבקש בעל יתרונות רבים. האיסור על קיומו של שיתוף פעולה כזה בהסדרי הנפקה ותפעול משותפים של בנקים וחברות כרטיסי אשראי עלול ליצור קשיים וחסרונות שלא לכולם יש תחליף או פתרון במסגרת המלצות ועדת שטרום". 

 ועדת שטרום