ביהמ"ש: בנה"פ ומזרחי טפחות יחשפו מסמכים על החקירה בארה"ב

בית המשפט חייב את בנק מזרחי-טפחות ובנק הפועלים לחשוף התכתבויות שניהלו עם המפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך, וכן פניות, הנחיות והוראות שהמפקח והרשות העבירו אליהם בקשר להכללת מידע אודות החקירה שמנהלות הרשויות בארה"ב כנגד הבנקים בדוחות התקופתיים שלהם לשנת 2014.

המסמכים שייחשפו נוגעים לחקירת הרשויות בארה"ב לגבי סיוע של בנקים בישראל ללקוחותיהם להעלים מס ולהלבין הון, כאשר במסגרת הפרשה כבר הפרישו בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות עשרות מיליוני דולרים, והבדיקה בנושא נמשכת.

לאחר שיחות של ראשי הבנקים עם המפקח על הבנקים, דודו זקן, נקבע כי הפועלים יפריש 50 מיליון דולר, ומזרחי-טפחות יפריש 20 מיליון דולר בגין הפרשה. חלק מהסכומים הופרשו כ"כרית ביטחון". בגין פרשה זו שילם בנק לאומי קנס בסך 400 מיליון דולר.

ההחלטות על גילוי המסמכים ניתנו במסגרת דיון בשתי בקשות נפרדות לאישור תובענות ייצוגיות נגד הפועלים ומזרחי-טפחות, נגד בעלי תפקידים בבנקים, בעלי שליטה וחברות נוספות, בטענה כי הפרו את חובתם לגלות בדוחות הכספיים של הבנק בשנת 2014 אודות הפרשות שנעשו בדוחות הכספיים בגין החקירה המתנהלת נגדם בארצות-הברית. לטענת התובעים, מדובר במידע מהותי למשקיע הסביר, שאי-גילויו גרם נזק למשקיעים, שבא לידי ביטוי בתשואת חסר שבה נסחרה מניית הבנקים.

עוד טוענים בעלי המניות של הבנקים - בן ציון רבי (הפועלים) ואביגדור וינברגר (מזרחי) - בבקשות הייצוגיות כי "כתוצאה מאי-פרסום הדיווח המיידי במועד רכשו עשרות אלפי משקיעים מניות של בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות, וזאת מבלי שיהיה בידיהם מידע מהותי אודות כך שהמפקח על הבנקים הורה לבנק לבצע את ההפרשות בדוחות הכספיים של הבנק, את מהות ההפרשות ואת שיעורן".

בתשובה לבקשות האישור טענו הבנקים כי לפי כללי החשבונאות המקובלים לא היה מקום לבצע הפרשות במסגרת הדוחות הכספיים בקשר לחקירה, שכן באותו זמן, בשים לב לשלב המוקדם של החקירה, לא ניתן היה להעירך את הסיכוי להתממשות הסיכון בחקירה ואת החשיפה של הבנק. עוד נטען כי ההפרשות בוצעו בהתאם להוראות המפקח על הבנקים.

בהמשך לתשובת הבנקים, הגישו המבקשים הייצוגיים בקשה לגילוי מסמכים, ובהם ההנחיה שניתנה על-ידי סגן המפקח על הבנקים, רו"ח אור סופר, בנוגע להכללת ביאור בדוח התקופתי השנתי לשנת 2104; פנייתה רשות ניירות ערך לבנקים בינואר 2015; וההוראה שנתנה רשות ניירות ערך לבנק בקשר להכללת מידע אודות החקירה בארה"ב בדוחות.

עוד התבקש גילוי ההתכתבויות שבין הבנקים למפקח על הבנקים לגבי ביצוע הפרשות הקשורות לחקירת הסיוע להעלמת מס על-ידי הרשויות בארה"ב; והתכתבויות בין הבנקים לרשות לניירות ערך באותו עניין.

השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבלה את הבקשות וקבעה כי המסמכים ייחשפו, כיוון שהם רלבנטיים לבירור המחלוקות בתביעה, ובמיוחד לצורך בירור טענות ההגנה של הבנק. "מנגד", כתבה השופטת, "המשקל של האינטרסים התומכים בשמירה על סודיות המידע אינו גדול".