עובדי אמדוקס בייצוגית: "שעות נוספות לא משולמות כדין"

האם בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום עתק של 256 מיליון שקל שהגישו לאחרונה שני עובדי אמדוקס בישראל נגד החברה, נועדה להפעיל לחץ עליה להכיר בהתארגנות של עובדיה, או שמא מדובר בתביעה ייצוגית "רגילה" של עמידה על זכויות? בשאלה הזו יצטרך להכריע בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שידון בקרוב בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו עובדי אמדוקס, אהוד בר-צבי וגד בן-חיים. זאת, בטענה כי אמדוקס מקפחת את זכויותיהם ואת זכויות יתר עובדיה, בכך שהיא אינה משלמת להם כדין תגמול עבור עבודה בשעות נוספות.

בר-צבי שעובד באמדוקס מאז שנת 2000 הוא חבר פעיל בוועד עובדי אמדוקס במסגרת התארגנות ראשונית של העובדים בהסתדרות הכללית. מי שמייצג את בר-צבי ובן-חיים בבקשה הייצוגית הוא לא אחר מעו"ד שי תקן, המייצג גם את ועד העובדים של החברה מול ההנהלה.

עו"ד תקן כיהן בעברו כיועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות וכיום הוא עורך דין במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'. עם זאת, לטענת התובעים, "התביעה הייצוגית מוגשת ללא קשר להתארגנות העובדים באמדוקס, ובמנותק מההליכים הנוגעים לשאלת ההכרה בהסתדרות כארגון עובדים בחברה".

מנגד, באמדוקס טוענים כי כל תכליתה של התביעה הייצוגית הוא ניסיון לכופף את הנהלת אמדוקס על רקע כישלונם של העובדים להשיג יציגות באמצעות ההסתדרות (תגובה מפורטת - ראו בהמשך).

ועד העובדים בחברת אמדוקס וההנהלה כבר מתנהלים מזה תקופה בבתי הדין לעבודה, בין היתר על רקע הטענה כי "הוועד הפנימי" שהוקם לאחר הקמת הוועד באמצעות ההסתדרות, הוא למעשה ועד פיקטיבי מטעם ההנהלה.

ברקע - פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מפני שבועיים, שקבע כי אין להכיר בוועד פנימי שהוקם במקביל להליך התארגנות בארגון עובדים מוכר.

חריגה מהמכסה

העבודה בהיי-טק היא משאת נפשם של ישראלים רבים, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא שרובן הגדול של חברות ההיי-טק מתגמלות את עובדיהם בצורה יפה, ומשלמות משכורות גבוהות יחסית. אחת מהחברות הללו היא "אמדוקס ישראל" מקבוצת אמדוקס העולמית. החברה מעסיקה כ-4,500 עובדים, רובם במרכז הפיתוח ברעננה, והשאר במרכזי פיתוח נוספים בחיפה, בשדרות ובנצרת.

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אמדוקס ישראל, טוענים שניים מעובדיה (שאחד מהם הוא, כאמור, חבר ועד העובדים שהוקם בחברה), כי "בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר, בתלושי השכר שמנפיקה אמדוקס לעובדיה, מצוינים מספר ימי העובדה ושעות העבודה הפוטנציאליים בכל חודש, אך לא מפורטים כלל מספר ימי ושעות העובדה שנעבדו בפועל".

לפי הנטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, במקום לפרט את ימי ושעות העבודה בפועל, "החברה מסתפקת ב'הפניה' למערכת דיווח הנוכחות בחברה, אשר אף בה לא מופיעים נתונים עדכניים וברורים די הצורך, וממילא אין בכך בכדי לעמוד בדרישות הברורות הקבועות בחוק הגנת השכר".

אחד מהתובעים, בר-צבי, מפרט בבקשה לאישור הייצוגית כי נכון לנובמבר 2015, שכר היסוד שלו עמד על כ-20.1 אלף שקל, כאשר נוסף על שכר היסוד משולם לו גמול גלובלי בגין 20 שעות נוספות בחודש בסך של כ-2,669 שקל. "הגמול הגלובלי בגין 20 השעות הנוספות אינו נכלל בשכרו הקובע של בר-צבי להפרשות פנסיוניות ולפיצויי פיטורים...", נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. "תלושי השכר שמנפיקה אמדוקס לבר-צבי אינם מציינים את מספר ימי ושעות העבודה שביצע בפועל אלא ימי ושעות עבודה הפוטנציאליים בכל חודש".

לפי הטענה בתביעה, בר-צבי מבצע כדרך קבע עבודה בשעות נוספות באופן החורג משמעותית מהמכסה המשולמת לו בתלוש השכר. באופן דומה, נטען, כי אמדוקס פועלת כלפי התובע השני וכלפי עובדים רבים נוספים בחברה.

לטענת שני העובדים התובעים, לכל אחד מהם יש זכות תביעה אישית נגד אמדוקס בגין הפרת הוראות הדין. עוד הם טוענים כי כל אחד מהם מייצג כ-2,000 עובדי אמדוקס, ובסך-הכול - 4,000 עובדים או עובדים לשעבר שקופחו לכאורה בכל הנוגע לתשלום עבור שעות נוספות.

"ניסיון כפייה"

חברת אמדוקס מסרה בתגובה, באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ: "זה זמן רב מנסה ועד העובדים מטעם ההסתדרות לכפות על הנהלת 'אמדוקס ישראל', בדרכים שונות ומשונות, להכיר בהסתדרות כארגון היציג של עובדי החברה. זאת, למרות שהוועד לא הצליח במשך קרוב לשנה לצרף להסתדרות יותר משליש מעובדי החברה, כנדרש בחוק, כדי לייצג את כלל העובדים בפני ההנהלה".

לדברי אמדוקס, "התביעה הייצוגית - שבה אחד מהתובעים באופן לא מפתיע הוא חבר ועד, ועורך הדין שהגיש את התביעה הוא גם עוה"ד של הוועד - הינה ניסיון נפסד נוסף מצד ועד העובדים לקבל הכרה מההנהלה כנגד בחירתם של רוב עובדי אמדוקס".

מנגד, מסר היום עו"ד שי תקן, המייצג את העובדים בתביעה הייצוגית, כי "ההליך של התביעה הייצוגית עומד בפני עצמו, שכן גם ללא כל קשר לתהליך התארגנות העובדים, המדובר לטענתנו בהפרות חוק הנוגעות לכלל עובדי החברה שיש לתקן. נכון הוא שאם הנהלת החברה הייתה מכירה בהתארגנות העובדים, ניתן היה לטפל בנושא גם במשא-ומתן קיבוצי ולאו דווקא באמצעות הגשת תביעה. אך משעה שההנהלה לא מוכנה לעשות כן, התביעה עומדת בפני עצמה ותתברר לגופה על-פי הוראות הדין".

יש לכאורה טעם לפגם ואולי גם חוסר תום-לב, בכך שחבר ועד עובדים מגיש תביעה כזו נגד ההנהלה במה שנראה כאמצעי הפעלת לחץ סביב נושא ההתארגנות? ובנוסף, אתה עצמך מייצג את העובדים גם סביב נושא ההתארגנות וגם בבקשה הייצוגית.

עו"ד תקן: "מי שלוקה בחוסר תום-לב לטענתנו זו הנהלת החברה וטענתה היא בבחינת טענת הקוזק הנגזל. ההנהלה לא יכולה מצד אחד לסרב להכיר בהתארגנות העובדים ולאחר מכך לבוא בטענות שעובד, בין אם הוא חבר ועד ובין אם לא, עומד על זכויותיו החוקיות ומגיש תביעה מתוקף זכותו לנהל הליכים משפטיים במדינת ישראל".

- ההסתדרות שותפה להליך שלכם?

עו"ד תקן: "מכיוון שאני עורך דין של ועד העובדים, הוועד יודע על התביעה, אבל ההסתדרות לא שותפה להליך".